ערביי ישראל רוצים לפתוח מחדש את "תיק 1948"

עמוד:8

ערביי ישראל רוצים לפתוח מחדש את "תיק " 1948 סקר : רק 16 % מערביי ישראל משלימים עם אופייה היהודי של המדינה מאת : תא"ל ( מיל ( ' עמוס גלבוע בהיותי יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים , הייתי נוהג לסור למסעדה ליד שפרעם . מה שמשך אותי למקום לא היה חזה העוף המצוין שהוגש שם , אלא דווקא "הגינג'י , " שזה עתה סיים את לימודיו בתיכון ועבד כמלצר במקום . הייתי יושב עמו שעות , על מנת לשמוע את סיפוריו ואת הבחנותיו על החברה הערבית ועל יחסי יהודים-ערבים . פעם שאלתי אותו : "תגיד לי , מה אתה רוצה להיות ? מה אתה רוצה שיהיה לך ? למה אתה לא מתגייס לצבא , כמו הבדווים וכמה מהנוצרים , בני עדתך ? אתה לא רוצה להיות גבר " ? הוא הביט בי בחיוך , ואמר : "אדון עמוס , אני רוצה להיות . " 3 v , " ? m 7 \ n " שאלתי אותו . " זה וולבו , זה וילה וזה וידאו , " הוא ענה לי . זה היה בסוף שנות השמונים והווידאו היה אז מצרך מותרות . ודומני שתשובתו שיקפה באותה תקופה את הבעיה המרכזית של ערב" ישראל ואת היעד המרכזי שלהם : השגת שוויון זכויות ברמת הפרט : השוואת רמת החיים וההזדמנויות של האזרח הערבי לעומת האזרח היהודי : השוואת התקציבים לאלה המוענקים ליישובים הערביים למוענקים ליישובים היהודים . "טירה רואה בכפר סבא את המדד להשוואה , " היה חוזר ואומר טארק עבד אל-ח" ז"ל , ראש המועצה של טירה וממנהיגי המגזר הערבי בישראל , "ותפסיקו כל הזמן לבוא ולהגיד לי , שבהשוואה לכפרים בגדה ולכפרים במדינות ערב - טירה היא גן עדן . " היו אלה השנים של "האקטיביזם האזרחי" של ערב" ישראל . המאבק העיקרי שלהם היה למען שוויון זכויות בתחום האזרחי . ואכן , בשנות התשעים מצבם הכלכלי של ערב" ישראל שופר בצורה ניכרת ביותר במגוון תחומים : בחינוך , בבריאות , ברווחה וסעד , בשירותים ובפיתוח בכפרים הערביים , ברמת החיים וכיוצא באלה . במאבק משפטי הצליח המגזר הערבי להביא לשורת פסקי דין של הבג"ץ ברוח של שוויון אזרחי והעדפה מתקנת . ברם , השיפור הבולט במצבם של ערבי ישראל עדיין השאיר אותם , ברמה הקולקטיבית , כקבוצה נחשלת וענייה , שקיימים פערים גדולים בינה ובין האוכלוסייה היהודית : בתקצוב הממשלתי ; בתת-ייצוג בממשלה , בשירות הציבורי ובמערכות ציבוריות אחרות ; בפיתוח תעשייתי ועוד . אין ספק שהאחריות לפערים אלו מוטלת על ממשלות ישראל , אך תורמים לכך עוד שני גורמים מרכזיים : * נקודת הפתיחה של ערב" ישראל - למודרניזציה ולשגשוג כלכלי וחברתי - נמוכה בהרבה מזה של המגזר היהודי . ולכן , השוואה אמתית בין השניים אינה יכולה להיעשות מהיום למחר , אלא דורשת טווח זמן ארוך ביותר . * לחברה הערבית עצמה יש חלק נכבד במצבה הקשה . זו עדיין חברה פטריארכלית , חסרת מנהיגות אחראית . בשל ריבוי הילדים מתחת לגיל העבודה וחסמים תרבותיים , שמונעים מרוב הנשים לצאת לעבודה , שיעור ההשתתפות של ערבי ישראל בכוח העבודה הוא כמחצית משיעור כוח העבודה היהודי , ( דרך אגב תופעה דומה קיימת במגזר החרדי . ( נקודת המפתח היא שיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים בצורה בלתי רגילה בממדים עולמיים : 4 % אצל המוסלמים ( פוריות של 4 . 6 נפש לאישה , ( מוסלמים בדווים בדרום הארץ 5 . 9 ° / 0 ( הכפלה כל 12 שנים . ( . ' להשוואה : אצל היהודים , כולל החרדים , הריבוי הוא של 1 . 5 % ובלי החרדים הריבוי הטבעי הוא של 0 . 8 ° / 0 בלבד ! מאוכלוסייה של כמאה ועשרים אלף נפש לאחר קום המדינה , הגיעה האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל ( בלי ערביי מזרח ירושלים ) לתשע מאות אלף בקירוב ובשנת 2020 היא צפויה להגיע ( שוב בלי ערביי מזרח ירושלים ) לסדר גודל של יותר ממיליון ושש-מאות אלף נפש ( בהם כשלוש-מאות אלף בדווים בדרום הארץ . ( במילים אחרות , גם אם מדינת ישראל תקצה משאבי עתק לאוכלוסייה הערבית , יש סיכוי ק 0 ן ביותר לסגירת פערים , בלא שיחול שינוי דרמסי במאפיינים החברתיים והתרבותיים של החברה הערבית . מאבק לאומי אקטיבי לבה של הבעיה הוא , שבצד המאבק לשוויון אזרחי , עברו ערב" ישראל בעשור האחרון בהדרגה , בהתמדה ובקיצוניות , למאבק לאומי אק 0 יבי . תמצית ססמתו היא זו : * אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם הפלשתיני . * אנחנו מיעוט לאומי פלשתיני במדינת ישראל . * מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית , כמדינת העם היהודי ולכן ערבים אינם יכולים להיות בה בשוויון מלא . * השינויים שצריכים לחול במדינה , על מנת לממש את זכויות המיעוס הלאומי , נעים משילוב מלא במוסדות המדינה ובהקצאת משאביה ( בהתאם לאחוז המיעוט מכלל האוכלוסייה , העומד כיום על 1 6 ° / 0 בלי ערב" מזרח ירושלים , ( דרך האוטונומיה וכלה במדינה ח-לאומית . הגישה הזאת היא למעשה נחלתם כיום של מרבית ערב" ישראל ולא רק של קבוצת אינטלקטואלים או פוליטיקאים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר