|
|
עמוד:7
הקדמה הרעיון לכתיבת הספר הבשיל בי במרוצת השנים בהן לימדתי במכללת עמק הירדן קורס רב משתתפים בנושא "נשים במקרא . " העניין שעורר הקורס דירבן אותי לבדוק סוגיות נוספות בהן מעורבות נשים . תוך כך התחוור לי שבסיפורים לא מעטים במקרא נשים מוצגות כעילה לעימותים ואף למלחמה . כבר הסיפור הראשון במקרא , שהוא סיפור היסוד של האדם ואשתו בגן העדן , שמשמש אלגוריה לקיום האנושי , מציג במרכזו את האישה הארכיטיפית כאחראית למהלך שיוביל לגירוש האדם מגן העדן המיתולוגי , ויגזור דינו למציאות הקשה שהיא מנת חלקה של האנושות , ולשאלה האם מעיד הדבר על יחס עוין כלפי נשים ? בספר זה ניסקרו שבעה עשר סיפורים מקראיים בהם משמשת האישה מנוף ליצירת קונפליקט . הסקירה העלתה שלא שנאת נשים היא שמדריכה את המספר המקראי . אדרבא , לעיתים מתוארת האישה בכבוד ובהערכה , לעיתים אף בהתפעלות ולעיתים בחמלה , בשעה שהיא משמשת מושא להתעללות נפשעת בידי גברים . מדוע אפוא מצויה אישה במרכז סיפורי עימות רבים כל כך ? זוהי השאלה שגירתה את סקרנותי והובילה אותי לקרוא את סיפורי המקרא קריאה מחודשת . כדי שהקריאה בספר זה תהיה רצופה ושוטפת , נימנעתי מתיאור הפן התיאורטי העומד מאחוריו . מטרת החיבור היא לעורר בקורא בספר התנ"ך העתיק והמוכר את אותה סקרנות והנאה המלוות את מי שמתקיים בו : "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" ( ספרי ואתחנן פסקא ו . ( תודות תודתי העמוקה נתונה לעמיתתי ד"ר יעל שמש שקראה את כתב היד והעירה הערות מחכימות ; ליהודה פרידלנדר שניאות לכלול את ספרי ב"ספריית הילל בן חיים ; " ללאה שניר שערכה את הספר בקפדנות ברוכה ; למכון מעלות תרשיחא למחקר ולימודים מתקדמים , למכללת עמק הירדן ולקיבוץ עין הנצי"ב על הסיוע בהוצאת הספר לאור ; ועיקר תודתי והוקרתי לצבי , בעל נעורי , שעודד אותי לאורך כל הדרך והפיח בי אומץ להיענות לאתגר שבכתיבת מחקר זה .
|
|