|
|
עמוד:ח
אולם לצד העיסוק בענייני השעה נכון לשזר תפקיד מיוחד בתנועת העבודה הציונית . הוא היה האיש שנקרא להעשיר את התנועה באוצרות התרבות היהודית , הספרות והשפה העברית ולחבר אותה אל שורשיה ההיסטוריים . בשעות חגיגיות או לחלופין בימים של משבר נבחר להעניק לתנועה את הנשמה היתרה שחסרה לה לעתים : 'תודת צבא מגשימי החזון , אשר בתוקף דברו יצא עם שחר להיאבק את שר ההיסטוריה שלנו ולא ירפה ממנו עד אשר יוכל לו , ' אמר בנאום חגיגי בוועידת ההסתדרות לרגל מלאות 60 למשורר חיים נחמן ביאליק ( תעודה . ( 54 שזר קנה לו שם בזכות יכולת הנאום שלו ובזכות סגנונו הרטורי המיוחד שהתאפיין בהתלהבות אדירה , בקול רועם ובשפת גוף דרמטית . הוא עצמו העיד על 'אותה ההתפרצות המשונה בשעת ההרצאה ואותה אפסות הכוחות אחריה ' ( תעודה . ( 44 לשזר נכון גם תפקיד חשוב בתנועת העבודה וביישוב היהודי בארץ ישראל בכל הקשור לתעמולה , להסברה ולקביעת השיח התרבותי , וזאת בזכות היותו חבר במערכת העיתון 'דבר ' מיום היווסדו . עורך העיתון ברל כצנלסון וחברי המערכת — שזר , משה ביילינסון , משה שרתוק , דוד זכאי ואחרים — ראו לעצמם חובה להפוך את העיתון לכלי חינוכי , להשפיע באמצעותו על קובעי המדיניות ולעמוד על משמר אופייה המצפוני והמוסרי של תנועת הפועלים . בעת המאבק החריף עם הרוויזיוניסטים בשנות השלושים היה שזר מראשי הלוחמים במפא " י למען דרכי מאבק שאינן אלימות ולמען שמירת רמתו התרבותית ועמדותיו העצמאיות של העיתון . על הביקורת משורות המפלגה על סגנונו התרבותי מדי של 'דבר' לעומת הסגנון המשתלח של עיתוני הימין השיב : 'בדרך הזאת לא נכבוש קוראים נוספים אלא נקבור את הרגשת ה"דרך ארץ " של הנוער אל עיתונותנר ( תעודה . ( 58 ב 1936 התמנה לעורך ראשי של 'דבר' וב 1944 לעורך האחראי של העיתון . נאמן לתפיסתו ההומנית ולגישתו הפשרנית הקדיש שזר את כותרת העיתון ב 5 באוגוסט 1940 למותו של מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז ' בוטינסקי והוסיף דברי הערכה חמים לדרכו הציונית . למבקריו הנוקבים בוועד הפועל של ההסתדרות השיב שזר : 'והלא ביום ההוא מת לא רק זיבוטינסקי זה שלחם בציונות ולחם בהסתדרות והיה לנו אויב ויריב . באותו יום מת כ ל ז י בוטינסקי , ואנו מחויבים לעשות את החשבון כולו , לשוותו לנגד עינינו על כל גילוייו ' ( תעודה . ( 75 פעילותו העיתונאית של שזר הייתה קשורה בקשר בל יינתק לאהבתו הרבה לספר ולספרות . הוא פעל לקדם את הסופר העברי ולתת לו במה במסגרת ה ' מוסף לשבתות ומועדים' של 'דבר' והוצאת הספרים של העיתון . 'אכן גדולה היריעה שלך ואין לכך ועטך לפכים קטנים כרגע . אבל רעבון קוראנו גדול , והוא הן הקורא הנאמן העיקרי שלך , ' כתב לסופר חיים הזז ב 1927 בהצעה שיפרסם מיצירותיו בעיתון ( תעודה . ( 46 בתור עורך ראשי של הוצאת 'עם עובד' מ 1944 נתן שזר במה לעשרות סופרים ויוצרים עבריים , רבים מהם נמנו על חוג מכריו הקרובים מעולם הספרות והאקדמיה ובהם מרטין בובר , גרשם שלום , ש " י עגנון , חיים הוז , לאה גולדברג ורחל בלוכשטיין , היא 'רחל המשוררת , ' שאליה נקשר בעבותות רגשיים עזים ( ראו למשל תעודות . ( 84 , 53 דרכו של שזר בתנועת העבודה השתלבה כדרכו הציונית . ב 1921 השתתף בפעם הראשונה בקונגרס הציוני ואף נשא בו דברים ( תעודה ( 32 ומאז היה לפעיל ציוני מסור ולאחד מנציגיה של תנועת הפועלים במוסדות הציוניים הבכירים . בהשפעת לימודיו ומחקריו גרס שזר שהציונות אינה תנועה מהפכנית שיצרה מפנה בהיסטוריה היהודית אלא יש לראותה כחלק מרצף ההיסטוריה היהודית וכהמשך של העליות המשיחיות מן העבר , אם כי כלבוש חילוני . לפיכך טען שבניית עתיד של אומה אינו יכול להיעשות מתוך התכחשות לעברה אלא מתוך מיזוג של תהליכי עבר והווה . הוא התנגד לשלילת הגולה הקיצונית שאפיינה אגפים מסוימים בתנועה הציונית ושלל את ההתנכרות למסורת היהודית שאפיינה חלקים ניכרים של תנועת הפועלים הציונית , שזר גילה יחס חם למסורת היהודית , לשפת היידיש , לעיירה היהודית וליצירה היהודית בתפוצות ישראל . הוא היה מראשי הטוענים שיש לתנועה הציונית חובה מוסרית כלפי הקהילות היהודיות בגולה ושעליה להשקיע גם בפעולה חינוכית ותרבותית בקרבן . שזר היה קשוב תמיד לקהילות בתפוצות והפך למעין שליח ושגריר נודד של ארץ ישראל העובדת ושל התנועה הציונית . הוא יצא לשליחויות רבות בענייני מגבית ובעניינים ציוניים , השתתף במספר רב של ועידות וכינוסים יהודיים וציוניים ונשא בהם דברים ( ראו למשל תעודות . ( 64 , 43 הוא מצא בנקל מסילות אל לבם של כל הזרמים ביהדות . כתור בן למשפחה של חסידי חב"ד קשר ב 1947 קשרים מיוחדים עם תנועת חב " ד ועם העומד בראשה הרבי מליובאוויטש - תחילה הרב יוסף יצחק שניאורסון ( הרי"צ , ( ולאחר מותו ב 1950 עם יורשו הרב מנחם מנדל שניאורסון . שזר היה מיוזמי הקמת כפר חב"ד בישראל ב 1949 והרבה להפעיל את השפעתו ואת קשריו כדי לקדם את ענייני התנועה והכפר ( ראו למשל תעודות . ( 167 , 115
|
|