הנה קם עם ומתחיל ללכת

עמוד:8

הנה   קם   עם         ומתחיל   ללכת מבצע   מודיעיני   שאין   לו   תקדים   -   הצדעה לקהילה   היהודית   שחולצה   מאתיופיה ארנונה   סיון * באירוע   שהתקיים   לכבוד   השקת   הספר   "הגדת   יציאת   אתיופיה"   במל"מ ,   היה   מפגש מרגש   בין   בני   נוער   מהעדה   האתיופית   ללוחמי   'המוסד . ' לפני   שמונה   שנים   נערכה   ביוזמת   המל"מ   תחרות   לבני   נוער מהעדה   האתיופית   לתיעוד   המסע   ההירואי   לישראל . החיבורים   קובצו   בספר   שערך   ד"ר   יובל   אוחנה   בהתנדבות ויצא   לאור   בשיתוף   המל"מ   וההוצאה   לאור   של   משרד הביטחון .   בערב   נכחו   כ250-   איש   ובהם   בני   נוער   מהעדה , חלק   מהכותבים   שבגרו   בינתיים   וכן   חברי   המל"מ   ובהם לוחמי   'המוסד , '   שפעל   בסודאן   במסגרת   "מבצע   אחים . " יו"ר   המל"מ   אפרים   הלוי   אמר   בין   השאר   ש"לא   היה   מבצע כזה   בדברי   ימי   המודיעין . "   אכן ,   כששומעים   בהמשך   את סיפורי   הלוחמים   ששהו   בשטח , דבריו   מקבלים   משנה   תוקף . לוחם   'המוסד , '   דוד   בן   עוזיאל ( טרזן , (   סיפר   על   מאפייני המבצע   בארץ   זרה .   הוא   תיאר את   ריכוז   העולים   ואת   דרכי העברתם   לחוף   הים   ולסירות גומי ,   כדי   להעלותם   על   אניות חיל   הים   שהמתינו   בלב   ים ; כיצד   התמודדו   עם   המשמרות הסודאניים ,   וכמה   קור   רוח ותעוזה   נדרשו   על   מנת   לעבור את   כל   המכשולים   בדרך   אל המטרה . נחישות   הדעת   הייתה   אבן היסוד ,   והם   שאפו   להגיע   אל המטרה   כמעט   בכל   מחיר . יריב   גרשוני ,   שהיה   מפקד המבצע   בשטח   אחרי   דני   לימור , המחיש   בדבריו   את   החוסן ונחישות   הדעת   שנדרשו   כדי להעביר   את   מסת   האדם   במשאיות   רעועות   ועמוסות   לעייפה , אל   עבר   המילוט   מסודאן ,   אם   באניות   חיל   הים   ואם   במטוסי ההרקולס   של   חיל   האוויר . מרגשים   יותר   היו   דבריהם   של   בני   העדה .   דוד מהרט ,   ממרכז   ההיגוי   של   יוצאי   אתיופיה   ליד מערכת   החינוך ,   עשה   את   המסע   הרגלי   בעודו נער .   דוד   שרד ,   אך   שניים   מאחיו   נעדרים   עד היום   הזה ,   והוריו   יושבים   ומבכים   אותם . שתיים   מהכותבות ,   שעשו   בעצמן   את   המסע הרגלי ,   מספרות   על   הקשיים   הנוראים   בעת הצעידה   ולאחריה ,   בהמתנה   בסודאן   בתנאים תת-אנושיים .   יובי   טשומה-וורקנה ,   כיום   נשואה וסטודנטית   לכתיבה   יוצרת ,   מגוללת   את   סיפורה האישי   ואת   סיפור   משפחתה ,   שנפרדה והתאחדה   מחדש . פנינה   רדאי ,   שהייתה   אף   היא   כבת   שבע   שנים בעת   המסע ,   לא   עשתה   אותו   עם   הוריה .   אביה גויס   לצבא   אתיופיה   עוד   כשהייתה   תינוקת , ואמה   עלתה   ארצה   קודם   לכן ,   עם   קבוצת צעירים . פנינה   בת   הארבע   נשארה   עם   סבה   וסבתה ועמם   יצאה   לדרך   כעבור   כמה   שנים .   המשפחה שרדה ,   אך   הסבא   נפטר   בדרך "   . סבא   היה   זה   שהפיח   במשפחה כולה   את   רוח   הציונות   והגאולה ,   והמריץ   אותה   לעלות ארצה .   סבא   'פרדה'   היה   מעמיד   אותנו   לילה-לילה   מחוץ לאוהל   ואומר   לנו   שנתפלל   שנזכה   לעלות   בבריאות   טובה ארצה ,   ואילו   אני   תמיד   התפללתי   שאזכה   לפגוש   את   אמי , " אומרת   פנינה . * מרכזת   הנושא   במל"מ עולים   צעירים   מאתיופיה   נפגשים   במל"מ   לאירוע   הוקרה   ללוחמי   'המוסד' ישעיהו   צ'אנה   נזכר   בחוויית   עלייתו   המבצעית   ארצה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר