|
|
עמוד:7
הסקאדים של צדאם היו פרימיטיביים , הפטריוט רק הגדיל את הנזקים שלהם . אבל כיום , יש הסבורים , שיש להעביר את פיקוד העורף לאחריות של משרד ממשלתי אזרחי , מה דעתך ? א' בן עמי : אני מסכים שיש להכפיף את הטיפול בעורף למשרד ממשלתי ולא לצבא . קשה לאנשי הצבא לראות באזרח לקוח . הצבא רגיל לטפל באלה המוגדרים אויבים . זה מפריע לצבא גם בפעולות חילוץ , משום שבחו"ל שואלים מה לצבא ולחילוץ אזרחים . צריך להפוך את פיקוד העורף ל"משמר לאומי , " שיעסוק בחילוץ ובהצלה בעת חירום ומלחמה . זה מעשי ? א ' בן עמי : זה תהליך שצריך לקחת בין חמש לעשר שנים . צריך לשם כך להפריט את פיקוד העורף , להעביר סמכויות לחברות אזרחיות , שיחלקו מסכות ותרופות . אני בעד מכירות מסכות בסבסוד בסופרמרקטים ובסניפי דואר . הצעתי זאת אחרי מלחמת המפרץ , אבל האוצר סירב לממן . ומה מקומו של מל"ח , למשל , במבצע " ענבי זעם" בו פינו עשרים אלף איש בצפון מבלי שהייתם מע ורבים ? א ' בן עמי : מל"ח זה מדינת ישראל . גם ב " ענב זעם " היה מל"ח שותף ברמה המקומית של עיריות , כמו קרית שמונה . היה אז צורך בתיאום בין משרדי הממשלה שטיפלו בנושא , משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים , נתקלו בקשיים רבים בתיאום בין המערכות השונות . מל"ח הוא מערך , שהמומחיות שלו היא בתיאום ובקרה ובזה יתרונו על מערכות אחרות . אנשי מל"ח ברמות השונות יצרו במשך השנים תשתית של עבודה הדדית עם גורמים שונים , כולל עם הרשויות המקומיות . לכן למערכת הזאת יכולת לתאם ולרכז מאמצים ולקבוע סדרי עדיפות יותר טוב מכל מערכת אחרת , כולל ברמה הארצית . נחזור להווה , איפה היה מל"ח באירועי הדולפינריום וורסא ? 1 א ' בן עמי : הוא היה פעיל ברמה המקומית . רמ"ס המחוז מסייע לעיריות באירועים , כמו הדולפינריום ו-ורסא . ' ומה המסקנות שלך מאירועים אלה ? אי בן עמי : עם כל הצער , מבחינתי אלה היו תרגולים רטובים . מאסון ורסאי הסקנו , שברעידות אדמה צריך לספק מהר לשטח מים בשקיות . בנוסף , מד " א היה צריך לראשונה להביא אמבולנסים מכל הארץ כידי לפנות כמאתיים פצועים והוא עשה זאת בהצלחה . בסך הכל בשני האירועים תפקדו הגורמים השונים ביעילות ובצורה נכונה . המלחים סירבו האם אתם נערכים להתמודדות עם אירועי טרור ורעידות אדמה , בין היתר כלקחים מאירועים כמו הדולפינריום וורסא ? א' בן עמי : כן , אנו לוקחים בחשבון גם טרור לא קונבציונל , 1 כמו התקפת גזים כפי שקרה ביפן , אנו מכינים את מל"ח לסייע בשיקום ראשוני לאחר רעידות אדמה . בסך הכל , האם מל"ח מוכן היום יותר , למשל ביחס ל"מלחמת המפרץ ? " א ' בן עמי : כן , פיתחנו יכולת פעולה גמישה . לחברת החשמל יש 250 גנרטורים לחירום , "מקורות" מסוגלת לפעול בלי חברת חשמל , מכלי המים מכסים לפחות עשרה אחוז מכלל הצריכה . אנו מכינים מכונות המייצרות שקיות מים . בקיצור , יש לנו מלאים , בזמן חירום לא ניתן לסמוך תמיד על יבוא . למשל , במלחמת המפרץ סירבו מלחים ארגנסינאים לבוא לכאן באנייה , שנשאה בקרבה בשר . היינו צריכים לפנות לנשיא ארגנטינה , שיחליף את הצוות , כדי שהאנייה תגיע לארץ . ומה עם בעיית התיאום ? אצלנו יש הרבה גופים ואין "אבא " אחד . זה בוודאי נכון שבעתיים בזמן חירום ? א' בן עמי : זה נכון שיש הרבה גופים ואין ספק שיש עוד הרבה עבודה לבצע , על מנת להבהיר את תחומי האחריות והסמכויות של כל גוף . ככלל , יש לנתב כל גוף לתחום שבו יש לו יתרון יחסי . ולבסוף איך אתה רואה את מל"ח במלחמה עתידית באזור ? א י בן עמי : אנו נערכים למצב שבו העורף יהיה הגורם הפגיע ביותר , כולל טילים כימיים וביולוגיים , למשל מעיראק ומאיראן . כמובן שישנם גם טילים קונבציונליים , כמו שראינו ב"מלחמת המפרץ" וגם את זה אנו לוקחים בחשבון . " מאסון ורסאי הסקנו שצריך לספק לשטח מים בשקיות"
|
|