|
|
עמוד:9
הקדמה לארבעת הכרכים זמן קצר לאחר הקמתו של מכון ליאו בק , לפני למעלה מארבעים שנה , הצהיר היו"ר השני של ההנהלה הביךלאומית , ד " ר זיגפריד מוזם , כי "מטרתו הסופית" תהיה כתיבת היסטוריה מקיפה של היהודים בגרמניה . הוא צפה באופטימיות , שבתוך ארבע או חמש שנים תופקד המלאכה בידי קבוצת היסטוריונים . למעשה נדרש יותר מדור להגשמת מטרתו , וגם כרכים אלה אינם מתיימרים להוות סוף פסוק . המכון , באמצעות מרכזיו בירושלים , בלונדון ובניו יורק ובאמצעות חוג חוקרים הקשור אליו בגרמניה , ממשיך במפעלו המחקרי גם בשעה שלמחקר תולדות יהודי גרמניה יש נציגים רבים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר , והם מגלים מקורות חדשים ומגיעים לתוכנות חדשות . עם זאת , התברר יותר ויותר , לאור ריבוי הספרות המחקרית בתחום , כי יש צורך בכתיבת עבודת םינתיזה מקיפה , שתשקף את מצב המחקר כיום וגם תציג את הדברים לפני הקורא הכללי . כבר בשנת 1972 ניסה פרופ' יעקב טורי מאוניברסיטת תל אביב להתחיל בכתיבת " היסטוריה מקיפה של היהודים בגרמניה , " אשר תינק מן המחקר שנעשה בשני הדורות הקודמים ותשאף ל"נקודת ראות חדשה על התפתחות דפוסי החיים היהודיים בגרמניה . " במסגרת מפעלו השאפתני , שהיה אמור לכלול את כל תולדותיהם של היהודים בגרמניה , תוכננו תשעה כרכים ויותר משלושים כותבים . ואולם הדבר לא יצא אל הפועל בשעתו . 14 שנים לאחר מכן הציעה פרופ' לוסי דוידוביץ המנוחה , בישיבת ההנהלה של מכון ליאו בק בניו יורק , לחבר יצירה קולקטיבית דומה , והוחל בתהליך שהביא לכתיבתם של ארבעת הכרכים האלה , המרחיבים את היריעה ועוסקים בכלל היהודים דוברי הגרמנית באירופה המרכזית ומתמקדים בתקופה המתחילה בשנת . 1600 שלוש ישיבות של היועצים עם הכותבים , שהתקיימו בירושלים , בניו יורק ובברלין , יוחדו לדיונים על הבעיות שמעורר הפרויקט . בדיונים , שהיו לא אחת ערים , גובשה בהדרגה תפיסה רעיונית כוללת לכרכים הללו , שהיו אמורים מלכתחילה להיכתב כמפעל משותף . בכמה נושאים הגענו להסכמה בקלות . למרות ההוויה המהממת של השואה , שהביאה את הקורות שאותן אנו מספרים כאן לסיומן הטראגי , היינו נחושים בדעתנו שלא להסתכל בהן מבעד לעדשה זו . לא רצינו שחוכמה שלאחר מעשה תטה את שיפוטנו לגבי תקוות שנרקמו בעבר . עם זאת , החלטנו גם שלא להמעיט בתפקיד שהיה לאנטישמיות במשך כל תולדותיהם של היהודים במדינות גרמניה . צריכים היינו להגיע
|
|