הגדת יציאת אתיופיה של המוססד

עמוד:25

... " כדי שלא ירגישו שאנו יהודים היינו מדליקים ביום שישי , עוד לפני כניסת השבת מדורה , ושמים בה צמחים לחים ורטובים שלא ישרפו מהר . וכל השבת הצמחים הלחים האלה היו מעלים עשן " . .. ... " בשלב זה עלו דילמות קשות , כיצד נתנהג ונפעל כדי שחס וחלילה בזמן הלידה לא יגלו שאנו יהודים . לכן כאשר אחי נולד , סבי ז"ל החליט לקרוא לו "אברהם" שזהו שם נייטרלי , שלא משייך אותו לשום דת . סבתי יצאה בריקודים ובמחול כמנהג הנוצרים . כמובן שאת ברית המילה עשו בסתר " . .. י : . . מכיוון שאת היהודים אפשר להכיר לפי הבשר שהם קונים , היינו קונים את הבשר איפה שהם שוחטים , כדי שיכירו אותנו ויגידו " הם לא יהודים . " אז היינו קונים בשר שלהם , והיינו נותנים אותו לכלבים . " .. ... " הוא הגיש לאמו קערת דייסה וביקש להאכילה , אך האם סירבה : "תאכלו אתם , ילדים שלי , " אמרה וניסתה לחייך ללא הצלחה . היא לא נגעה מימיה במאכלי הגויים . הסייגים שעשתה לעצמה בעניין הרחיקו לכת עד כדי אי נגיעה בכלים שבהם נגעו גויים . לכן אכילה ממה שהכינו גויים הייתה בלתי אפשרית מבחינתה . " אבל אימא , זה פיקוח נפש" אמרה הבת בידענות פסקנית ותחינה גם יחד . "זה בסדר חמודה , אני בסדר . אני רק קצת עייפה , תאכלו אתם " . .. הנדר של אמא השמועות על הסכנות בדרך ועל המציאות הנוראה השוררת במחנות הפליטים בסודאן עשו את דרכן חזרה לאתיופיה . רבים גם גורשו על ידי הסודאנים והוחזרו על כורחם לאתיופיה . חלקם שבו לכפריהם ומצאו את בתיהם תפוסים ואדמתם נחרשת , חלקם הלכו מראש לכפרים אחרים . אלה גם אלה חיכו להזדמנות הראשונה על מנת לחדש את המסע . הם הכירו את הסכנות . הם ידעו מה מצפה להם בדרך . והם המשיכו לצאת : " באחד מלילות המסע נולדה תינוקת לאחת המשפחות . הגברים החליטו שיש לקחת את היולדת על אלונקה , אבל היא לא הייתה מוכנה לכך . היא טענה שיש לה נדר והיא תקיים אותו . היא תלך ברגל ללא עזרה מאף אחד . וכך עשתה . היא שמה את התינוקת בתיבה והמשיכה ללכת ברגל . והפעם הייתה הדרך קשה יותר מהדרכים הקודמות . . . " . " והילדה ממשיכה בדרך , זורמת ב אנשים . לפעמים בוגדות בה רגליה הקטנות ופוגעות באבנים . או שמא האבנים הן אלה הפוגעות בה ? לפעמים הייאוש מנקר , אך מיד מנפנפת האם כשרביט קסם במילה "ירושלים , " ומיד הייאוש נעלם . כעיוורים הולכים כולם באפלה בדומיה . והלילות עוברים , והימים באים , והדרך קשה " .. הכוח אשר הניע את עשרות אלפי היהודים הללו היה בלא ספק אחד . ירושלים : ... " ירושלים בשבילנו הייתה משהו לא מציאותי . משהו דמיוני , חלומי . האנשים אשר שהו בה היו רק אנשים מיוחדים , טהורים . בירושלים כל דבר עשוי זהב . כל דבר הוא קדוש וטהור . " . . . " בירושלים הכל זהב . שם אוכלים רק פירות ודבש . הן נזכרו בשיר על ירושלים האומר : בנפול גופי על אדמת ירושלים יתרומם לפתע עטור זהב . " ... " ארץ שכולה עשויה זהב טהור ונוצץ כמו יהלום לבן בוהק , מקום שרק אנשים צדיקים , לבושים לבן , חיים בה " . . . אם קיים דמיון בין התופעה המתוארת כאן , לבין תופעות קודמות בזיכרון הקיבוצי של העם היהודי , הריהו דומה ליציאת מצרים או לפרשת ה"בריחה" אחרי מלחמת העולם השניה . אלא שבשני המקרים הללו היה פרעה . היה צורר . כאן לא . יציאת אתיופיה נבעה מרצונם החופשי של מבצעיה . על מנת לשמר פרק מופלא זה הציע כותב שורות אלה לערוך את העבודות שהשתתפו בתחרות ולהוציאן לאור כספר בהוצאת המל"מ . עבודת העריכה ארכה כשנה וחצי , ובימים אלה נערכות הכנות להעברת טיוטת הספר לדפוס . אכן , היה הכרח לקצר בהרבה את החומר על מנת שהספר לא יהפוך לסדרת כרכים . אולם במקביל , הוקפד מאד , בעת העריכה , לא לשנות או לפגוע בסגנונו הייחודי של כל ילד . התיאור נותר כפי שכתבוהו הילדים . אודה - פעמים לא מעטות דמעתי במהלך העבודה . תופעה מוזרה : עורך העובד תקופה ממושכת על סוג חומר מ 0 ו"ם אמור לכאורה בסופו של דבר להתחסן . והנה נגרם לעיתים מחנק בגרון בשלבי סיום העבודה - ממש כבראשיתה . . . . " בעליה הייתי לוקח את אימי על הגב , ובירידה על הסוס " . " הצעידה קדימה נמשכה . מי שהביט לאחור הבחין במחזה מרהיב . אלפי אנשים לבושי לבן זרמו מכל עבר ללא הפסק , כמדין לבן רחב שוליים שקצהו אינו נראה לעין . " .. 1 . חפרנו באדמה בתקווה למצוא מים . לא מצאנו , אבל החול היה קצת בוצי ואכלנו בוץ . " מבצע אחים ומבצע משה במציאת הלוחצת והקשה בה נמצאת ישראל דרך קבע , מוצא עצמו כל גל עליה חדש מתמודד מהר מאד מול שורה ארוכה של קשיים . ידועים לכל גם קש" קליטתם של עולי אתיופיה בארץ , כיצד התחלף גל ההתלהבות הגדול בו בתקבלו עם הגעתם , בהסתייגות , דעות קדומות והחמצת פנים בהמשך הדרך . גם הילדים מספרים על קש" קליטתם הרבים . מי שיקרא ספר זה , שוב לא יחמיץ מולם את פניו לעולם . דומה שלא אחשוף כאן סוד גדול אם אגלה כי , במ ! סד כינינו את מבצע העלאת יהודי אתיופיה בכינוי "מבצע אחים . " הכינוי הידוע יותר בציבור - "משה , " היה הכינוי שנתנה לו הסוכנות , והוא שאכן התפרסם בתקשורת . למקרא דבריהם של הילדים הללו אין לי ספק כי מעולם לא נבחר במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים כינוי מתאים יותר , נכון יותר , ואוהב יותר מכינוי זה : אחים . Dmnn בנתב"ג . עזיבה מרצון , לא מאונס

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא