כינויי העובדים בעבודה חקלאית

עמוד:13

כינויי העובדים בעבודה חקלאית כינויים שונים מצינו בספרותנו לעובדים בחקלאות בעבודות הכלליות , לרוב בשכירות , וכן לעובדים במקצועות מיוחדים בחקלאות , שדורשים מומחיות מסויימת . אב 1 ( א ) פ 1 על כבר עמדו על כך חוקרים , כי ברוב המקורות שבהם מדובר על פועל , הכוונה היא לפועל השכיר בחקלאות , אך בדרך כלל נוהגים חכמים שונים לכלול בכינוי זה גם עובדים שכירים באומנויות וכדומה . יצויין , כי המפרשים הראשונים , כגון רש"י ורבותיו וקודמיו , וכן בעלי התוספות אינם מבחינים הבחנה דקה nrran p ההגדרה הלשונית , בין פועל ובין אומן , ואליבא דידם יש פועל באומנויות , ויש אומנין שהם 3 פועלים בחקלאות . ייתכן שלכן לא הקפידו להבחין בין המונחים האלה , כי אליבא דהלכתא בכל הסוגיות העוסקות בדיניהם , אין נפקא מינה 4 לדינא . אולם עיון קפדני בכל המקורות התנאיים והאמוראיים שלנגד עינינו מביא אותנו למסקנה , כי המונח פועל היה כינוי טכני בלעדי לעובד השכיר אצל בעל הבית בחקלאות , שבו נעזרים גם לשליחויות ולשמירה . המצב המקובל היה 'המוציא פועליו לשדה' ( מעשרות פ"ג מ"ב . ( המקורות הנדירים מאד , שבהם מוזכר הכינוי פועל בהקשר של עבודה אחרת , טעונים בדיקה והבהרה . יש שפועל מובא סתמית , ללא איזכור סוג 5 עבודתו , אולם כשמזכירים את זיקתו לעבודה מסויימת , היא מתייחסת 7 6 לחקלאות : בדיני דמאי , מעשרות ותרומות , בדיני פאה , לקט ושכחה וכדומה , ואז לרוב מציינים את סוג העבודה : הפועל מלקט ירק ( שביעית פ"ח מ"ד , ( מנכש בכרם ( תוספתא שביעית ד יג , ( בוצר ענבים ודורך בגת ( שם ח א , ( מוסק זיתים ועוטן אותם בבית הבד ( שם , שם , ( עודר בתאנים וגורד בתמרים ( תוספתא מעשר ראשון ב יד , ( מנכש בבצלים , מקרטם , עוקר , אוגד ( שם , שם טו-טז , ( נוקף בהיגין וזומר בזמורות ( תוספתא ב"ק 8 יא יח , ( מקושש קוצים בשדה ובפרדס ( בראשית רבה מד ד . ( ואין צריך לומר , שבמשנה ובברייתא ובגמרא בבבא מציעא , פרק השוכר את הפועלים , ובתוספתא שם , פרק ח , ובירושלמי מעשרות ( פ"ב ה"ד , נ ע"א , ( וכן במדרשי ההלכה ( ספרי דברים , רסו ; מדרש תנאים על דברים כג

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר