|
|
עמוד:7
מסינדרום הביטחון-העצמי המופרז . מיהירות אינטלקטואלית אשר דחתה על הסף כל אפשרות להערכה שונה ומנוגדת . אילו השכילו אנשי המחקר להציג את הערכותיהם בפני הקברניטים ביתר צניעות , תוך הרגשה כי הצגתם היא 'הערכה' בלבד , ולא תורת משה מסיני . יתר על כן , אילו הבהירו בהגינות אינטלקטואלית את האפשרות כי טעות בידם . אילו לא היו אנשי המודיעין משולבים עמוק-עמוק במחשבותיהם , בהערכותיהם ובהתלבטויותיהם של הקברניטים , ובכך הפכו גם לשותפים רה-פקסו לתפישתם המדינית-אסטרסגית . נפילה בפח ההונאה המצרית בנוסף לכישלונה של מערכת המחקר הצבאית כשלה גם מערכת ביטחון-השדה של צה"ל . זו היתה מופקדת על מעקב צמוד אחר מערכות המודיעין הערביות היא היתה חייבת לאתר את תרגילי לוחמת המודיעין , לרבות הל"פ ( הלוחמה הפסיכולוגית , ( ההונאה וההסתרה הערביים . ישראל נפלה קרבן לתרגיל ההונאה הערבית , תרגיל שהיה מדהים בפשטותו . עיקרו , הונאה בו-זמנית של צבא מצרים יחד עם הונאת ישראל . כל עוד היה הצבא המצרי כולו משוכנע ביציאתו לעוד אחד מתרגילי " תחריר" המוכרים אי אפשר היה לאתר את המזימה המתוכננת בדבריהם של מקורות המודיעין הרבים שבצבא מצרים . הטלת האחריות על הקברניטים יש מי שמנסים לשחרר המודיעין מאחריות לטעות ולמחדל בטענה כי הקברניטים ( הן הצבאיים והן המדיניים ) היו מדווחים לכל אורך תקופת המתיחות וההתלבטות כאשר המידע הגולמי הרלבנטי הופץ והגיע לידיהם במועד , ובמקרים רבים הגיעו יריעות לעיניהם במקביל ואולי אף לפני שהגיעו לגורמי המחקר . יש לא מעט צדק בטענה זו , שהרי המודיעין סיים תפקידו בעת שהציג את הערכתו . הקברניטים הצבאיים והמדיניים הם שנדרשים להחליט אם לפעול על פי הערכה שהוצגה בפניהם או לדחותה . בימים של ערב יום הכיפורים תשס"ד ראינו תגובות שונות אצל קברניטים שונים : אלוף פיקוד הצפון נהג אחרת , תוך הפגנת יתר-דאגה וייחוס יתר-חומרה למידע המודיעיני , משגילה אלוף פיקוד הדרום אל מול ידיעות דומות באותם ימים ממש , שר הביטחון גילה יתר-רגישות וזהירות מן הרמטכ " ל . יתר-רגישות זו היא שהביאה לתגבור חזית הצפון בחטיבה 7 ימים ספורים לפני שנפתחה המתקפה הסורית . ביטוי אחר לרגישות שר הביטחון התבטא בתביעתו מן הרמטכ"ל , בימי המתיחות ואי-הוודאות הראשונים , להיכנס אישית לעובי הקורה המודיעינית ולהציג בפניו את הערכתו שלו בנפרד מהערכת אמ"ן . ובבוקר יום הכיפורים , ראינו חילוקי דעות אשר נבעו מעימות בין השיקול המדיני לשיקול הצבאי , בעמדות הרמטכ"ל , שר הביטחון וראש הממשלה . יחד עם זאת איני שותף לגישה הפוטרת את אמ"ן מאחריות ומסילה את כולה על כתפי הקברניטים . ראשית דבר , אין זה מאחריותם של הקברניטים לעסוק במחקר המודיעין ואף לא בניתוח ובגיבוש הערכות . יתר על כן , מי שמנסה להטיל אחריות או חובה זו על הקברניט מתעלם מכך שאין לרשותו הכלים המינמליים לעשות כן , למותר להזכיר ולהדגיש כי מחלקת המחקר באמ"ן היא הכלי התקני העומד לרשות הרמטכ"ל והממשלה למסרה זו בדיוק . יתר על כן , מצבור הידיעות אשר הגיע לירי הקברניטים , כל אותו מידע גולמי , לא היה שלם ומלא . מצבור זה מופץ כשהוא לעולם מסונן וחלקי ביותר . אלה ידיעות אשר מגישי ההערכה החליטו כי ראוי שהקבתיט יראה אותן בנ 1 סחן המקורי . וכך , כמובן , אין ביכולת הקברניטים להשוות את הידיעות המופצות ללשכותיהם עם מאגר הידיעות הענק שאיננו מגיע לידיהם . ואגב , משהורה משה דיין לרמטכ"ל , דוד אלעזר , לבדוק בעצמו את ההערכה שהוצגה ע" ראש אמ"ן , תוך "הליכה אל המקור , " אל המאגר העצום של החומר המצוי במערכת המודיעין , הסיל עליו משימה בלתי אפשרית . תמוה הדבר למה הסכים הרמטכ"ל להיענות ולשגר לשר הביטחון מסמך כתוב בו " תמך בהערכת אמ"ן לאחר שבדק החומר . " זאת ועוד - הקברניטים - אז וגם היום - מוזנים באופן שוסף בהערכות המוסמכות המוצגות בפניהם בכתב ובע"פ . דרוש אומץ לב רב מצד קברניט המבקש לערער על ההערכה המוסמכת . מבחן הקומוניקציה מערכת המודיעין לא מסיימת את תפקידה בהשגת הידיעות או בהצגת הערכותיה . בנסיבות המיוחדות של איום צבאי יש משמעות ראשונה במעלה לשתי סוגיות הזמן תוך כמה זמן מגיעות הידיעות מן המערכת האיסופית לגורמי המחקר , ותוך כמה זמן מופצות הידיעות וההערכות לגורמים השונים בדרג הצבאי או המדיני . בימים הקריטיים של ערב יום הכיפורים היינו עדים לפחות לשלושה "חטאים" חמורים בשטח זה : חסא ראשון : ב4- באוקטובר , התקבל ' ועדת אגרנ " 0 ניקתה את הקברניטים מאחריות למרודל
|
|