|
|
עמוד:12
אין הוא נחלתם של רבים , ( משום שההיסטוריה נשכחה במידה רבה . אם היתה עבודת מחקר , היא במקרה הטוב הטעתה , ואפילו טקסטים בסיסיים לא היו נגישים , ולא נחשבו מעניינים משום בחינה . לדעתי , הנושא ראוי לתשומת לב , ולא מסיבות היסטוריות בלבד . אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד מן ההיסטוריה המוקדמת , ושבתקופה המודרנית חלה אפילו נסיגה מסוימת . אחזור לכך בהמשך . קו משותף אחד הוא הגירוי שמספקות המכונות המורכבות לדמיון המדעי . היום אלה מחשבים , אך במאות השבע עשרה והשמונה עשרה היו אלה האוטומטים , שנבנו בידי בעלי מלאכה מיומנים , ועוררו השתאות כללית . כאז כן עתה מעלים ההישגים הנראים לעין של מכשירים אלה שאלה צפויה למדי : האם בני האדם אינם אלא מכונות מורכבות יותר ? זהו נושא לדיון סוער בימינו , וכזה היה גם בעבר . זה היה לב הפילוסופיה הקרטזיאנית — אבל כדאי לזכור שההבחנה בין מדע לפילוסופיה לא היתה קיימת : חלק גדול מהפילוסופיה היה מה שאנו מכנים 'מדע . ' המדע הקרטזיאני נוצר בחלקו מן התהייה על ההבדל — אם יש כזה — בין בני אדם למכונות . השאלות היו עמוקות בהרבה מהסקרנות לגבי טבע האדם והעולם הפיסיקלי , והגיעו עד לשאלת נצחיות הנפש , האמתות של הדתות הממוסדות וכן הלאה — לא דברים של מה בכך . ברקע עמדה 'הפילוסופיה המכאניסטית , ' הרעיון שהעולם הוא מכונה מורכבת שהיתה יכולה , בעיקרון , להיבנות ביד אומן מומחה . העיקרון הבסיסי נבע מן ההיגיון הפשוט : כדי לקיים יחסי גומלין , חייבים שני עצמים לבוא במגע ישיר . כדי להשלים את 'המיכון של תפיסת העולם , ' היה צריך לפטור את המדע מן הסימפטיות , מהאנטיפתיות , מהצורות המהותיות של הניאו סכולסטיקה ומיתר המטען המיסטי , ולהראות שמכאניקת המגע מספיקה . ניסיון זה קודם באופן משמעותי על ידי הפיסיקה והפיסיולוגיה של דקארט , שאותן החשיב לפסגת הישגיו . במכתב למרסן , תומכו הנאמן ורב ההשפעה ביותר בעולם האינטלקטואלי המכובד של זמנו , כתב דקארט שחיבור היהגיונות' שלו , שהיום מקובל לראות בו את תרומתו היסודית , הוא חיבור תעמולה , שנועד להוביל את קוראיו צעד אחר צעד לקבל מבלי משים את הפיסיקה שלו , כדי שבסופו של דבר , כשישתכנעו לחלוטין , ינטשו את תמונת העולם האריסטוטלית
|
|