|
|
עמוד:5
ערביי ישראל מאבק לואיזהו שוויון ? " מדינת כל אזרחיה" כפי שדורשים חלק מראשי המיגזר הערבי בישראל פירושה מדינר . וחצי לפלסטינים והחצי הנותר לישראלים יצטמק בעזרת אללה והרחם הערבי מאת : אליעזר ( גייזי ) צפריר , לשעבר יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים כנס הרצליה למאזן הביטחון הלאומי שם אצבע , בין השאר , על "המגמות הדמוגרפיות המציבות אתגר על המשך קיומה של ישראל כמחנה יהודית ומחייבות אסטרטגיה של בלימה והתמודדות ומדיניות דמוגרפית ציונית נמרצת וארוכת טווח . " חברנו אלוף ( מיל ( ' שלמה גזית , המעיד על עצמו כוותיק מחנה השלום והמועצה לשלום ובטחון , ודוגל בשוויון זכויות אמתי לכל אזרחי ישראל , מתריע " ) ידיעות אחרונות" ( 28 . 3 ש"אם לא ינקטו הצעדים הדרושים והחיוניים , אכן תחדל ישראל בעתיד הלא רחוק להתקיים כמדינה יהודית . " המדרגה החמורה שאליה הגיעו אירועי אוקטובר 2000 ו"המדרג המתקדם" שקדם להם בימי האדמה ו"ימי מועד" אחרים , מעידים בעליל שלא רק הבעיה הדמוגרפית עומדת על סדר יומנו , לא על הרחם לבדו . השילוב של המגמות הדמוגרפיות , של הסתה ושל אלימות מתפתחת , אם "משכו , מבטיחים לנו ולאזרחינו הערבים חיים קשים בעתיד . האשמה הרובצת לפתחנו ראוי להתחיל דווקא במקום שבו רובצת האשמה לפתחנו , אנו הממסד היהודי וממשלות ישראל לדורותיהן . לא השכלנו לעשות יותר למען המאבק לשוויון אזרחי . זהו מאבק צודק מכל בחינה שהיא מתוקף היותנו מדינה דמוקרטית ומתוקף היותנו יהודים . יש פער בלתי נסבל בתקציבים , בתשתיות , בפיתוח , בתיעוש , בתעסוקה בכלל ושל אקדמאים במיוחד , בשירות המדינה והציבור , בדירקטוריונים ועוד . חובה עלינו להרים את הנושא לרמה של עדיפות לאומית , בלי קשר לשאלה אם וכמה זה יועיל בחלק השני של המשוואה , ותוך כדי התגברות על הכשלים של הצד הערבי , כגון פריסה רחבה ומכבידה של שטחי בנייה , בנייה בלתי חוקית ופערי גבייה של מסים וארנונות . צריך להודות בכנות על כך שאין , ואולי לא יכל להיות שיויון זכויות מלא , למשל בתפקידים בעלי סיגווג ביטחוני , בודאי כל זמן שלא תם ונשלם הסכסוך הישראלי-ערב , אבל צריך לעשות מאמץ מרבי למען שיוויון מרבי . אשמת המנהיגות הערבית גם בצד השני של המשוואה רובצת אשמה לפתחנו שלא השכלנו לאכוף את החוק ולעצור את ההידרדרות בראשיתה , הידרדרות המובילה , כך או אחרת , למאבק לשוויון לאומי , אם לא ליותר מזה . אבל את האצבע המאשימה צריך להפנות בעיקר למנהיגות הערבית בישראל . בשנות המדינה הראשונות , בהמשך למשמעת האזרחית שהתחייבה מהממשל הצבאי , הייתה מפלגה אחת שהיססה בהגדרת מצעה בנוגע לסעיף של "הגדרה עצמית , עד כדי היפרדות" והםתכנה בהוצאה אל מחוץ לחוק . הייתה גם קבוצה קסנה "משפחת האדמה" ועוד מעסים שבישרו מגמות קיצוניות , אבל התפתחה השלמה עם קיומה של המדינה , ונהוג לומר בצדק , גם היום , כי רוב האזרחים הערבים נאמנים בשמירת החוק . מלחמת ששת הימים הסירה את המחיצות בין ערב" ישראל ובין העולם הערבי ואחיהם הפלסטינים . התחזקה והלכה , עד לכלל לגיטימיות , התביעה ל"שתי מדינות לשני עמים , ולמדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל . " גם ישראל , הממשלה ודעת הקהל , הלכה כברת דרך לקראת רעיון הפיוס , קודם בדרך של אוטונומיה ובהמשך בהבנה שאין מנוס ממדינה פלסטינית . אבל התהליכים של השנים האחרונות מבשרים שינויים מדאיגים . בתהליך הגיבוש של ישראליזציה , אסלאמיזציה ופלסטיניזציה , היו ימים . סקס סולחה באום אל פחם ב1971- בהשתתפות קציני משטרה אליעזר ( גיי (> 7 צפריר : אכיפה ותיקוני חקיקה
|
|