|
|
עמוד:13
לא זו בלבד שתחת חסותו של הגוף הלאומי המייצג , , deutschen Juden Rekhsvertretung derr \ ( הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה ) ובאמצעות מוסדות דוגמת Mdischer Kuiturbund r \ ( האגודה היהודית לתרבות ) jiidische Erwachsenenbildung Mitteistelie f irm ( המרכז להשכלה יהודית למבוגרים , ( נמשכו החיים הארגוניים , התרבותיים והרוחניים של היהודים בתנאים הקשים שהלכו והחריפו בשנים הללו , אלא שבמובנים מסוימים אף קיבלו עומק ועוצמה חדשים . המוסדות והמחויבויות שפותחו בתקופה הקודמת איפשרו עתה את המסגרות שהעניקו לחיים היהודיים יכולת להתמודד עם האתגר שהציב המשטר הנאצי . מרשימה עוד יותר אולי היא המחויבות הנמשכת והנמרצת לתרבות הכללית והגרמנית . הנאציונל סוציאליסטים קיוו לבודד את היהודים לא רק מבחינה חברתית אלא גם מבחינה רוחנית . אולם בין 'חומותיו' של הגטו החדש נשארה מחויבותם של היהודים לאומנויות , לספרות , למוסיקה ולמחקר הגרמניים איתנה ומלאת מרץ . ארנסט סימון התייחס לתקופה זו כתקופה של 'התנגדות רוחנית ' לרודנות . הייתה זו התנגדות שהוךתה בהצהרה הכפולה על עמדתן התרבותית הרמה של היהדות ושל הגרמניות .
|
|