א. 'תנועת המרי העברי'

עמוד:299

גבר השיקול החיובי 1 מעתה יתברר לכול שהפרישה בשעתו היתה לטובת העניין הלאומי ולא פרי שיקולים שבטובת הנאה . שיתוף הפעולה המשולש יקרב אליהם את חברי 'ההגנה' והפלמ"ח , ואם תבוא נסיגה חדשה , על פי צו המוסדות , יתקשו מפקדיהם להסביר מדוע שוב פסולים 'הפורשים , ' לאחר תקופה של שיתוף פעולה . שיתוף הפעולה בין 'ההגנה' לאצ"ל וללח"י , במסגרת 'תנועת המרי , ' לא היה אפשרי אלמלא נודעה במחצית ספטמבר 1945 החלטת ממשלת הלייבור , להמשיך במדיניות 'הספר הלבן . ' אמנם , באורח כללי , היו הציפיות ממפלגה זו גבוהות , אך היו קיימות גם הסתייגויות לגבי יכולתה לשנות את מעמדה של הציונות , בראש ובראשונה אצל סנה ובךגוריון . תקופת ההמתנה נסתיימה , ולאחר שנודעו כל מוראותיה של השואה , לא ניתן היה לצפות שהסוכנות היהודית תוכל לנקוט במדיניות גרידא , בלא להיזקק לשימוש מבוקר באלימות , לאור המצוקה המדינית הקשה שאליה נקלעה . החלו איפוא שיחות חשאיות בין ראשי 'ההגנה , ' סנה וגלילי , לבין בגין ופרידמךילין , על שיתוף פעולה . היה זה מפנה מהפכני , שלא ניתן היה לחשוב עליו בשום שלב בעבר , אך היה לבלתי נמנע לאור תמורות העתים . סוכם על הקמת גוף עליון ( מפקדת , (' x' אשר היה אמור להכריע בדבר אופי הפעולות . הוא הורכב מחברי המפלגות הציוניות המרכזיות בראשותו של הרב פישמן , ואחר כך מ' שפירא , ובהשתתפותם של ל' שקולניק ( אשכול ; מפא"י , ( פ' ברנשטיין ( הציונים הכלליים , ( י' ריפטין ' ) השומר הצעיר , ( ' י' אידלסון ( בר יהודה ? 'התנועה לאחדות העבודה , ( ' ד"ר מ' סנה ( ראש המפקדה הארצית של 'ההגנה' וחבר הנהלת הסוכנות , ( וד' רמז ( מפא"י , ללא זכות הצבעה . ( למרות זאת לא נפגעה עצמאותם הארגונית והאידיאולוגית של אצ"ל ולח"י . הסייגים היחידים היו ביחס לטיב הפעולות . אלו חייבו דיון משותף , למעט פעולות לרכישת נשק , לגיוס כסף ולשחרור אסירים . למעשה היתה זו תנועה אד הוק למלחמה משותפת באנגליה , עד אשר תתרצה . כלומר , אף צד משלושת הצדדים לא ויתר על ציפיותיו מאנגליה : 'ההגנה' קיוותה למפנה מדיני , הלח"י — לפינוי ולניתוק מוחלט , והאצ"ל — לחץ על השלטונות למתן עצמאות , שלאחריה ייתכן שיתוף פעולה בריטי-יהודי . 'ההגנה' נאלצה להסכים לסייגים האופראטיכיים , בשל סירובה לספק נשק וכסף לאצ"ל וללח"י על מנת שלא ליטול אחריות למעשיהן בדיעבד " . לכתחילה הציעה 'ההגנה' איחוד מלא של כל הארגונים , עם אוטונומיה בשלב המעבר . לדברי סנה ובגין נטה לכך פרידמן ילין , ואילו בגין סירב , בטענה ש'ההגנה' כפופה לגוף ליגאלי שיגביל את פעולותיה . ' אין תימה שבעקבות השינוי המהפכני במעמדו של לח"י ( כאצ"ל , ( שהפך מאויב מושבע של הסוכנות היהודית לשותף , השתנה גם הטון של לח"י , מקטרוג טוטאלי על הסוכנות לניסיון להשפיע עליה לצאת ל'מלחמה חסרת פשרות' באנגליה . הנחת היסוד לא נשתנתה ! אנגליה אינה אלא ממשיכת דרכו של היטלר , ומבקשת להשלים את מלאכתו בהשמדת היישוב . לא תהיה ציפייה לאויב כפי שהיה בגיטאות ורשה וביאליסטוק . אולם נוספה עוד הנחת יסוד : כבר עתה , באוקטובר , 1945 הבחין לח"י בין שליטי ערב הפרו בריטים , מנצלי עמיהם , לבין המוני הערבים המנוצלים , 'שותפות לניצול המונים , למציצת חלבם ודמם ' . ' אך רק בקיץ הבא תגויס אבחנה זו לבניית אידיאולוגיה פרו סובייטית . בשלהי אוקטובר כתב משה סנה בפומבי t 'אנחנו איננו רואים כל ניגוד בין עליה המונית ומדינה עברית ובין בסיסים בריטים רחבים וחזקים בארץ זו ; אדרבה אנו נראה אותם בעין יפה ' . ' כלומר , כל ארגון הוסיף לדגול באידיאולוגיה נפרדת בכל הקשור לאוריינטציה החיצונית שלו . לכן יצא לח"י להסביר את עמדתו הבסיסית , המבוססת על שלוש 'אמיתות : ' ( א ) שום עם לא השתחרר

כתר הוצאה לאור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר