"הצנזור והצנזורה לא יודעים הכל אבל, בודקים הכל"

עמוד:4

קרובה וממשית . ההערכות של הצנזור הופכות להיות עתידניות וזה מאוד קשה " . תן לנו דוגמא " נניח שכוחות הביטחון עצרו הלילה מחבל והתחילו לחקור אותו . כתוצאה מהחקירה נעצרו עוד חמישה מחבלים , התגלתה רשת שלמה של חבלה , עם היסטוריה של פעילות חבלנית מסועפת והרבה נשק . אם הצנזורה תיתן יד חופשית לפרסום המעצרים , החקירה תינזק ואולי "גרם אסון . לכן , הצנזורה מנעה בעבר ותמנע גם בעתיד פרסומים כאלה . אני רוצה לציין שבעבר היה ניתן לפסול ביתר קלות פרסומים כאלה . היום זה הרבה יותר קשה . אנחנו נמנע את הפרסום , אבל הרשות הפלסטינית , תפרסם את דבר המעצרים , ידוע שהמרחק בין מערכת התקשורת שלהם ושלנו קצר . כך הופכת הפסילה שלנו להיות חסרת ערך . לדעתי צנזורה אזרחית במדינת ישראל תתקבל בעיני התקשורת בראייה פוליטית . גם המינוי של הצנזור עשוי להתפרש בצורה כזו או אחרת כמינוי פוליטי . אם אנחנו מצליחים להרוויח עוד כמה שעות עד הפרסום שלהם , אני מרוצה . בעבר יכולנו להרוויח כמה שבועות עד שהפרסום ראה אור . רוצה לומר , התנאים השתנו , לא הביטחון . השתנתה הסביבה בה פועל הביטחון . השתנו הגורמים המשפיעים , כמו , הפתיחות הכלל עולמית המתבקשת . " תאר לנו את מערך החיכוך בין הצנזורה , אמ"ן , השבי'כ והמוסד " לכאורה , כאילו נדמה והיה רצוי ומתקבל על דעתם של ראשי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין , שהצנזור יהיה עושה דברם הנאמן . זה לגיטימי בעיני . אבל החיים בדמוקרטיה הישראלית הוכיחו שגם אם זה לגיטימי זה בלתי אפשרי . למה אתה מתכוון ? לאור מגבלות סמכויותיה של הצנזורה שהולכות ומצטמצמות עם השנים , הצנזורה אינה מסוגלת לספק את "הסחורה , " גם אם היא מעוניינת בכך . נכון שלא תמיד היא רוצה לעשות זאת . אבל , היא חייבת לעבוד מול כלי התקשורת כי אף אחד מאיתנו אינו חי בחלל ריק . אין כאן משחק שחמט של שחקן יחיד , יש עוצמה רבה לשחקן בצד השני , לתקשורת . בעיקרון לפני שמתקבלת החלטה על מניעת פרסום , כזה או אחר , אוספים נתונים בתוך מערכת הביטחון והקהילה המודיעינית . לדעתי , הן מערכת הביטחון והן גורמי הקהילה יכולים ואולי אף צריכים להנחות בעבודה את יחידת הצנזורה בנושאים שלהערכתם אם יתפרסמו , יהיה בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה . עם המוסד בגלל אופי פעילותו והיותו גוף סגור , אין לצנזורה בעיה . לעומתו , פעילות השב"כ מצריכה עבודת תיאום מורכבת וקשה . בזמנו . המלצתי על מינוי דובר לשב"כ . חשבתי שנכון יהיה למנות דובר לגוף בגין הפרסום המזיק . וולטר השיב לו , "שום דבר " . " למה , שאל רבין . תשובתו של "וול 0 רי הייתה " , כי זו ידיעה מדינית ולא ביטחונית ולצנזורה על פי ההסכם אין סמכות בנושאים מדיניים " . בעקבות המקרה הזה , הרוליסה הממשלה לצוות צו חדש נוסף על חמשת הצווים שהיו קיימים באותה תקופה . הצו החדש אסר על פרסום ביקור של נציגים ממדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל . בהתאם לחוק , צו כזה תקף רק באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת . בעקבות ההחלטה