|
|
עמוד:10
גם על עדויות מתועדות שבעל פה , מפי אנשים אשר הכירו את נושא החיבור ועברו עמו כברת דרך מסוימת . לנו , לעומת זאת , מקור בלעדי אחד , המקרא , ואין בידינו אף לא מקור נוסף , ולו חלקי וזעיר , מן התקופה שבה חי דוד ( ושאלה גדולה היא אימתי נכתבו החיבורים המקראיים אודותיו . ( המקור המקראי העיקרי לחיי דוד מצוי בהיסטוריוגרפיה המקראית ; עיקרו בספר שמואל ומיעוטו בראש ספר מלכים . סיפור חייו של דוד איננו סיפור העומד ברשות עצמו : ראשיתו שזורה בחיי קודמו של דוד , המלך הטראגי שאול , ואחריתו היא מעשה עליית בנו של דוד , שלמה , אל כס המלוכה . דבר זה נובע מכך , שלדידו של המספר המקראי דמות אדם לעולם איננה העיקר ; האדם הוא במידה מרובה כלי הנושא על גבו פרק מתולדות העם בזיקתו אל אלוהיו וביחסיו עמו . ההיסטוריוגרף המקראי מספר את סיפורו של משולש שאיננו שווה צלעות : ארץ ישראל , עם ישראל ואלוהי ישראל , שהוא צלעו הארוכה והחשובה של המשולש . מקור רחב אחר לחיי דוד מצוי בספר דברי הימים שנכתב מאות בשנים לאחר מות דוד , ואזכורים רבים של דוד מצויים בספרות הנבואה , במזמורי תהילים ובכותרות למזמורים המיוחסים למלך האמן . ספרות קומראן , כתבי יוסף בן מתתיהו וספרות חז"ל — כל אלה הרימו תרומה משלהם להעשרת פניה של דמות דוד . במקורות משניים אלה ימצא הקורא הן פרשנות של המקרא וסיגולו לרוח תקופתו של הפרשן , ולעיתים גם הדים למסורות קדומות , נשכחות , מסורות שנדחו על ידי סופרי המקרא , נשתמרו על פה והועברו מדור לדור עד שהועלו על הכתב על ידי דורות מאוחרים . מצאנו לנכון לכלול בספר שני נספחים 1 האחד על דמותו של דוד בספרות חז"ל ( מאת פרופ' אביגדור שנאן ) והשני על דוד באמנות היהודית ( מאת ד"ר שלום צבר , ( כדי להציג לקורא ולו משהו מן הדמויות שלבש דוד בעידן הבתר מקראי . לכך ראינו חשיבות כפולה ! להמחיש כי דרכי הפרשנות הנוהגות במקרא מצויות גם בפרשנות , הספרותית או הויזואלית , שלאחר חתימת המקרא , וכי כל דור ודור — בין בימות המקרא ובין בתקופות מאוחרות — בונה את העבר על פי עולמו שלו . לכל היסטוריון ופרשן שש עיניים : בשתיים יסתכל לעבר , בשתיים להווה ובשתיים לעתיד . את העבר הוא מעצב בדמות ההווה למען העתיד . בדי לחנך את דורו ואת הדורות הבאים , על פי מודלים השאובים מן העבר . לא נמצא סיוע לענייננו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בזירת פעלו של דוד או במקורות כתובים משל העמים השכנים . אלה אינם מזכירים את האיש דוד , ובמקרה הטוב יש בהם כדי לזרוע אור על נסיבות היסטוריות כלליות , על תפיסות עולם שרווחו באזור ועל התרבות החומרית של התקופה . דרישת שלום יחידה מן התקופה המקראית — אף כי לא מימי דוד — היא שברי האסטלה
|
|