|
|
עמוד:6
בנושאי ביטחון , באו אליי בטענות ש'מה שאתה כותב מסכן את המדינה . ' אינני חושב שאי פעם כתבתי , או מישהו שאני מכיר כתב או פרסם משהו שגרם נזק למערכת כלשהי . יש לנו כתב שפרסם כי אסד עומד להתחתן עם אסמה , אשתו כיום . היו על זה חקירות שלמות באמ"ן , הודחו קצינים והסורים מיד הכחישו ... והזוג התחתן . מישהו אמר לי פעם על חומר פחות גלוי , כי בנושאים מדיניים יש קבועי זמן . הנושא מגיע בחומר ה'שחור , ' אחרי יומיים בחומר המעובד , אחרי עוד יומיים במברקים של יועצת מדינית של עוד מישהו וכך הלאה . הוא אמר שכל המשמעות של המודיעין החסוי בנושאים הללו אינה אלא קבוע הזמן . מי שקורא את החומר ה'שחור' יודע על זה שבוע לפניך , אבל בסוף , אם תתאמץ מספיק ותדע איפה לחפש , זה יגיע גם בחומר הגלוי . " מיכאל בלקין : אחת השאלות היא אם ההתפתחות הטכנולוגית מביאה תועלת ופתרון ממשי לצרכני המידע . יש שיטפון של מידע שיוצר בתוכו גם את הניגוד שלו עצמו , כלומר מאחר שיש מידע רב כל כך , אנשים נרתעים מלעסוק . מעטפת של יכולות אנושיות להתמודד עם מידע , וברגע שטף גדול הרבה יותר מהיכולת שלך לעסוק בו , אתה מרים ידיים . מרוב עצים אי אפשר לדעת באיזה יער להסתכל . נוסף על כך , צרכני המודיעין הצבאי והמדיני התרבו עשרת מונים בשנים האחרונות . יש יותר מדינות ויותר צבאות . בעולם העסקים למשל , יש כ 100 , 000- עסקים בישראל בלבד , כל אחד מהם הוא צרכן מודיעיני , ישות מודיעינית המהווה מערך איסוף , ניתוח והערכה שעומד בפני עצמו . ברוב המקרים אין להם יכולת להשיג מידע שונה משמשיג כל אחד מהשחקנים האחרים בשוק . איפה היתרון של שחקן יחיד ? ביכולתו לנתח ולהעריך את סך כל האינפורמציה באופן שיעניק לו איזשהו יתרון תחרותי . דוגמה טובה היא הסיפור של דב תדמור . יום אחד הוא קרא את ריאיון המנכ"ל של , British Telecom שאמר שהם שוקלים לצאת מההשקעה ב'בזק . ' הוא הלך ומצא את זאבי כמשקיע-נגד וקיבל 39 מיליון דולר . הוא קרא את זה בעיתון , הוא לא קיבל זאת כהדלפה משום מקור אחר . כאשר חברות נדרשות ביום-יום להחיל תהליכי תכנון , הן חשופות לאותם מקורות מידע . כאן יש חשיבות רבה לניתוח , להערכה ולהסקת מסקנות . הניתוח , הסקת המסקנות של ארגון על יתרונותיו היחסיים כלפי ארגונים אחרים , כל אלה הם תחומים שעדיין אינם מפותחים מספיק . " במערכות הביטחוניות נוהגים לומר שאין מחיר למודיעין וכמעט כל מחיר ראוי . בחיים העסקיים בוודאי יש מחיר למידע . כמה פירמה מוכנה לשלם בעבור מידע ואיזה משקל יש למידע בחברה עסקית ? חזי לביא " : הבעיה הגדולה שאני מזהה כיום אינה המידע , אלא איך אתה מוצא את הלקוח , ה'דב תדמור' שיודע לקחת את המידע ולהשתמש בו . לעתים אנחנו מגיעים ללקוחות עם מידע שאנחנו חושבים שהוא מעניין מאוד , והוא גלוי לחלוטין . הבאנו ללקוח הכול , אך רק מיעוט הלקוחות יודע לקחת את זה אתו הלאה . הלקוחות אומרים כל הזמן שהם יכולים לאסוף מידע בלעדינו , באינטרנט , אבל הם עדיין פונים אלינו מאחר שהם מתייאשים מכל נושא ברירת המידע וניתוחו . כיום יש מערכות שעוקבות אחרי כל מוצר חדש שמונח על מדפים בעולם . יש מנהלי חברות שמעדיפים לחפש בעצמם את המידע הזה ולהעסיק בכך כמה עובדים במשרדיהם , והם אינם מבינים שאחת הבעיות הגדולות ביותר בתחום היא ההבנה והניתוח של המידע הזה , שאין הם מסוגלים לעשות . זו בעיה שקיימת בעיקר בישראל . " גבי בגס " : בשוק הישראלי אין מספיק מודעות לנושא של ' מידע שעולה כסף שווה הרבה כסף . ' זה האופי הישראלי של 'אני יכול לעשות לבד , יותר טוב ויותר בזול . "' מקומו של המידע בארגון כיום , עם עליית חשיבותו של המידע , האם הדבר ניכר גם בארגונים ובהקצאת משאבים ? האם ניתן בתוך הארגון משקל מתאים לאיסוף המידע ולניתוחו ? נחמה גנץ " : מקומו של המידע בארגון הולך וגדל והביקוש למידע גובר והולך . ניתן לראות זאת גם בתעשייה האווירית , בכניסה של אנשים שרוצים לשאוב את המידע מהמאגר הממוחשב שלנו . האופי של האנשים מכתיב עד כמה הם ישתמשו במידע . מנהלים שהם הקמ"נים של עצמם , יאספו מידע בכוחות עצמם . בנושא של איסוף מידע יש מגבלות , כי לא כל המידע מתפרסם , אפילו לא בתחום העסקי . ויש גם בעיה תרבותית - לא כל המידע מתפרסם בעברית . הוא נכתב בתרבויות שונות , ולכן יש בעיה לעשות את הפרשנות הנכונה שלו , שעשויה להיות תלויה גם בתרבות שהוא בא ממנה . ברוב החברות יש מידענים ואין קמ"נים , שתפקידם הוא לאסוף , לעבד , לנתח ולהעריך את המידע . המציאות הזאת לא השתנתה , גם לא עקב מעבר אנשי מודיעין לחברות אזרחיות . בארצות אחרות יש יותר קמ"נים כפונקציה של מודיעין והערכת מידע . " מיכאל בלקין " : בבדיקה אמפירית שעשיתי בתחום מצומצם יחסית , גיליתי שסך כל יוצאי קהילת המודיעין בפירמות הישראליות הוא 19 . 5 אחוז . כלומר רק אחד מכל חמישה העוסקים בתחום העסקים בישראל הוא יוצא קהילת המודיעין 80 . אחוז מהעוסקים בכך באים מתחומים אחרים . ב20- השנים האחרונות , שבהן תורת המודיעין התחרותי מתפתחת , פוחת דווקא מספר יוצאי קהילות המודיעין . זאת מאחר שאלה היו האבות המייסדים , יוצאי המלחמה הקרה באמריקה ובאירופה . במקומם באים אנשים אחרים , מכיוונים רבים ושונים . " יורם סנדר " : לטעמי , לא משנה כלל אם האיש הוא איש מודיעין ביסודו אם לאו . התהליך האנושי של איסוף , עיבוד והבנה , הוא עניינו של כל אינטליגנט , לא משנה מאיזו ארץ הוא בא . תפקידו של הקמ"ן הוא בצד האסטרטגי בלבד . בסוף השנה הוא צריך לעמוד על הבמה מול המנכ"ל , ואחריותו היא להתריע , להצביע לפניו על כיוון . זה תפקידו של הקמ"ן . גם לאחר איסוף המידע וגם לאחר שיתוף הקמ"ן , צריך לדעת לשאול את השאלה הנכונה , לקלוט את התשובה ולראות אם התשובה הביאה לידי ההחלטה הנכונה , ואם זו בכלל הביאה תוצאה . " עד כמה אנו יודעים כיום לזהות היטב מניפולציות במתן המידע ? האם קיימים תחומים שבהם לעתים נופלים קרבן לנושא אמינות המידע ? יורם סנדר " : בוודאי . גופים ממוסדים , בעלי ניסיון באיסוף והערכה של מידע , זוכים לבקרה הגבוהה ביותר ונופלים מידע מסווג אינו מגיע לכלל הציבור , וגם אם טורחים לאסוף את המידע הרלוונטי , לא תמיד יודעים לנתח אותו , להסיק ממנו את המסקנות הנדרשות ולהפכו לכלי לקבלת החלטות
|
|