|
|
עמוד:27
אבן מאסו החוצבים אהוד רמות ** בחלקה הראשון של שנת 1973 גברה המתיחות בחזית המצרית על רקע ההתרעה למלחמה שנדחתה על ידי אמ"ן במחצית אותה שנה " ) כחול לבן . ( " בפורום השבועי הקבוע של עדכון ראש אמ"ן , שבו השתתפו אנשי אמ"ן מחקר , נציגי למד"ן אוויר , מספ"ן ים וגורמי איסוף , דיווח איש למד"ן אוויר כי אותרה תנועה מרובה מהרגיל של מטוסים אזרחיים מסעודיה למצרים וכי אין הסבר לכך . בסיכום העדכון הורה ראש אמ"ן לברר במה מדובר . בפורום שהתכנס כעבור שבוע , כבר דיווח נציג למד"ן על רכבת אווירית בת עשרות טיסות מסעודיה למצרים וכי עדיין אין כל הסבר לתופעה . ראש אמ"ן לא היה מוכן לקבל זאת ודרש במפגיע להפעיל את כל הגורמים האפשריים כדי לקבל תשובה ברורה מהי הרכבת האווירית ולמה נועדה . נקל לדמיין את פרצופו הנבוך של נציג למד"ן אוויר ואת אי-הנוחות , בלשון המעטה , של שאר המשתתפים בעדכון ראמ"ן בשבוע שלאחר מכן , כשנמשכה תנועת הרכבת האווירית מבלי לאות ואיש לא יכול היה להסביר במה מדובר . קצת קשה יותר לתאר את רמת הכעס והתסכול של ראמ"ן למשמע הדברים . והנה , בסוף אותו שבוע החליט ראש מדור מדיני באחד מענפי המחקר "לנקות את שולחנו" מחומר מודיעיני בלתי דחוף ובלתי מסווג שהצטבר עליו . החומר כלל בין השאר קבצים של ידיעות מתורגמות מעיתונות ארצות ערב , בעיבודה של יחידת 'חצב . ' בשעת ערב מאוחרת יושב לו קצין המחקר אל שולחנו , ולפתע צדה את עינו ידיעה סתמית , שפורסמה בעיתון 'אל-אהראם' במאי , 1973 ולפיה נפגשו שר האוצר הסעודי ושר התיירות המצרי וסיכמו ביניהם שסעודיה תתמוך בכלכלה המצרית באופן שתגדיל בהרבה את תנועת התיירות למצרים בדרך האוויר ... כך נפתרה הבעיה ששבועות העסיקה את צמרת המודיעין . ללמדכם , שהידיעה הסתמית ביותר המונחת בפינה עשויה להיות חשובה ובעלת משמעות . לא למכותב בלבד אברהם גשרי *** בשנת 1944 חברי ישראל ואני היינו בני 17 כשסיימנו קורס איתות במורס בהדרכת זלמן כהן . הוטלה עלינו משימה מודיעינית : לפתוח מכתבים של הבולשת הבריטית ( ה , ( CID- לצלם את תכולתם ולהעביר את התצלומים למשרד ברחוב לילינבלום , 41 שבו שכן הש"י - שירות הידיעות של 'ההגנה . ' את עבודתנו עשינו על-פי הנחיות שקיבלנו : בבניין הדואר ברחוב אלנבי היו קבועות בקיר תיבות דואר , כמו אלה הקיימות גם היום בסניפי הדואר . בשורה התחתונה היו תיבות דואר גדולות יותר , ובהן זו של הסוכנות היהודית . קיבלנו מפתח של תיבה זו , ובכל בוקר בשעה 7 : 00 התייצבנו ישראל ואנוכי במקום , עם ילקוטים כשל תלמידי גימנסיה . ברגע שפתחנו את התיבה "שלנו , " ראינו מצדה הפנימי את עובד הדואר איש 'ההגנה . ' כשזיהה אותנו , קרץ לנו והכניס לתיבה חבילת מעטפות המיועדות לבולשת הבריטית , ששכנה ברחוב אילת של היום . לקחנו את המעטפות , הלכנו בזריזות למחסן פרחים של 'תנובה' ברחוב יהודה הלוי , ושם , בחדר קטן בצריף עץ , היה קומקום חשמלי עם פייה צרה . כשרתחו המים , נפלט מהפייה סילון אדים דק , ובעזרתו פתחנו את המעטפות . בחלקן הייתה חותמת הדיו מוטבעת בגב המעטפה והיה עלינו להיזהר שלא להמיס אותה . את המעטפות החתומות בשעווה לא יכולנו לפתוח . ברוב המעטפות שפתחנו סומנה המילה . CONFIDETNIAL הכול נעשה במהירות : צילמנו את המכתבים במכונת צילום ישנה , החזרנו אותם למעטפות , הדבקנו והחזרנו אותן במהירות לאותה תיבה "שלנו" בסניף אלנבי , עד השעה . 8 : 45 איש הדואר מכוחותינו היה מחזירן לתיבה , מאחר שבשעה 9 : 00 היה מגיע איש הבולשת הבריטית , לאסוף את דברי הדואר מהתיבה שלהם . ברבים מן המכתבים היו צווי מעצר נגד אנשים החשודים על ידי הבריטים כחברי המחתרות . הש"י הזהיר את אותם אנשים וכך היו יכולים להימלט ולהסתתר ממעצר . בתום עיסוקי במשימה זו כשנה , הומלץ למנות אותי לתפקיד חשמלאי בתעש המחתרתי . אל"מ ( מיל , ( ' לשעבר קצין מודיעין בכיר ורמ"ח היסטוריה פעיל בארגון "ותיקי ההגנה" סניף ת"א בתחום הנצחת אתרים
|
|