|
|
עמוד:11
הקדמה מימי בית שני רווחת בישראל מגילה ארמית קצרה , המונה כשלושים וחמישה ימי מועד , על פי סדר השנה , מניסן ועד אדר . הימים האלה נאסרו בתענית , ומקצתם אף במספד , והתעודה אשר מנתה אותם והשמיעה את איסורם נתכנתה בספרותנו 'מגילה , ' או 'מגילת תענית . ' המועדים למחצה שבמגילה באו לשמר זכרם של ניצחונות ושמחות מימי בית שני , רובם ניצחונות חשמונאיים , ומיעוטם מזמנים קדומים או מאוחרים יותר . סיבת קביעתם של קרוב למחצית המועדים אינה נודעת לנו , שכן ההגדרה הארמית העמומה והלאקונית שניתנה להם במגילה , אין די בה לזהותם . יתר על ערכם של המאורעות הנרמזים בה לשחזור קורות ימי הבית השני , רבה חשיבותה של ה'מגילה' כמסמך הפרושי המוקדם ביותר המצוי בידנו — קודם לכל ספרות חז"ל — וכספר כתוב יחיד שהיה 'מונח' לפני חכמי המשנה והתלמוד בצד כתבי הקודש . חשיבות מרובה ייחסו למגילה גם חכמינו בדורות המשנה והתלמוד . הם ציטטוה ודרשוה כדרך שעושים במקרא , דייקו בלשונה , נשאו ונתנו במועדיה לגופם ושלא לגופם , וארגו סביבה כמה סוגיות נרחבות אשר נקבעו בשני התלמודים . במהלך דורות התנאים שאחרי החורבן סויג , אך לא בטל , תוקפה ההלכתי . תוקף זה היה שנוי במחלוקת בדורות האמוראים , בארץ ישראל כבבבל , אולם ביטולם הסופי של מועדי המגילה , להוציא חנוכה ופורים , נתקבל על הכול רק בזמנים בתר אמוראיים . במהלכן של כאלף השנים שבין חיתום התלמוד וראשית הדפוס הלכה מגילת תענית ונדחקה לקרן זווית . סמכותה ההלכתית בטלה זה מכבר , ייחודה כספר כתוב לא היה לה עוד , וייחוסה הקדמון נשתכח . ציטוטיה והעתקותיה על פני מרחבי המקום והזמן של ספרות ימי הביניים דלילים הם וקלושים . פריחה מחודשת נודעה לה , בתוך שאר ספרותה של ארץ ישראל , למן המאה הט"ז ואילך . המגילה נדפסה לראשונה במנטובה רע"ב , קודם להדפסת התלמוד בשלמותו , (!) ובמשך ארבע מאות השנים שבין דפוס זה לבין המהדורה המדעית של ליכטנשטיין שבה ונדפסה קרוב לעשרים וחמש פעמים . חריג ונידח הוא הספר הקטן הזה , כמעט בגדר קוריוז בתוך המכלול הגדול של ספרותנו , עד שראו כמה ממפרשיו הרבניים במאה הי"ט להתנצל על עצם עיסוקם בו . ואמנם , מגילת תענית בריה לעצמה היא . היא 'כתובה ומונחת , ' אבל איננה חלק מכתבי הקודש , ואף עם הספרות החיצונית איננה נמנית . מגמתה המוצהרת הלכתית , אבל לא זכתה לבוא בקהלה של הספרות ההלכתית התנאית : אין היא בגדר משנה , לא תוספתא ואף לא מדרש הלכה . עניינה ב'נסים' שנעשו לישראל , ואגדות מסולסלות שוקעו בביאורה , ואף על פי כן לא נמצא מי שיציבנה על מדפם של מדרשי האגדה . ועם כל זה , מדגימים גלגוליה של התעודה יוצאת הדופן הזאת באופן מופלא את התהליכים הגדולים והנפתלים אשר עיצבו את פניה של ספרות חז"ל בכללה , משחרית עד אחרית . ראשיתה ברובד ארמי , ארכאי בצורתו ובתוכנו . מרביתו של רובד 'פרה היסטורי' זה שוקע ביסוד נדבכיה של הספרות התנאית ונתכסה מעלן , ומיעוטו שרד בידנו בקרעים זעירים ומקריים בלבד . מגילת תענית היא חיבור יחיד המשמר אותו בחטיבה שלמה . המשך קורותיה של המגילה בהתהוותה העלומה של פרשנות עברית ארכנית על המועדים שהוזכרו בה . דומה שראשית ראשיתה של פרשנות זו עוד בתקופת התנאים . מסורת פרשנית זו צירפה הערות הלכתיות , ספרותיות והיסטוריות אשר יולדו על ברכי המגילה גופה עם
|
|