מבוא

עמוד:11

מבוא המאה התשע עשרה משתתפת האוכלוסייה האזרחית בפרויקט הקרוי 'צבא , ' והיא עושה כן בתקופה שניתן לראותה כעקובה מדם בהיסטוריה האנושית . ריבוי המלחמות בעידן המודרני אי אפשר לצמצם כמובן לאיזה שהוא הסבר או פסיכולוגי הקשור בטבעם של יצורי האנוש . אלה , קרוב לוודאי , אינם מטבעם , אלא הם הופכים לכאלה בנסיבות מסוימות חברתיות , תרבותיות או . מה גם שאת תוקפנותם למדו בני האדם להדחיק , לתעל ואפילו לדכא , עד שההיסטוריה האנושית אינה רק היסטוריה של מלחמות אלא גם של מניעתן . בכל גם מבלי לחפש הסבר כוללני למקור המלחמות , אי אפשר שלא לתהות לפשר בעידן המודרני ולהשתתפותה המסיבית של האוכלוסייה בהן . ההסברים לתופעה זו קשור לכך שמבנים מדינתיים נעשו בני לוויה לחברה בעידן המודרני ; מבנים של שליטה , בעלי מונופול על אמצעי האלימות , ניהלו 'רומן לוהט' עם המלחמה . וכדי לנצח בה ולעמוד בדרישותיה וגוברות הם ניסו לנצל את כל המשאבים החומריים והאנושיים שהיו 1 . וכשאלה לא ניתנו להם מרצון הרי שהם השיגו אותם בכפייה . והם עשו כן , פעם , במלחמות שהוגדרו כמלחמות לאומיות ואשר בהן ניצבו , אלה מול אלה , לאומיים שנלחמו עד חורמה למען מטרות גדולות מהחיים . הגורם הלאומי לבעל משקל במלחמות הגדולות הטוטליות , עד כי הפרט לא רק גויס לצבא מנגנוני המדינה הביורוקרטיים והכפייתיים , אלא הוא גם התגייס אליו , 2 רצון להיות שותף בקביעת גורלה של האומה — גורלו שלו . מהתפתחות זו גם השתנה הארגון הצבאי . לא עוד צבא אצולה , שהמלחמה לדידה סמל סטטוס ; לא עוד צבאות שכירים שנבנו על תגמולים חומריים , אלא צבאות המון ( mass armies ) או צבאות לאומיים המתבססים הן על הגיוס של המדינה , הן על השתתת הגיוס כחובה , והן על מוטיבציה רגשית ואידאולוגית של האוכלוסייה . כחלק מהתפתחות זו נוצרו בעידן המודרני גם חיבורים מפגש רבות בין שני תחומים , הצבאי והאזרחי . אלה חיזקו , מצד אחד , את המדינתי והגבירו את שליטתו על החברה , ומצד אחר , מנעו לא פעם את של מבנה אזרחי אוטונומי בעל חיוניות משל עצמו העשוי להציג יאמת' מזו של המדינה . חיבורים ונקודות מפגש אלה שגם העידו עד כמה הבחנות בין מדינה למלחמה ראו . Porter 1994 , Mann 1994 ; Tilly 1995 ; Giddens 1986 למשל . Michener 1993

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר