|
|
עמוד:8
המודרני . המאפיין המרכזי של המעבר מ"עידן האמונה" ל"עידן התבונה , " מציין האברמס בעקבות מקס ובר , הוא התפצלות העולם הרוחני האחד , השלם , שבא לידי ביטוי בדת ובהגותה , לשלושה תחומים אוטונומיים נפרדים : מדע , מוסר ואמנות . ( Hohendaahl 1991 : 150 ; Habermas 1992 : 160-165 ) הפרוייקט של המודרניות , כפי שעוצב במאה ה 18 על ידי הפילוסופים של ההשכלה , היה מבוסס על מאמציהם לפתח את התחומים השונים זה מזה : מדע אובייקטיבי , מוסר אוניברסלי ואמנות אוטונומית , על בסיס תפיסה ביקורתית , ובו בזמן לתפוס אותם כשלושה תחומים המשלימים זה את זה במסגרת עולם רוחני אחד . בדרך זו התכוונו לשחרר את הפוטנציאלים הקוגניטיביים של כל תחום ממסגרותיו האזוטריות ולהשתמש בהצטברות הידע הספציפי בכל אחד מהם להעשרת חיי היום יום ולארגונה הרציונלי של החברה למען רווחתם ואושרם של כל פרטיה . אולם בשלב הראשון של העידן המודרני , שלב הנאורות של המאה ה , 18 לא היתה עדיין התאמה בין התחומים השונים . התחום המדעי פילוסופי התבסס על הישגי הזמן החדש , על המהפכה המדעית והמהפכה הפילוסופית , ואילו בתחום האמנותי אסתטי עדיין היו העיניים נשואות לעבר , לתרבות הקלסית ולעקרונותיה האסתטיים , כפי שהובנו ופורשו בתקופת הרנסנס ועל ידי המבקרים הקלסיציםטים . בתחום זה התחולל השינוי רק במאה ה , 19 בשני שלבים : בשלב הראשון , הרומנטי - במחצית הראשונה של המאה ה - 19 ביקשו האמנים והוגי הדעות הרומנטיים להשתחרר מהתלות באידיאלים הקלסיים על ידי הצגת תמונה אידיאלית של ימי הביניים ; בשלב השני , המודרניסטי - במחצית השנייה של המאה ה - 19 ויתרו כליל על ההתבוננות לאחור ונעגנו באופן מלא בהתה , באמנות המודרניסטית , או בעתיד , באמנות האוונגרדית . התחושה הבסיסית של ראשוני המשכילים היהודים בגרמניה , כדוגמת מנדלסון , ויזל ואייכל , עם היציאה מהעולם התרבותי היהודי הדתי הסגור והמפגש עם התרבות המודרנית , היתה , כנראה , תחושת הח 0 ר . התברר להם שהעולם התרבותי היהודי הבסיסי , שממנו יצאו , השלם כביכול - מכסה , לכל היותר , תחום אחד בלבד , המוסרי - וגם זה רק בתנאי של זיהוי המוסר עם הרת , כפי שעשה נ"ה ויזל , בעקבות נטייה רווחת דומה בפילוסופיה הכללית 3 של התקופה . שני התחומים האחרים , המדע והאמנות , היו חסרים לחלוטין בתרבות היהודית האשכנזית של מרכז ומזרח אירופה . מודל החינוך החדש
|
|