|
|
עמוד:7
הקדמה בספרות התלמוד והמדרש לתקופותיה השונות , וכן בספרות השכנה לה , כגון בתרגומי המקרא , מרובים הכינויים לעובדים השונים בעיר ובשדה , הן בעבודות הצריכות מומחיות , והן בעבודות שאינן דורשות מיומנות . משמעותם של חלק מהכינויים אינה נהירה לנו היום די צורכה , ויש כאלה אשר לגביהם נשתרש פשר שגרתי שאינו עומד במבחן הביקורת . יש כינויים שהיו נהוגים בארץ ישראל בלבד , ואחרים שהיו מקובלים בבבל בלבד , או שהיו שגורים הכא והתם . רובם מקורם בעברית , ואף נמשכו מתקופת המקרא ולשונה , ובארמית , ארצישראלית או בבלית ; רבים אחרים מקורם בשפה היוונית והרומית , ואף בשפה הפרסית . במאה השנים האחרונות עסקו מלומדים בהסברת כינויים שונים . מבחר מהספרות הזאת אנו מציינים בחיבורנו זה ומצביעים עליו להלן ( הערה , 83 עמ' . ( 112 לא כל מסקנותיהם ופירושיהם של חוקרי הריאליה התלמודית מקובלים עלינו היום , והם גם לא עסקו בנושא שלפנינו באופן שיטתי . אבל אנו חבים להם תודה מרובה על עבודתם החלוצית שבה קידמו את המחקר בתחומים אלה . אל נתפלא על הקושי שנתקלו בו בזיהוים של כינויים רבים : חלקם היו כבר נדירים אפילו בעת כתיבתם , חלקם יצאו משימוש הדיבור לאחר זמן , וחכמי התלמוד עצמם , בדורות מאוחרים יותר , כבר מתקשים בפתרונם , ורבים אחרים , מתוך שנשתכחה משמעותם , נתעוותה כתיבתם בהעתקי הספרים מדור לדור . בחיבור זה ייעשה נסיון מחודש לעקוב אחר הכינויים השונים לעובדים ולעושים במלאכה ( לא של בעלי כהונות ותפקידים , ( ולהגדירם על פי המקורות , ליישב כמה סתומות וליישר כמה הדורים , אבל גם להשאיר בספק מה שלא הצלחנו להבהירו בוודאות . אין חיבור זה מחקר בלשני , ואין הוא עוקב אחר מקורם הראשוני או האטימולוגי של הכינויים , אלא במקרים בודדים בלבד . לכן , באותם הכינויים שמקורם ביוונית , ברומית או בפרסית נרמזת עובדה זו , והיא מבוארת רק בקיצור , והמעיין הופנה אל המילונים העוסקים בכך בהרחבה . לחלקים המתוקנים שבחיבור שותפים מוריו ורבותיו של המחבר , חבריו ותלמידיו , ואילו לשיבושים ולהשמטות האחריות על המחבר בלבד . מאיר איילי
|
|