|
|
עמוד:4
בנתונים הלוקים בחסר . על כן נחוצה בחינה זהירה של הנתונים כדי לקבוע אם לקבל את המודל המוצע או לדחותו . נוכל להציע שני גורמים עיקריים למיעוט המחקרים הדנים בכלכלת יהודה על כל היבטיה : הגורם האחד הוא אופיו של הטקסט המקראי , והגורם האחר קשור במגמת המחקר הארכאולוגי בארץ ישראל . הטקסט המקראי אינו מרבה לתאר את הפעילות הכלכלית בימי קדם . אף בתחומים הכלכליים המעטים הנזכרים במקרא באים לידי ביטוי בעיקר ההיבטים החברתיים . לדוגמה , תוכחת מיכה בדבר איסור הרמייה במשקל ובמידה ( ו ט-טז ) היא חלק מן הביקורת על הדיכוי והעושק מצד בעלי הנכסים , ומטרתה להדגיש שעבודת ה' הרצויה אינה נמדדת רק בהקרבת קרבנות אלא גם בחיי מוסר וצדק " . לפיכך המסקנות העולות מפסוקים אלו בדבר מקומו המרכזי של המסחר הקמעונאי ביהודה הן רק פועל יוצא מהתביעה לצדק חברתי . משום כך עסקו מרבית חוקרי המקרא בתיאור אופייה של החברה בממלכת יהודה אך לא במבנה המערכת הכלכלית . ואשר לגורם מגמת המחקר , המחקר הארכאולוגי הארץ ישראלי עסק מראשיתו ב'ארכאולוגיה המקראית . ' החוקרים ביקשו בעיקר למצוא שרידים מוחשיים למשמעותה ההיסטורית של 'ארץ הקודש , ' וכך ליצור אילוסטרציה של אורח החיים בתקופת המקרא . תפיסה זו באה לירי ביטוי בדבריו של אולברייט : קל עתה בהרבה להעריך את אורח החיים של האבות , של יהושע , גדעון ושמשון , של שמואל , שאול , דויד ושלמה , משהיה קודם לכן . האור המועט הזרוע כעת על מפעלי הבנייה של שאול ודויד , והידיעות הרבות על מפעלי הבנייה של שלמה , מסייעים להבנתנו את התפתחותה של התרבות החומרית הישראלית תחת שליטים אלו , ועל ידי כך נעשים הם דמויות מוחשיות הרבה יותר משהיו בעבר . האירועים הקשורים בבית עומרי ותקופת ירבעם השני , הופכים להיות ברורים יותר כעת , כאשר יודעים אנו מה היה טיבה של תרבות שומרון בימיהם . כך גם בנוגע לימי עוזיהו וחזקיהו ביהודה . את סופה של ממלכת יהודה היטיבו להאיר התגליות בלכיש , תל בית מרסים ושאר האתרים , עד שחיי ירמיהו ותקופתו אינם יכולים להיות עוד מפורשים שלא כהלכה על ידי החוקרים השונים . אף שמאז שנות השבעים של המאה העשרים המחקר הארכאולוגי בעולם מרבה 11 ורגון , תשנ"ד , עמ' 12 . 24-23 וראו לדוגמה : לנג , ; 1985 ורגון , תשמ"ו ; פרמנת ; 1988 , רביב , תשנ"ג , עמ' ; 82-61 פרדו ואחרים , 13 . 1997 סילברמן , , 1982 עמ' 14 . 4 אולברייט , , 1971 עמ' . 230
|
|