|
|
עמוד:5
אינם נצחיים כי כולם נולדים , ומתברר שאף המוות שולט בהם . הם מוגבלים במקום בהיותם קשורים לתופעות טבעיות , למוסדות חברתיים ואף להמצאות טכנולוגיות . ואפילו נאמר שהם כל יכולים , כוחם מוגבל לתחומי הטבע והחיים שאליהם הם קשורים או שעליהם הם מופקדים , ואל אחד לא יתערב בעסקיו של אל אחר אלא אם כן הוא במקום גבוה ממנו במדרג האלוהויות . יש אלים המתוארים גבוהים כשמים ועמוקים כיסודות הארץ , ודימויים אלו רוצים לומר , ככל הנראה , שהאל נמצא בכל מקום , אך למעשה כוונתם שהאל משפיע בכל מקום . קשה לומר שאל מסופוטמי ממלא את היקום . כמו כן לרבים מהם צורה טבעית , ואפשר לייצגם בכל מיני אופנים , לרבות צורת אדם או בעל חיים , ואפשר ורגיל לגלם אותם בפסלים או בחפצים סמליים אחרים . האלים הם יצורים רגשיים : הם כועסים ונרגעים , שמחים ועצובים , והרגש איננו סתם משל ומליצה . כמו כן לשם רווחתם וכלכלתם הם זקוקים זה לזה ולבני האדם . המיתום 'אתך דוסים ' מספר שכאשר הם מתעייפים מעבודתם המפרכת הם בוראים את האדם כדי להניח להם מסבלם וכאשר הם כועסים ומחליטים להשמיד את האנושות במבול הם הסובלים מרעב . יי לעומת זאת במקרא שומר ישראל 'לא ינום ולא יישן ' ( תהלים קכא , ד , ( והארץ המובטחת היא 'ארץ אשר ה ' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה ' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה ' ( דברים יא , יב . ( מה רב המרחק בין התמדה זו של אלוהים לבין היעלמם של אלי מסופוטמיה מדי יום ביומו כפי שנרמז בתפילה לאלי הלילה , וזו לשונה : אלי הארץ , אלות הארץ , שמש , סין , אלד וא ^ תר , נאספו ( לישון ) אל חיק השמים . דין לא ידונו , משפט לא יחרצו [ ... ] דיין הצדק , אבי היתומים שמש נאסף אל חדרו . אך ההבדל הגדול , המהותי והעקרוני ביותר בין אלוהי ישראל ובין אלי מסופוטמיה הוא שאלוהי ישראל מנותק לחלוטין מכל דבר בטבע ואף ברא כל מצוי , ואילו אלי מסופוטמיה חבורים אל הטבע ואל ההוויי המוחשי ואף מזוהים עמם במהותם . 27 אלי מסופוטמיה כפופים לחוקי חומר אך אין הוא זקוק לנימוסים אלו . כלומר , המצוי שאנחנו משתדלים להגדיר הוא מופשט , מרוחק , בלתי תלוי בכל דבר אחר ואף בלתי ניתן להשגה ולהגדרה . ראו משנה תורה , ספר מדע , הלכות יסודי התורה , פרק א . 25 קליין ושפרה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ ' . 130-88 26 ראו ^ W . Horowitz , 'Astral Tablets in the Hermitage , Saint Petersberg ' . n 9 H 3 d ] oi 8 J 31 d 8 TI 81 & A ' 90 . ( 2000 ) , pp . 194-206 , esp . 196 11 . 5-13 כאן ובמובאות אחרות התרגום שלי , אלא אם כן צוין אחרת . השוו גם קליין ושפרה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ ' . 509-508 27 גם אם נאמר שהמסורות המקראיות הרואות בה ' אלוהי ישראל בורא עולם וקודם לקיומו - מאוחרות הן יחסית ( המקור הכוהני , ישעיהו השני וכוי , ( עדיין לא מצאנו בשום מקום במקרא רמז ללידת ה ' או למוצאו .
|
|