פרק ראשון: סקירת ההתפתחויות העיקריות בתקופה שבין שתי מלחמות־העולם

עמוד:12

האונים של ההיגיון והמחשבה הרציונלית לעומת תאוות , יצרים וסטיות הגלומים באדם ? או שמא העיקר נעוץ באי הצדק שבחלוקת המשאבים החומריים העומדים לרשות המין האנושי , ובמתחים לאומיים , בעיות שגרמו משברים כלכליים ותרמו להיווצרותן של תנועות פוליטיות קיצוניות וקנאיות ? האם חוק בל יעבור הוא , כי מדי דור חייבת לפרוץ מלחמה , שתהרוס את מה שנבנה בעמל ובריכוז כוחות הנפש והרוח / r היכן היתה השגיאה ובמי האשם ? קשה להשיב על שאלות אלו לגבי הזמן שבין שתי מלחמות העולם , כשם שקשה להשיב עליהן בימינו , כאשר העולם שב ומתקשה במידה גדלה והולכת ליישב סכסוכים וניגודי דעות בדרכי תבונה ושלום . ננסה לבחון שאלות יסוד אלה על ידי סקירה חוזרת של ההתפתחויות העיקריות והמשברים , שפקדו את אירופה ואת אומות העולם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם . התוצאה מרחיקת הלכת והרת האסון ביותר לאחר מלחמת העולם הראשונה מתמקדת בהופעתם של זרמים אידיאולוגיים קנאיים ובהשתלטותם של כוחות פוליטיים , שדגלו ברעיונות אלה , על מדינות גדולות ומרכזיות באירופה . ברוסיה השתלט הקומוניזם על המדינה במהפכה שפרצה בנובמבר . 1917 שלטון זה ביקש לכונן משטר סוציאליסטי קיצוני בדרכי כפייה וללא התחשבות בקורבנות שיתחייבו מצעד זה בארץ רחבת ידיים , השרויה בפיגור כלכלי וטכני . בהמשך למהפכה הבולשביקית ברוסיה , התחוללו מהפכות בגרמניה ובהונגריה , אך אלה לא התמידו ימים רבים . על אף העובדה ששלטון הסוביטים לא עבר את גבולות ברית המועצות , לא משה החרדה מפני התפשטות המהפכה ומפני ההשפעה הגוברת של המפלגות הקומוניסטיות באירופה בין שתי המלחמות . אם הקומוניזם ייצג זרם סוציאליסטי אוניברסאלי בגילום קיצוני , שהתיימר לפתור את הבעיות של האנושות כולה , הרי הפאשיזם , שהגיע לשלטון באיטליה ובשנות השלושים כבש בגלגולו הנאצי את גרמניה , היה תופעה חדשה בתקופה שבין שתי המלחמות , תופעה שהתפשטה בעוצמה שונה , כמעט באירופה כולה . אם הקומוניזם שאב את כוחו מתחושת העוול המעמדי ומהכמיהה לתקן את המשטר החברתי , שהעסיקו את החברות האירופיות דורות רבים , צמח הפאשיזם על רקע של תסכול וזעם של לאומים , שראו עצמם מקופחים או שהובסו אחרי מלחמת העולם הראשונה . הפאשיזם לא בא להביא מזור לאנושות , אלא הטיף לאחדות האומה על פני הניגודים , לטיפוח המיתוס הלאומי , לחיזוק צבאי של המדינה ולהתפשטות טריטוריאלית בכל האמצעים , כולל מלחמה . בעוד שהקומוניזם הדגיש את שוויון כל בני אדם ואת ההכרח להתחקות אחרי פתרונות כוללים כלל אנושיים , פנה הפאשיזם להדגשת השונה , המעולה והעדיף מבחינה אתנית וגזעית באומות אחדות על פני אחרות , אומות שלדעתו מגיעות להן זכויות יתר מכוח העדפה זו . העולם נקרע בין קטבים קיצוניים , שגילו דינמיות ועוררו תקוות בלב רבים , בעוד שהדמוקרטיות הותיקות הצטיירו במשטרים שוקעים , שאין בכוחם להתמודד עם המשברים הכלכליים שפקדו את העולם .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר