דפוסים של הנצחה

עמוד:22

דרך אחרת להנצחה היא עיצוב נופי זיכרון בדרכים שונות , כגון מתן שמות למקומות בעקבות אירועים שקרו בהם או אנשים הקשורים בהם , הצבת אנדרטות , והקמת מבנים ובתי "יד לבנים . " ספרו של מעוז עזריהו "פולחני מרינה" , ( . 4 ) מתייחס להתגבשותה של תרבות הזיכרון בעשור הראשון למרינה . בספרו הוא דן גם בנופי הזיכרון . את האנדרטות לנופלים מזווית ראייה של תולדות האמנות תיארה אסתר לוינגר ( . 5 ) הספר "גלעד" ( . 6 ) סוקר את מירב האנדרטות ואתרי ההנצחה ברחבי הארץ , ובדרכה של החברה הישראלית בעיצוב נוף הזיכרון דן הספר " הנצחה וזיכרון ( . 7 ) . " דפוס הנצחה אחר הוא טקסי זיכרון . בכך דנים , למשל , דון הנדלמן ואליהוא כץ בפרק "התגבשות יום העצמאות ויום הזיכרון כטקס 1 מדינה ; ( . 8 ) עזריהו בספרו הנזכר לעיל וכן אבנר בן-עמוס ואילנה בית-אל במאמר שבקובץ זה . מטרתה של ההנצחה היא ליצור מאיתנו קהילת זיכרון : לגרום לכך שאנשים שאינם עוד עמנו - הם עצמם , מעשיהם והאירועים הקשורים בנפילתם - " שמרו כעדות לדורות ויהוו מרכיב קבוע בזיכרון הקולקטיבי שלנו . קהילת זיכרון יכולה להיות כל קבוצה חברתית , החל מחברים להשקפת עולם , חברים לנשק , תלמידים ובוגרים של בית-ספר מסוים , תושבי "שוב זה או אחר , ועד קהילה רחבה יותר ? קהילת האומה . הזיכרון הקולקטיבי של כל ארגון חברתי , המהווה קהילת זיכרון נבנה מצירוף זיכרונות-עבר של קבוצות ויחידים בו , המעבדים את חומרי הזיכרון ויוצרים מהם מהות חדשה ( . 9 ) סוכני ההנצחה והזיכרון בתרבות הזיכרון הישראלית הם מוסדות היישוב והמדינה , "המועצה הציבורית להנצחת החייל , " רשויות מקומיות ואזוריות-הללו הינם ארגונים פורמליים . עמותות , ארגונים שונים ( בכללם "יד לבנים - ( " אלה ארגונים וולונטריים ציבוריים . חברים ומשפחות בקבוצות ויחידים אלה ארגונים וולונטריים פרטיים , ורבים מהם ? מנציחים ספונטניים . מתוך מכלול דרכי ההנצחה בחרתי לדון באנדרטות ובאתרי הנצחה . זאת משום תפוצתם הרחבה ומשום שבעצם פריסתם בנוף שחולפים על פניו הם מזמינים התייחסות . וכן משום שרבים מהם משמשים את טקסי הזיכרון , ובעיקר - כיוון שבאמצעותם אפשר ללהצביע על מגוון רחב של סוכני זיכרון ומקרמיו ועל דרכי פעולתם . יחד עם זאת יודגש , שמימושן של זיכרון האירועים והנופלים , ובמילים אחרות ? שימורו בזיכרון הקולקטיבי - תלוי בקהל הזוכרים . הקמת אנדרטות וסימון הנוף בהן עונים לעיתים קרובות על צורך מיידי וספונטני . אבל טווח זיכרון רחב מובטח בדרך כלל רק לאותם אתרי זיכרון שנוכסו על ידי קבוצות חברתיות בעלות עוצמה ומסורת , המשמשות כמקדמות של הזיכרון . אסקור אפוא את המאפיינים של סוכני ההנצחה בתרבות הזיכרון שלנו מתקופת היישוב עד עצם הימים האלה ואדון ביחסי הגומלין ביניהן . אתר ההנצחה לחללי קהילית המודיעין כמשל אתר ההנצחה של קהיליית המודיעין , שבו נערך יום העיון , משמש בדיון זה כמשל . המקום נחנך נ . 1985- היוזמים להקמתו היו , יוצא קהילת המודיעין ונציגי המשפחות השכולות ; שהכריזו על תחרות פנימית התנדבותית לעיצוב האתר , וההצעה שנבחרה הינה כידוע אדרטה בצורת מבוך . הקונספציה העיצובית של האתר מרמזת על החשאיות שבעבודת המודיעין . תכננוהו האדריכלים ברוך ברוך ויוסף סולומון . באפריל 1981 פורסם בציבור על הקמת אתר לחללי המודיעין ליד תל אביב ( . 10 ) וכי יו " ר מפעל ההנצחה הוא מאיר עמית . חיים הרצוג מונה לירר הוועדה לגיוס הכספים , בעיקר מתורמים . המדיניות הקובעת שהיחידה להנצחת החייל אינה מקימה אתרי הנצחה לקבוצות של נופלים , לחללי יחידות ולא כל שכן לפרטים , ואינה משתתפת במעשה ההקמה , ראשיתה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות . הביטוי השכיח במסמכים המתייחסים לעניין זה הוא ש"הקמת אתרים מסוג זה יכולה להביא להפליה בין הנופלים " . וכן ש ' צה"ל לא הקים בעבר ואינו יכול להקים בעתיד אתרי הנצחה לחילות . " דוד בן-גוריון הביע את השקפתו בעניין זה במכתב שכתב ב1- ביולי 1957 לזאב לתינסק , 1 אב שכול שיזם את הקמת אנדרטת הצנחנים . אחרי מבצע סיני ופעולות התגמול הביע בן-גוריון הסכמה להציג אנדרטה לצנחנים בהר הרצל . אחר כך חזר בו בשם השוויוניות והממלכתיות . זה גם הטעם לפקודת מטכ"ל ( 38 . 0118 ) המתייחסת להנצחות פרטניות באמצעים שונים . ( ניתנת רשות להקים אנדרטה רוילית או זרועית רק באישור ראש אכ"א . ( כידוע לרבים , אתר ההנצחה של קהיליית המודיעין כולל אזור הנצחה ( המבוך קירות שעליהם חקוקים שמות המונצחים , ( אמפיתיאטרון חדרי דיונים , ספרייה ואודיטוריום . היוזמים , סוכני ההנצחה , הועידוהו אפוא מראש לתכליות מגווונות , בנוסף להיותו מקום הנצחה . אתר ההנצחה לחללי קהיליית המודיעין הוא , אם כן , משל ודוגמה לארגונים שונים המקבלים על עצמם , וליתר דיוק - נוטלים לעצמם , את תפקיד סוכני ההנצחה , ועל ידי כך - לעצב את הזיכרון הקולקטיבי של קבוצות חברתיות שונות . מתוך הפרק : סוכני הזיכרון ומקדמיו פעולות הנצחה , מסתבר , נעות כמטוטלת בין אלה ההמימסדיות לבין הנצחה שיוזמיה ונושאיה הם ארגונים וולונטריים ציבוריים ופרטיים , כזו שעשייתה בידי מנציחים ספונטניים יחידים ואחרת הנישאת על כתפיהם של יוצא חילות ( קצינים בדימוס , ( ולצירם הנצחה פורמלית ולאומית . כל הסוכנים הללו מתקיימים אלה בצד אלה בעת ובעונה אחת ומקיימים קשרי גומלין ביניהם . ראוי עם זאת לזכור , שאני מנסה להצביע על איפיונים כלליים , המזמינים מטבע הדברים הכללות ! בגלל קוצר היריעה הושמטו במאמר מאת , אילנה שמיר הפרקים הבאים : ? סוכני זיכרון והנצחה מימסר"ם . - הנצחה מימסדית משולבת בהנצחה וולנטרית . - הנצחה אישית והנצחה קבוצתית ספונטאנית . ? שובם של סוכני זיכרון ממלכתיים . אתרי זיכרון ומורשת מלחמת יום הכיפורים האיצה את הקמתם של אתרי הנצחה ומורשת כלליים צבאיים ואזרחיים , וגם את הפיכתן של אנדרטות קודמות לכלליות . חידוש בעניין זה ניכר במיוחד באתרים הצבאיים . נראה שאפשר להסבירו באופן חלקי בכך , שלא נעשה 0 יפול ממלכתי בהנצחת חללי יום הכיפורים . אבל אפשר ללא ספק גם ליחסו להתמסרותו של קבוצות שביקשו לארוג את סיפורן בזיכרון הקולקטיבי ולהבנותו . סוכני ההנצחה של אתרים אלה הם , בעיקר , מפקדים בכירים שפרשו מצה '' ל . השילוב ביניהם ונין המערכת הצבאית והאזרחית הקל על בניית אתרים שנועדו להנהלת המורשת החילית , מוקף זיכרון מסורת"ם ( כגון אתרי גולני וגבעת , ( וגם באתרים שאינם קשורים בהתרחשויות , במיוחד של חילות מקצועיים ( כגון משמר הגבול בצומת עירון , חיל הקשר והאלקטרוניקה ביהוד , השריון בלטרון ואתר ההנצחה של קהיליית המודיעין . ( יוזמות אלה הצליחו מאוד כאשר עמדו מאחוריהן ארגונים חזקים ( כגון עמותות השריון , גולני , חיל המודיעין , גבעתי ואחרים . ( בחלק מאתרים אלה נשמר מעמד מרכזי להנצחה . חלקם מתפקדים בעיקר כאתרי בילוי ותיירות . אפשר אפוא להצביע על כמה גורמים לשינויים המסתמנים באתרי זיכרון אלה , כולם ברוח הזמן : א . רצון של סוכני הזיכרון שגם מעשיהם הם יתועדו בזיכרון הקולקטיבי . ב . ניסיון להתמודד עם הזיכרון המכאיב והאובדנים על ידי "עשיית המלחמות" ומה שביניהן לידועות ומוכרות . ג . וגם ביטוי לרוח התקופה , המפשטת וממסחרת גם את הזיכרון . הערות ו ע י סי , // דור תש"ח : מיתוס , דיוקן , זיכרון , מערכות , תל אביב 2 . 1991 יי פרנקל , יספר הייזכור משנת 1911 הארה על מיתוסים לאומיים בעלייה שנייה , " יהדות זמננו , 4 תשמ ח . 3 חי נוה . בשבי האבל , הקיבוץ המאוחד , תל אביב 4 . 1993 מי עזריהו , פולחני מדינה חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים בישראל , 1948-1956 אוניברסיטת בן-גוריון , שדה בוקר . 1995 5 אי לוינגר , אנדרטות לנופלים בישראל , הקיבוץ המאוחר , תל אביב . 1993 6 אי שמיר , ( עורכת ) גלעד , משרד הביטחון , תל אביב 7 . 1989 אי שמיר . הנצחה וזיכרון דרכה של החברה הישראלית בעיצוב נופי הזיכרון , עם עובד , תל אביב . 1996 Remembrance Day and Independence 8 . D . Hendelman . E . Katz , State Ceremonies Mirrors : Towards Anthropology of Public Day" , in : Hendelman , D . ( ed . ) in : Models and of Israel . Events . Cambridge UP . 1990 , pp . 191-233 9 הזיכרון הקולקטיבי בעם היהודי ובעמים ותרבויות אחרות נחקר בהרחבה בעשרים השנים האחרונות מתור היבטים היסטוריים . חברתיים , פסיכולוגיים ואנתרופולוג"ם , ועל כר ספרות רבה . 10 "הארץ . 12 . 4 . 1982

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא