|
|
עמוד:7
מהפכה או קדינה ? זה כשלושה עשורים סנהיהה תמצת הפתיח את המערכת הפלסטינית בדרך נעדרת הכרעה עד כה , בין דבקות בעקרון ' המאבק המזויין'י וביעד השחרור המלא והשיבה ובין בחירה ביעד הסדינה העצמאית המחייב פשרה סדינית * מאת : מיכאל מילשטיין כל ניסיון לתאר את תולדות המערכת הפלסטינית המודרנית בלי להיגרר לדיון נרחב על דמותה של תנועת הפת"ח " ) תנועת השחרור הלאומי הפלסטיני , ( " נדון מראש לכישלון . תנועה זו - הגדולה והדומיננטית בקרב גורמי הכוח במערכת הפלסטינית - זוכה לשליטה ארוכת שנים על מוקדי קבלת ההחלטות במערכת זו ולתמיכה עממית רחבה . זאת ועוד , היא נחשבת למכוננת העיקרית של תהליכי השינוי שחוו הפלסטינים בעשורים האחרונים ולגורם אשר יצק תכנים רעיוניים חדשים בתודעתם הקיבוצית . בעקבות כך , אפשר לומר כי ארגון זה הוא המנהיג והמעצב הראשי של התנועה הלאומית הפלסטינית המודרנית כפי שהתפתחה מאז . 1948 " המאבק המזוין" " ) אל-כפאח אל-מסלח ( " בישראל היה הרעיון המרכזי סביבו נוסד הפת"ח בסוף שנות החמישים . עיקרון זה גובש בתנועה והוצג כתכלית קיומה וכמקור הלגיטימציה המרכזי לתביעתה להנהיג את המערכת הפלסטינית . מנגד , הייתה זו תנועת הפת " ח אשר ריסנה במשך כעשור את " המאבק המזוין , " בעקבות הקמתו , לראשונה בהיסטוריה הפלסטינית , של שלטון ריבוני למחצה ב '' שטחים " " ) הרשות הפלסטינית . ( " מכל מקום נראה כיום כי התנועה "חידשה את נעוריה" ושבה לעמוד בראש מאבק הטרור הפלסטיני בישראל . היטלטלות זו בין קוטבי המאבק וההסדר המדיני מוכיחה כי תנועת הפת"ח מכילה בו זמנית ובאופן תמידי הן את יעדי " המהפכה הפלסטינית , " קרי הדבקות במימוש הרעיונות הלאומיים המקסימליסטיים , ובראשם השיבה והשחרור המלא באמצעות מאבק אלים , והן את יעד המדינה - דהיינו הנכונות להתמקד בקידום הריבונות והעצמאות , אף במרויר פשרות וויתורים . יותר מכל מהווה מציאות כלא"ם זו בבואה לחוסר ההכרעה העמוק שבו נתונה כלל המערכת הפלסטינית בין קטבי "המהפכה " ו"המדינה , " או כפי שטען ערפאת פעמים רבות "נגזר עלינו להיות מדינה ומהפכה בעת ובעונה אחת . " כך , שלא כתנועות שחרור לאומיות אחרות בעולם ( לדוגמה - באלג'יריה או בווייטנאם , ( אשר קבעו את המדינה העצמאית כיעד מאבקן הרי , במקרה הפלסטיני הייחודי , מימוש ריבונות לאומית במסגרת הסדר מדיני אין פירושה סיום המאבק ( ויש אף גורמים בזירה הפלסטינית אשר מגדירים את ייסוד המדינה כאמצעי או מנוף למימוש כלל יעדי "המהפכה . ( " תנועת הפת"ח נולדה על בסיס "המהפכה , " קרי השאיפה לשינוי המציאות הקיימת . האישים אשר "סדו את התנועה , ובראשם יאסר ערפאת , ח'ליל אל-וזיר ( אבו ג' האד ) וצלאח חילף ( אבו איאד , ( חוו ברובם את "נכבה " - " 1948 האסון הלאומי" ברא"ה הפלסטינית-אשר תטביע בקרבם את התחושה שהזהות הלאומית הפלסטינית מתפוגגת בהדרגה נוכח טראומות התבוסה והפליטות . בעקבות כך , חתרו אלה להביא ל"תיקונו של העוול ההיסטורי" באמצעות קידום התעוררות לאומית שבמוקדה גילוי אקטיביזם ויוזמה . "המהפכנות" שנשאה עמה תנועת הפת " ח בלטה בהתרסה כלפי התפיסה הפן-ערבית , בהנהגת עבד אל-נאצר , אשר הייתה דומיננטית באותו הזמן באזור . התרסה זו התגלמה בתש המרכזי ששמה התנועה בלאומיות הפלסטינית הפרטיקולרית ( ולא בפן-ערביות , ( וכן בהעלאת רעיון "המאבק המזוין . " עיקרון זה נגד את תפיסת עבד אל-נאצר , שלפיה פתרון בעיית פלסטין יושג אך ורק באמצעות מהלך ערבי צבאי קונבנציונלי , שיוחל בו עם הבשלת תנאים מתאימים . ואולם , חרף החדשנות שבישרה "מהפכת הפת " ח , " היא נותרה שמרנית למדי במהותה , שכן לא ביקשה להביא לשינוי חברתי רדיקלי , או לקדם חילן אלא נותרה נאמנה לסמלים ולערכים מסורתיים ואף דתיים-אסלאמיים . " הפנים" סול " הח וץ" השתלטות הפת"ח על אש"פ ב1969- ה"תה אחד המאורעות המכריעים בתולדות התנועה . מחד גיסא קידם אותה מהלך זה למעמד של מנהיגה לאומית , אך מאידך גיסא עימת אותה עם יסודותיה "המהפכניים . " התפקיד החדש חייב את הפת"ח לגלות יתר פרגמטיות ולפתח חשיבה מדינית מורכבת , ובכלל זה נכונות לבחון פשרות בדמות יעד המדינה . כל אלה עמדו בניגוד ל"רוח המהפכה" שליוותה את ראשית דרכה של התנועה , ובאה לידי ביטוי באקטיביזם בלתי מרוסן , * תודותי לפר 1 פס 1 ר אשר 00 ר , ראש מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב , על ההדרכה היעילה וההערות הנבונות אשר סייעו לי בכתיבת עבודה זו . המאמר מתבסס על עבודה שזיכתה את הכותב בפרס ראשון בתחרות מסעם הקרן ע ייש ענבר עטיה דל לשנת תשס"ב . הרעיון המרכזי : המאבק המזויין
|
|