|
|
עמוד:ז
דבר נשיא המדינה ולהתלבטויותיהם ס ישראל פר וראשי זה , מוקדש ממשלותיה דודי של , חוזיה חיים לחייו , ובוניה הוא וייצמן ולמפעלו נועד של . יחד מדינת לפתוח של עם אחד ישראל הכרכים לפני מנושאי . הקורא שיבואו החזון צוהר אחריו הציוני לעולמם כסדרה ומגשימיו הפנימי להנצחת , , נשיאה לשאיפותיהם זכרם הראשון של נשיאי , למאכקיהם של ישראל מדינת לעתים מעורר בנו סיפור חייהם של האבות המייסדים את השאלה מה היו אנשים אלו אומרים , לו יכלו לראות את מדינת ישראל כפי שהיא היום ולהעריך את הישגיה . כישראלי , כמי שנולד בתל אביב , שירת בחיל האוויר המלכותי ובחיל האוויר שלנו , כיהן בממשלה ובכנסת והיה פעיל בחיים הכלכליים , במלחמה ובשלום , נדמה לי שאנחנו יכולים להביט אחורה בסיפוק ולהסתכל קדימה בתקווה . נכון שלא הגשמנו הכל , אבל בכל זאת הישגינו רבים וטובים משאנו נוטים להעריך . נושאי החזון הציוני שאפו לתת לעם היהודי אפשרות לביטוי לאומי , חברתי ופוליטי . לא היה מדובר רק בכינון בית לאומי , אלא ביצירה של מרכיבי ההוויה הנורמלית : ארץ פתוחה לכל יהודי וחברה עברית חיה , נושמת ויוצרת . הפעילות המדעית , לימודי היהדות , מדעי הרוח והטבע , כתיבה ויצירה , ליוו את המפעל הציוני מתחילתו . האוניברסיטה העברית והטכניון היו מיעדיו הראשונים של המפעל הציוני ומהישגיו הגדולים . זכור לכל שחיים וייצמן הקים את מכון וייצמן למדע , אבל עוד קודם לכן היה בין יוזמיה ומקימיה של האוניברסיטה העברית . שני מוסדות אלה , יחד עם הטכניון , העמידו סטודנטים רבים , חוקרים ומדענים עוד לפני קום המדינה . אבל ללא בסיס מדיני מוצק אי אפשר , ואכן את רוב פעילותו הקדיש וייצמן לחיזוקה של התנועה הציונית ולהשגת מטרותיה המדיניות . חלקו היה רב בהשגת הצהרת בלפור , בכינון הבית הלאומי לאחר מלחמת העולם הראשונה , בייסוד הסוכנות היהודית , במגעים להקמת יחידות עבריות במלחמת העולם השנייה , באימוץ תוכנית החלוקה ובהקמת מדינת ישראל . לדאבוננו , למרות מאמצינו ונכונותנו לקבל פשרות פוליטיות שונות , לא הצלחנו להגיע לביטוי פוליטי עצמאי ללא מאבק ושפיכות דמים . בין אבות הציונות היו כאלה שלא העריכו נכונה את ה"שאלה הערבית , " אך בין הראשונים שהודו בחשיבותה של המציאות הפוליטית בארץ ישראל היה חיים וייצמן . דפים רבים בספר מוקדשים למאמציו להתמודד עם השאלה הקשה והסבוכה הזאת . בפרספקטיבה היסטורית , עשרות שנים מאז קום המדינה , כשהשלום נמצא , אולי , בפתח , אני יכול לומר שההתנגדות הערכית למפעל הציוני היתה בלתי נמנעת , גם אם היינו מעדיפים התפתחות אחרת . כבר אמר אחד העם במאמרו "עבר ועתיד" שעם אינו יכול לשמור על זהותו אם יתכחש לעברו . בחברה הפתוחה של היום עומד לפנינו אתגר שאסור לנו לזלזל בחשיבותו ובהשפעתו על קיומנו כעם יהודי בארץ ישראל — העברת מורשתנו לבני הדור הצעיר , לישראלים של המאה העשרים ואחת . עתה , כאשר מדינת ישראל היא עובדה קיימת ומוצקה , אני מקווה שהדורות שלא ידעו את חיים וייצמן ועמיתיו , ילמדו כי ההצלחה המופלאה הזאת לא נולדה מעצמה , ושהם , וכל מי שהסיפור הציוני קרוב ללבו , ימצאו עניין בסדרה זו . ירושלים , תשנ"ה עזר ויצמן , נשיא המדינה
|
|