|
|
עמוד:19
יומן מל"מ כנס החברים השנתי כנס החברים השנתי התקיים באודיטוריום המל"מ באווירת סוף הקיץ , ערב השנה החדשה . בכנס הוצגו שני תחומים מעניינים בפעילות המודיעינית . שב"כ הציג לראשונה בפורום המל"מ פרשת חשיפת מחבלים שביצעו פיגועי טרור בחודשים האחרונים , בנתניה ובתל אביב . מפקד יחידת חוקרים סדירה של הארגון , הציג במצגת יצירתית ומרתקת את דרך הפעולה של הארגון בחשיפת המחבלים . לוותיקי הקהילה זו הייתה הזדמנות נהדרת לעמוד מקרוב על הישגי השב"כ ולהיכרות חטופה עם מפקד צעיר , מקצועי ונמרץ בארגון . בחלקו השני של הערב , הנחה רון כתרי פאנל של שני אנשי ' מסרגה ) ' המעקב הסיגינטי אחר הרוסים במזרח התיכון ) לוסי ויסמן ודוד רשף , וטייס ח"הא תא"ל ( מיל ( ' עמוס עמיר . חברי הפאנל הציגו בדרך בלתי אמצעית ניתוח אירוע של הפלת חמישה מטוסי מיג שהטיסו טייסים סובייטיים במצרים , בידי מטוס חיל האוויר הישראלי , ביולי . 1970 אלי כהן , גמלאי שב"כ , הפיק והנחה את הערב בחן רב ובמקצועיות ראויה לציון . דברי ברכה נשאו נשיא המל"מ מאיר עמית , היו"ר אפרים הלוי והמנכ"ל דודו צור . המקאמה של קובי לוריא על איש המודיעין ( שפורסמה בגיליון 42 של מבט מל"מ ) נתנה השראה טובה לפתיחת האירוע . בערב השתתפו כ 1 , 500- חברי מל"מ ובני / בנות זוגם - השתתפות מרשימה ביותר . מאמציה של החמאס לזקוף לזכותה את הנסיגה מרצועת עזה משתלבים אף הם בשאיפה זו לכבוש את לבבות הציבור ולהציג לו "אלטרנטיבה שלטונית חדשה . " מבחינתה , חמאס משדרת לציבור הפלסטיני , למוד הסבל מחמש שנות עימות עקוב מדם , כי "ייסוריו משתלמים" שכן הם מביאים לידי הישגים מדיניים ש"הרשות" לא השכילה להניב בשנות המו"מ המדיני . מעת לעת , צפה המתיחות השוררת בין "הרשות" לחמאס מעל לפני השטח ומוצאת את ביטויה באמירות חריפות של בכירי התנועה נגד ראשי "הרשות" ולעתים אף מידרדרת לעימותים אלימים , כמו אלה שפרצו ב2- באוקטובר 2005 בעזה , שבהם נהרגו שלושה פלסטינים . דרשני החמאס נוטלים אף הם חלק פעיל במסכת ההטפה ועשיית הנפשות ואין הם מהססים להפוך את המסגדים שבשליטת התנועה לבמה להתקפה על "הרשות" ומדיניותה . המסגדים נהפכו זה זמן לזירה הפוליטית המרכזית ולמוקד הכשרת הלבבות , תוך יצירת תמהיל בין אידאולוגיה דתית המושתתת על האסלאם לבין שאיפות לאומיות , דבר הנופל על אוזניים קשובות , בעיקר בקרב אוכלוסייה קשת יום . החזות המאוחדת שמציגה החמאס כלפי חוץ , לעומת הפתח המפוצלת ומפולגת , היא במידה רבה מדומה . בתנועת החמאס קיימים שני זרמים מרכזיים : הזרם המתון , הדוגל בהסדר מדיני על-פי דרכו ואשר מיוצג על ידי אסמאעיל הניה , ד"ר מחמד נזאל וחסן יוסף ; ומנגד - הזרם הקיצוני , התומך בהמשך העימות בכל מצב , ובראשו עומדים מחמוד אל-זהאר , סאמי אבו זהרי והשיח' נזאר ריאן . בין כך ובין כך , בבוא היום תידרש החמאס להכריע בשאלת המשך קיום מסגרותיה הצבאיות , לצד המסגרות הממוסדות של הרשות הפלסטינית . השתלבותה בחיים הפוליטיים וצירוף אנשיה למוסדות "הרשות" ולמנגנוניה הביטחוניים יחייבו אותה לנהוג מידה של ממלכתיות , דבר שיקשה עליה להמשיך לאחוז בחבל משני קצותיו . לסיכום , קשה לחזות את פני המפה הפוליטית הפלסטינית לאחר הבחירות הקרובות , שכן יש מרכיבים רבים המשפיעים עליה . דבר אחד ברור : מעמדן של התנועות הגדולות - הפתח והחמאס - לא יהא כתמול שלשום . ניצחון הפתח בבחירות יחזק את הלגיטימיות שלה בעיני הציבור ובעיני עצמה , באופן שיאפשר ל"רשות" להתמודד באפקטיביות עם החמאס , דבר שלא צלחה בו עד כה . מנגד , התחזקות החמאס בבחירות תדרבן אותה לתבוע נתח מרכזי בשלטון ולעצב את סדר היום הפלסטיני , מבית וכלפי חוץ . מכל מקום , התחזקות החמאס לאחר הבחירות תחייב להטיל על עצמה רסנים , מתוקף הממלכתיות הטבועה במעמד החדש , ולהפנים את כללי המשחק הלגיטימיים .
|
|