|
|
עמוד:11
פרק שני יכולתי לפתוח את דברי השבח על מסעי בהצהרה שהוא לא עלה לי מאומה . סעיף זה ראוי לתשומת לב . הראשונים שמהללים אותו וששים לקראתו הם האנשים שממונם מועט ; אך קיים מעמד נוסף של בני אדם שבקרבו הצלחתו של מסע זה מובטחת אף יותר , ודווקא מן הטעם שלא נדרש כל ממון כדי לממשו . תשאלו : בקרב מי ? שאלתכם מתמיהה אותי . בקרב העשירים , כמובן . ואגב , מדוע לא תתאים צורת המסע הזו גם לחולים ? הרי לא תהיה להם כל סיבה לחשוש משיבושי מזג האוויר ומשינויי העונות . באשר למוגי הלב - מובטח להם כי יהיו מוגנים מפני גנבים ולא ייתקלו בדרכם בתהומות או בבורות שחת . אלפי אנשים שהקדימו אותי אך לא העזו , ועוד אחרים שלא הסתייע בידם או שכלל לא עלה בדעתם לצאת למסע - יחליטו עתה לעשות כן בעקבותי . וכי יהסס הנרפה שביצורים לצאת איתי לדרך שתזכה אותו בעונג שאינו עולה לו בכל מאמץ ואף לא בכסף ? אם כן אזרו נא עוז , ונצא לדרך . לכו בעקבותי , כולכם , אתם הפגועים באהבתכם , המאוכזבים מן הידידות , הכלואים בתוך דירותיכם הרחק מקטנוניותם ובוגדנותם של בני האדם .
|
|