|
|
עמוד:8
פכים קטנים מסיפורי העלייה הבלתי לגאלית מעיראק שמואל , סמי מוריה סמי מוריה מאנשי המוסד לעלייה בי , היה ממקימי המחתרת היהודית שפעלה בעיראק וממקימי סניף ההגנה בעיר בצרה . בשנים 1946-7 החל להפעיל את מערך העלייה הבלתי לגאלי מעיראק לישראל . למעט פסק זמן קצר פעל בעיראק עד סוף שנת 1948 ובפרס עד חודש אוגוסט . 1949 באוקטובר ' 47 עלתה ארצה מבגדד קבוצה גדולה של אנשי מחתרת שמנתה 77 נפש , דרך המדבר עד בית הערבה . סיפור עלייתה ארצה של קבוצה זו , שזור באין ספור מצבים בלתי אפשריים שסמי עמד בהם כמעט לבדו . ראשית המעשה במעקב אחרי הש"ח חאכים . " עמדה לרשותי מכונית ובעזרתה יצאתי למעקבים אחרי דמויות מפתח , ביניהם היה הש"ח חאכים שיום אחד פקעה סבלנותו והועבר אלי איום מפורש לרצח . קיבלתי את האזהרה ברצינות ועל פי הוראות המוסד לעלייה בי הפסקתי לעקוב אחריו . אך יד הגורל הפגישה בינינו בחודש אוגוסט שנת ; 47 הוא שאל אותי ; האם קיבלתי את האיום שלו , השבתי בפתגם : ' לו כל כלב נובח היה זורק עלי אבן , היו האבנים שקולות כנגד זהב ; שאל הש"ח , ימה אני משול בעינך לכלב ' ? עניתי , 'זאת לא אמרתי , אבל אתה יודע מה יקרה לך ולשבט שלך אם תפגע בי ; הוא הזמין אותי להצטרף אליו לנסיעה מחוץ לבגדד . לאחר נסיעה שארכה כמחצית השעה שילח את הנהג שלו , יצאתי מהרכב והוא תפס בשרוולי ואמר . - 'אני רוצה לעבוד איתך ; ' בבקשה ; אמרתי , י אבל במחיר שלי ; והוא ; יאם אני פונה אליך אז בוודאי במחיר שלך ; שאל : 'מתי מתחילים ' ? עניתי : 'מחר . יצרנו קשר עם מספר ערים והתחלנו לאסוף את האנשים המיועדים לעלות ארצה . הודעתי לארץ שביום המחרת תצא קבוצה בת 35 עולים שיגיעו לבית הערבה . התנובה שקיבלתי מהארץ הייתה : 'הרי אמרנו לך , לנתק מגע עמו . ' לא הייתה התייחסות לעובדה שכבר העברתי בעזרתו שלוש קבוצות עולים בעבר . באתי לש"ח והודעתי סי 'אני נוסע לישראל לחופשה ולוקח קבוצה שתמנה 75 נפשי , הש"ח סרב לצרף אותי לקבוצה . נאלצתי להבטיח לו שאשוב תוך שבועיים שלושה ואם יעמוד בסירובו אאלץ להפםיק את עבודתי עימו . לקבוצה הצטרפו עוד שני אנשים . יצאנו בערב מבגדד בשתי משאיות גדולות . מכונית הש"ח עם הנהג הובילה ואני איתם בתחפושת . בלילה הגענו לעיר כרבלה המקודשת לשיעים . חצינו את העיר לפנות בוקר , גיומעה הנהג לא הפסיק להתפלל . לפתע הורה הש"ח לנהג לעצור . כל השיירה עצרה . ימה קרה , אתה פוחד ' ? שאלתי , מרחוק נראתה צללית של טנדר של משטרת המדבר . בערך במקום ההוא התהפכה בעבר משאית עם עולים ושניים מהם קבורים שם ער היום . 'מדוע אינך משלם להם מהכסף שאני מעביר לך ' ? הש"ח השיב שהם אינם מקבלים שוחד . יאם כך ' , הצעתי , יבוא נהרוג אותם , יש לכולנו אקדחים ; מה שהיה חצי אמת . רק לי ולשני עולים היו אקדחים . הש"ח החוויר ורעד בכל גופו בסופו של דבר התעשת והתקדמנו לאס . הצללית התבררה כעץ שיטה . אנחנו נרגענו אבל הש"ח היה עדיין אחוז פחד . הגענו לנקודת הגבול העיראקי , ירדנו דרך צינור הנפט בערבה . היה לנו הסכם עם הנהג מחצר המלכות הירדני שהמכוניות העיראקיות יוחלפו במכוניות ירדניות . כל הקבוצה שלנו עלתה לסמיטר"לר ענק עם סמל חצר המלכות הירדנית . הש"ח חאכים עזב אותנו וחזר לעיראק . הצטרפתי למכונית פרטית שליוותה את המשאית , עברנו דרך גרש ואירביד , לפני הכניסה לעאמן עצר הנהג הירדני וירד לבדוק אם הדרך פנויה . האנשים ברכב סבלו צימאון נורא , המקום היה קרוב לנקודת משטרה . הפחד , הצמא והתשישות כבר השתלטו על האנשים . סוף סוף הנהג החליט להמשיך בנסיעה . כשיצאנו מעמאן נתקלנו מעשה שטן במחסום של אנשי מכס ירדנים . המוכס עלה למשאית והאיר לתוכה בפנס . הוא אחז בברזנט בכוח . פתאום נשמעה צעקה איומה . ללא כוונה הוא משך בשערה של אחת העולות . בלית ברירה דחפתי אותו החוצה , הוריתי לנהג לפרוץ את מחסום החביות ולהמשיך בנסיעה מהירה . התלאות הסתיימו כשהגענו בשלום לבית הערבה " . " אף שנשארו בעיראק שלושה שליחים , העלייה משם פסקה לחלוטין . הלחץ שהופעל עלי ע " אנשי המוסד לעלייה ב י בראשותם של שאול אביגור ומשה כרמיל היה כבד " . תוכנית העבודה שהציבו השניים בפני סמי כללה , איסוף מודיעין ואחריות על המשך העלאתם של אנשי המחתרת ארצה בכל דרך אפשרית . הוא לא היסס ושב לבגדד ב10- במרץ מצו"ד בדרכון עיראקי של שלמה הלל . המשימה הראשונה שעמדה לנגד עיני ! הייתה , לחדש את קשריו הטובים מהעבר עם אנשי הקשר המקומיים . המדבר היה עתה חסום ע" כנופיות , נותרה רק דרך אחת , דרך האוויר . לכן נזקק בדחיפות לדרכונים ריקים כדי לז"פם . לשם כך הפעיל את קסמיו האישיים ורכש מתנות יקרות שהועברו בתוך סלי פירות צבעוניים לאנשים המתאימים . מספר לא מבוטל של צעירים חברי ההגנה הצליחו לעלות למ 0 וסי חברת התעופה המצרית , החברה שפעלה בעת ההיא , והגיעו לשדה התעופה לוד כזוגות נשואים נוצרים ובסיוע ההגנה הועברו לתל אביב . אך בסוף חודש אפריל לקראת הכרזת המדינה , התקבלה הוראה להפסיק לשלוח עולים דרך האוויר כי הבריטים
|
|