התייצבה ועדת העורכים כראש אחד בפני הוועדה וטענה את טיעוניה נגד החלסת הממשלה לצוות צו כזה . יצחק נבון , אז יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת , החליט לא לבזות את הממשלה ולא הביא את הצו להצבעה . זו דוגמא ללחץ של התקשורת שהשפיע על החלטת ממשלה " . שני נזכר במקרה נוסף באותו עניין , "באותה שנה נעשה נסיון לצוות צו נוסף בנושא שעסק בחילופי שדרים בין ראשי מדינות בעולם לבין ראשי מדינת ישראל . גם הצו הזה התמוסס . התקשורת בארץ עושה כל מאמץ לכל אורך הדרך שהצנזורה תעסוק אך ורק בנושאים צבאיים , בטחונ"ם ולא תפעל בנושאים פוליטיים מדעיים " . מה דעתך על הלבנת נושאים באמצעות פרסומם בחו"ל ? " בשנת 1960 עתר עיתון 'העולם הזה' בבגייץ נגד הצנזורה . 'העולם הזה' טען שבפרסום יבלאקספרסי הצרפתי יש חומר על הגרעין הישראלי ושבישראל הצנזורה מונעת לפרסם את החומר . אני רוצה לספר שבמהלך הדיון הגיעו הצנזורה והבגי'ץ להסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין , שכל מה שמופיע ומתפרסם בעולם , בשפה מסויימת , שמעורב באוכלוסייה ובהוויה הביטחונית בתוך המדינה . לגבי אמ"ן , יש לי קושי לדבר על כך . הקושי נובע מכך שאמיין משולב בעצם כגוף בהוויה הקיימת היומיומית ביטחונית ישראלית , יותר מאשר כגוף בקהילה . הוא נותן להווה פומבי כחלק מתפקידיו הרבים , אם בהערכה השנתית , בתדרוכים לעיתונות , בדיווח של הראש ועוד . כתוצאה מכך יכול אמ"ן להידרש לפחות צנזורה , כי הוא עצמו מדברר את עצמו . בהקשר זה אני רוצה להעלות את נושא ביטחון השדה . זהו גוף של צה"ל . להבדיל מהצנזורה , ביטחון שדה הוא רק של צה " ל . הוא אמור להנחות את הצנזור למניעת פרסומם של נושאים צבאיים צה"ל"ם , מסווגים ורגישים , בין אם מדובר באמל"ח , בתרגילים או במבצעים . על ביטחון שדה לדאוג לכך שחומרים כאלה , לא יגיעו לידיים בלתי מוסמכות , לצורך העניין גם עיתונאים נכללים בהגדרה , כל זאת כמובן , רק אם לא נמסר על כך בתדריך רשמי " . ואם המניעה של פרסום כזה או אחר , נכשלה ? כשהמניעה נכשלת , נכנסת הצנזורה לפעולה . אם יש מניעה של מאה אחוז אין צורך בצנזורה . בדבריך הזכרת את עוצמת התקשורת ואת יכולת השפעתה , האם תוכל לפרס ? " גם לפני עשרים שנה , ממש כמו היום , אם ועדת העורכים דאז , החליטה לעשות יד אחת באותו זמן , על אותו ענ 1 " ובאותו נושא נגד החלטת ממשלה - התקשורת הצליחה לשנות את החלטת הממשלה . כל מה שמופיע ומתפרסם בעולם , בשפה מסו"מת , יכול ומותר להתפרסם בעברית בתרגום מדו"ק לאוכלוסיית המדינה . הצנזורה אינה פועלת נגד איש , לא נגד מי שקורא ספר , או עיתון , או מקשיב לטלוויזיה והרדיו . אנחנו פועלים רק נגד גורם אחד - האיסוף של מודיעין האויב . בשנת 1976 התפרסמה ידיעה וכותרת ראשית בעיתון "הארץ" ע" העיתונאי מתי גולן , אשר עסקה בשני שליחים סוביט"ם שביקרו בארץ . אז עוד לא היו יחסים דיפלומטיים בינינו לבין ברית המועצות . רבין דל כיהן כראש ממשלה . הוא שאל את הצנזור הראשי אבנר בראון דל , שנודע בשם ? ןןלטר , "מה אתה מתכוון לעשות לעיתון "הארץ"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא