|
|
עמוד:17
" התאימו " באזור , המשתרע מהסהרה עד הודו . בהבדל מכך , ההתייחסות למרכז ולמזרח אירופה , מזרח אסיה , אמריקה הלטינית ואפילו אפריקה , היתה פחות צינית ופחות הרסנית . כיום אנו גובים את ההחזר על השקעותינו אלו . אוסמה בין-לאדן מתייחס לשורשי האידיאולוגיה הדתית של השלטון הואהב , על-מנת להשמיץ את "המשטר המושחת" בסעודיה . הוא מבסס את התפיסה שלו על " הניסיונות המוצלחים" עד כה של המערב לשמר את הסטטוס קוו באזור . המעורבות הצרפתית הצילה את בית סעוד ב , 1979- ארה"ב וכוחות מערביים עשו זאת באופן גלוי יותר ב . 1990-91- עלינו להתמודד עתה עם היפר טרוריזם ווהאב ויתכן שנאלץ להציל את שרביט השלטון הנוכחי בסעודיה . אבל שינוי במזה"ת הינו בלתי נמנע , כפי שקרה בדרום אמריקה , מזרח אסיה וברה"מ לשעבר , אזורים שהעדיפו את ערכי המערב ומאז אמצע שנות ה70- ואילך , עורכים שינויים בדרכי שלום ( להוציא יוגוסלביה וצ ' צ ' ניה . ( למרבה הצער , אין לרשותנו בסיס כזה במזרח התיכון . אך עדין אין זה מאוחר להתחיל . מדינות השוק המשותף וארה"ב צריכות להבהיר , עדיף יחדיו , כי אנו מצפים שהחוקים הכלולים בהצהרת זכויות האדם של האו"מ - שמדינות אלו חתמו עליו - אכן יקוימו . כי מצופה מארצות אלו לא להמשיך ולהיות קרקע פוריה לשיעבוד , לשנאה , ובסופו של דבר , להיפר-םרוריזם . הצהרת עקרונות משותפת ע"י המערב תהווה צעד בעתו . זה לא קל , אך הכרכי , אם אנו רוצים להשפיע שהשינויים בעתיד לא יהיו "מהפכניים" אלא יולידו קידום . אין אנו יכולים לבסס את המדיניות על ההנחה שהסטסוס קוו - ובמיוחד ססטוס קוו הסעודי -ימשך . בטווח הזמן הקצר והבינוני האמריקנים והאירופאים יתכן וידרשו לטפל בדרך צבאית בתהפוכות המזה"ת אף יותר מאשר לדאוג לשינוי שיטתי של האזור . זהו שינוי משמעותי מזה שלפני ה11- בספטמבר , כשהדאגה המרכזית היתה ההתנהלות הפרועה של איראן ועיראק . אם ההנחה חדשה זו נכונה , על אירופה להגביר את ההוצאה על ההגנה , במיוחד באשר היכולת לתגובה מהירה , יכולת שהיתה בנויה בעבר נגד הבלקנים , יש לשרתה הן במובן של סוג המשימות והן של הקישורים . במיוחד ביכולת אסטרטגית של ניוד כוחות , בקרה , תקשורת , מיחשוב , מודיעין , פיקוח וסיור . ללא תקציבים נוספים להגנה , אירופה פשוט לא תהיה מסוגלת להעמיד במזה"ת כוחות ליד אלה האמריקנים וברמה מספקת של שת " פ . זה מוליך לנקודה האחרונה . ארה"ב-םםצצמה צולסית לסצודה אםריקנית ? משקיפים רבים קפצו למסקנה כי הקואליציה שלאחר ה11- בספטמבר חינה סימן ברור כי ארה"ב תהיה מחויבת עתה להתערבות רב-לאומית על הבמה העולמית , כבר החל מחודשים הראשונים של משטר בוש . רב לאומיות כזו רצויה לעולם , שאיננו יכול להיות מנוהל ללא התערבות צבאית וכלכלית פעילה של המדינות החזקות ביותר צבאית וכלכלית . אך זה עדיין מוקדם מידי לחשוב שמצב זה הוא בלתי נמנע . ראשית , דברים רבים יכולים להשתבש בניהול המלחמה נגד היפר-טרור . ניתן לשרטט תרחישים , לפיהם ארה"ב תתכנס בתוך עצמה , למשל בשל קרע בין ארה"ב ואירופה , במידה וארה " ב לבדה תקח יוזמה להרחבת הלחימה נגד עיראק או תימן . עובדה היא כי הקואליציה הנוכחית , נגד סרור אינה דומה לקואליציה שפעלה בעת מלחמת המפרץ . שותפים רבים של ארה"ב , כולל סעודיה ומצרים , נמצאים על סף ניטרליות ושותפים ארופאים מן העבר , נמצאים מסיבות שונות , בשוליים של המאמץ המלחמתי . תרומתם למלחמה הנוכחית - וזאת כולל את בריטניה- קטנה בהרבה מאשר במלחמת המפרץ . המבצעים הצבאיים , בהם לוקחת חלק ארה"ב לבדה מובנים לחלוטין , בהתייחס לתוקפנות נגדה ולמבצעיה נגד-טרור . עם זאת , מצב כזה אינו מבטיח עולם רב-לאומ מוצלח יותר . בטווח הארוך , איננו יודעים אלו מסקנות יסיקו תושבי ארה"ב לאחר המלחמה . מידת התוקפנות כנגד ארה " ב היא בחלקה לפחות , תוצאה של התפקיד שארה " ב ממלאת בעולם ביחסים אזוריים כמעצת על . מכאן , הפאטווה של בין-לאדן , 1998 שמתרכזת בקשר ארה " ב - סעודיה . אפשר שהארה"ב תתפתה לוותר על המעמסה המוטלת עליה כמעצמת-על . כאירופא אני חושש מאד מתפנית כזאת . חלקה של ארה"ב בתוצר הלאומי העולמי הוא 23-24 ° / 0 כפי שהיה , יחסית , ב1920- ואין זה נכון שאין לה אפשרות לחזור לתפיסה של "המבצר האמריקני . " בהוצאה גדולה להגנת מולדת , ארה"ב יכולה לעמוד גם בעצמה . אפשרות זו מגדילה את החשיבות עבור האירופאים לפעול בדרך שתעודד מעורבות מתמדדת של ארה"ב ועם ארה " ב . מערכת רב-לאומ'ת איננה ניתנת מעצמה . אפשרות קיומה היא במידה רבה תוצאה של המדיניות האירופית . בוש ובן-לאדן . חלוקת ענודה בין ארה"ב לאירופה בעקבות התקפת הנורור של בן-לאדן ב11- בספטמבר
|
|