אני מוטרד שהענין האיראני הפך אצלנו לנושא פוליטי

עמוד:10

* 1 nvm ! 1 winy 1 nuin op הפן אצלנו לנושא פולינ ! ראיון עם פרופ' א . סלע שנוחה לעיניני בו יה"נו לשעבו נונט נון האקדמיה : אץ לישראל אינטרס להיות מחוברת לכוחות העוינים את איראן , שי 0 ור ביחסי ארה"ב איראן ט 1 ב לכולם מראיין : אביעזר יערי הגישושים בין איראן לבריה"מ לשתוף פעולה גרעיני החלו עוד בימיו של השאה אד מומשו בימי מדיחו חומינ , אומר פרופ' אמנון סלע מומחה לעינ'ני בבריה"מ לשעבר בשיחה עם אביעזר יערי שביקש לעמוד על שורשיו של הקשר הגרעיני בין שתי המדינות שלהן גבול משותף של אלפי ק"מ והססוריה ארוכה שידעה עליות ומורדות כמו ההרים והמדרונות שלאורך גבולן המשותף . שאלה : מה אפיין לאורך שנים את יחסי איראן-בריה"מ ? סלע : חשדנות . בריה " מ הקומוניסטית חששה מכניסת זרים לשטחה דרך איראן . כבר בימיו של לנין נחתם הסכם בין שתי המדינות שאפשר לבריה"מ להתערב באיראן אם יחדרו אליה כוחות זרים . ערב מלחמת העולם השניה חששו בקרמלין מפני כניסת כוחות גרמנים לאיראן כדי להשתלט על מקורות הנפט . בסוף המלחמה הייתה נוכחות צבאית סוביטית באיראן ובקרמלין אף השתעשעו במחשבה להקים אוטונומיה סוביטית באיראן אלא שהנשיא טרומן סיכל כונות אלה . עינין של אינסרסים שאלה : איך הפכה החשדנות לשיתוף פעולה ? סלע : זה עינין של אינטרסים , בעקבות מלחמת איראן - עירק לא נחלש מעמדה של איראן . אח"כ באה מלחמת המפרץ , רוסיה תמכה בקואליציה שבראשות ארה " ב , עירק הבריחה בסוף המלחמה נשק שלה לאיראן שחלקו היה נשק רוסי ובהמשך רוסיה עצמה החלה להעביר ישירות לאיראן נשק ומערכות טכנולוגיות , בהן אף טכנולוגיות גרעניות . שאלה : מדוע רוסיה עושה זאת ? סלע : לרוסיה בעיות כלכליות קשות . הפגת המתיחות הצבאית בעולם צימצמה את הביקוש לנשק . במאבק על הבכורה ביצוא נשק ניצחה ארה"ב את רוסיה . הרוסים כל כך להוטים למכור עד שהם ממשיכים לסבסד את הנשק שהם מוכרים כולל טנקים וארטילריה . ע " פ הרוסים ההיקף הכולל של מכירות נשק רוסי לאיראן הוא 4 מיליארד דולר , ע"פ האמריקאים שמונה מיליארד דולר . 30 שניות קריסיות שאלה : מה היקף עיסקת הכורים ? סלע : הרוסים בונים שני כורים בבושר מדגם מיושן נוסח זה שהיה בצ ' רנוביל . היקף העסקה כ400- מיליון דולר לאורך 5 שנים , לרוסים "שירשו" את הגרמנים שהחלו בבנית כורים עוד בתקופת השאה והפסיקו את הבניה לאחר המהפכה . יש שתי בעיות : בעיית בטיחות כי מנגנון הבקרה הפנימי בכור גרוע ואובדן שליטה לשלושים שניות בלבד יכול להפוך את הכור לליבה רדיואקטיבית נוסח צירנוביל . הבעיה השניה היא שאיראן רוצה להכתיב מה "בנה , שיהיה מינימום פיקוח וכמות מסוימת מהחלקים ייוצרו ישירות על ידה . שאלה : וכיצד מגיבה רוסיה ? סלע : הרוסים מסרבים לדרישה האיראנית בדומה לסרוב הגרמני בשנות השבעים , הרוסים גם הקימו ועדה לפקוח על הוצאת טכנולוגיות רגישות בעיקר מצד גורמים עיסקיים ואנשים שרוצים כסף תמורת הידע הגרעיני שלהם . יחד עם זאת הנשיא פוטץ ב 0 ' ל איסור גורף של קודמו 'לצון והסכים למכור חומרים וציוד בקיע למדינות , שאין להם הסכמי פיקוח של סוכנות האדם למניעת הפצת נשק גרעיני . שאלה : מה עונים הרוסים לביקורת על הסיוע שהם מגישים לאיראן ? סלע ; הם סוענים שכל עוד הם באיראן הם לא יאפשרו ליצר פלוסניום שהוא תנאי ליצור חומר גרעיני אך אם הם לא יהיו שם לא יהיה כל פיקוח והחשש שהכור "הפך לבעיה ב 0 ח 1 נ י ת ולפוטנציאל לשימוש צבאי יגדל פי כמה . הרוסים טוענים גם שיש פיקוח בינלאומי על הכורים באיראן . שאלה : היש מתקנים נוספים בבושר מעבר לשני הכורים הנבנים שם ? סלע : לא ידוע . שאלה : האם רוסיה לא מודעת לסכנה ? סלע : כן . אין ספק שרוסיה לא רוצה מדינה גרעינית ליד גבולה . בעקבות לחצים אמריקאים הוקמה כאמור ועדה פנימית למניעת זליגת מידע גרעיני מצד חברות רוסיות אך הפיקוח הוא בלשון המעטה בעיתי . שאלה : האם ידוע על מכירת חומרים אחרים ? סלע : כן . טכנולוגיה של טילים . שאלה : איך צריכה ישראל להתמודד עם האיום הגרעיני האיראני ? סלע : אני מוטרד שהענין הפך לנושא פוליטי כי אז אנו חושבים בצורה לא רציונלית . אין לישראל אינטרס להיות מחוברת לכוחות העוינים את איראן . שאלה : ובסופו של דבר מה הפתרון ? סלע : אני מאמין בתהליך של מודרניזציה שקשור בדמוקרטיזציה . שיפור יחסים בין ארה"ב לאיראן הוא טוב לטווח ארוך לישראל ולעולם כולו ובו מונח הפתרון לחשש לאיום גרעיני איראני על ישראל . הגישושים החלו עוד בימי השאה ( בתמונה ) מאמינים שיעים שורפים דגלים בסהרן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר