|
|
עמוד:13
סוגיות בהערכת מודיעין בעקבות דוח מבקר המדעה על קהילת המחקר המודיעיני ( הרצאה שהוכנה לערב זיכרון ליוסקה יריב . ( אבי יערי ב 21 ביוני , 1941 יום לפני הפלישה הגרמנית לבריה"מ , כותב בריה-ראש הנ . ק . וו . ד לססאלין : "אני עומד על כך שוב הפעם , שיש לקרוא חזרה ולהעניש את שגרירנו לברלין , דקנוזוב , אשר מתמיד להפציצנו עם "דיווחים" על הכנותיו של היסלר , כביכול , לתקוף את בריה"מ . הוא גם דיווח שההתקפה הזאת תתחיל מחר ... אבל אני ואנשי , יוסף ויסריונוביץ , אימצנו היטב בזכרוננו את מסקנתך החכמה : היטלר לא יתקיף אותנו ב- . " 1941 זה היה אחרי תקופח של זרימת מידע רב ומדו"ק מסוכני הנ . ק . וו . ד והג . ר . או בעולם על היערכות גרמניה וסיום ההכנות לפלישה וזה מובא בספר הגדול " הארכיון של מטרוחין" שיצא זה עתה באנגליה ( מסרוחין הוא זה שבין השאר גילה את קיומה של המרגלת הזקנה ש40- שנה העבירה את סודות האטום הבריטים לרוסים . ( גם אצלנו , סופר ויש מי שסוענים לזכור זאת בבהירות , כי ב- 6 באוקטובר , 1973 יום פריצת מלחמת יום הכיפורים , בדיון הערכה אצל ראש אמ"ן , העלו כמה מבכירי המחקר ספקות באשר לאפשרות פריצת מלחמה למרות הידיעה על " המלחמה היום" שהגיעה בלילה ממקור בכיר . לפי אותו זיכרון , הוכן אף לקט הקובע שאפשרות המלחמה בסבירות נמוכה . לפי המסופר , הלקט הגיע לשולחן ראש אמ"ן ושם ראה אותו אהרליה יריב שבא לשוחח עם ראש אמ"ן ואהרליה "עץ לו לבטל את הלקט ( היום יש במחלקת היסטוריה מי שמעיד כי שמע זאת גם מפי אהרלה עצמו ( . כל זה , אם מדויק , קרה לאחר תקופה של מידע רב ומדו"ק על היערכות חירום והכנות למלחמה במצרים ובסוריה . גם הפוסל סיפור כזה ימצא אולי את הדמיון למקרה הרוסי . בנאמר בדיון המסה הכללי מצהרי ה5- באוקטובר , גם כן יום לפני המלחמה , שבו סיכם ר אמ"ן את הערכת אמ"ן כדלקמן : "בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית מצרית מתואמת , ואני אומר שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה . " גם כאן וגם כאן היה אמנם מאמץ להונאה התוקף , אבל בשני המקרים הייתה זו תפישת מודיעין א 00 ר 0 גית , כאן של סטלין אשר גורמי הערכת המודיעין לא העיזו להתנגד לה , וכאן שלנו , של אנשי הערכת המודיעין , אשר סעו סעות מהותית , שגרמה למחדל המודיעיני שנמשך עד הרגע האחרון . האם היום המצב הוא כל כך רע ? לא . הוא שופר בהרבה לפחות אצלנו , אם כי טעויות לא חדלו , גם אחרי מלחמת יום הכיפורים . המודיעין הישראלי המודיעין בישראל מעסיק כמה אלפי איש ועלותו כמה מיליארד שקל . יש לו גם משימות לא מודיעיניות , אבל אין ספק בעוצמת המשאבים המושקעים במודיעין . את המטלה המודיעינית ניתן לנסח ע " משפט בן שני חלקים כך : " איסוף ידיעות על פי צי"ח ( לאומי , אמ"ני , אירגונ ( ועיבוד הידיעות לעובדות , מובנים ומשמעויות , ( מכלול המכונה מודיעין ) ומתן הערכות , כנדרש , בהתבסס על מודיעין זה . " אצל מבקר המדינה בודקים גם את יחידות האיסוף , בדרך כלל אחת אחת - אם כי יש גם בעיות קהילתיות לא מעטות , אך בסקירה זו נדבר על יחידות המחקר המודיעיני . אמנם , מתוך הכרה ביכולת , ושאיפה לסדר ביורוקרטי נקבע כמעט בכל אומה שירות אחד כבכיר בתחום האחריות למתן הערכה לאומית - אצלנו אמ"ן . אך בביקורת המדינה חשבו כי מאחר וכל יחידות המחקר צריכות לתרום משהו להערכת המודיעין הלאומית , ראוי לבדוק את הסוגיות שבתפר , אלה שנוגעות לכולן ביצירת התמונה הכוללת . הדבר חשוב בעיקר סביב "שולחן המועצה , " אצל רה"מ וועדת השרים לענייני ביטחון , כצרכנים מרכזיים . מטרת הבדיקה היתה לראות כיצד ניתן לשפר את התוצאה , נשאת הסוגיות המומיות הנוגעות לעניין זה , ניתן להציג לפי הסדר הבא : א . התופעה של שגיאות א 0 טר 0 גיות בתוצר המודיעיני . ב . הבעיות האמיתיות של התרופות שנתנו לכך , כמו פלורליזם , חילופי מידע , רעננות וכישרון בחקירה המודיעינית ועוד . ג . בצורך ( גם של האיסוף ) שהשטחים שמהם מפיקים את הידיעות והנושאים שעליהם מכינים הערכות כתשובה לצי"רו , יהיו מכוסים בצורה הנכונה , הן במקום שדרושה כפילות והן במקום שדרושה התמחות אירגונית "חודית . ד . בניצול כראוי של התקציב וכה האדם האדיר העומד לרשות המשימה , וזה אומר - הכשרתו , הצבתו והפעלתו בצורה המיטבית . המחקר המודיעיני במרכז הערכת המודיעין עומדים גורמי / אירגונ המחקר המודיעיני , ובשל חשיבותם המרכזית , ראה מבקר המדינה צורך לערוך ביקורת בכל אחד מהם לחוד , ביקורת תשתית וביקורת תוצאות . כמענו בכל מדינה וגם בישראל אירגוני / גורמ המחקר מפוזרים על פני 4 מגזרים של הממשל : הצבא / מערכת הבסחון - אצלנו אמ"ן : מודיעין החוץ ? אצלנו מוסד : מודיעין הפנים - אצלנו שבי'כ : ומודיעין משרד החוץ - "המרכז למחקר מדיני . " אצלנו נוסף לקבוצה הזאת גם "נתיב - " מודיעין על חבר העמים ? וגם אותו ברק המבקר בפרסנות ובחריפות . אחרי סיומן של הביקורות הללו יצא למבקרים להרהר מה עוד יש לתקן במערך של יחידות המחקר המודיעיני כולו - שהוא , מאז ימי מלחה'יע השנייה ומלחמת העצמאות , לב המערכת המודיעינית בהיותו המייצר של הערכת המודיעין , לאחר ובזמן איסוף המידע . ככלל , ההוויה המודיעינית מושפעת מהמתח הבלתי נסבל בין היכולת לגלות , לרשום , לנתח ולהבין את המידע ולהפיק ממנו את העובדות ואת הערכת הקיים שהוא סוב בדרך כלל , לבין הצורך לחזות את העתיד ( או לפחות לתת הערכה סבירה לגביו , ( דבר שגם הוא מ 0 לה מרכזית במודיעין , ואין לו פתרון סוב . כרי שאומה ואירגוניה יוכלו לתכנן את דרכם , הם זקוקים לחיזוי אמין של תהליכי ההתפתחות האפשריים . אבל בתחום המודיעין אין עומדים לרשות הייחזא " 1 והמעריך כלים מדעיים של ממש ( בשונה מחיזו מזג אוויר , חיזוי כלכלי וחיזוי סכנולוג . ( האפשרות העומדת לרשותנו היא , לפתח מתודה מחקרית למתן הערכות סבירות , טובה ככל האפשר . לא יפלא על כן שבעוד שמי 0 ב הכלים המדעיים / סכניים / אירגוניים עומדים כל הזמן - פחות או יותר-לרשות האיסוף , הרי תורת מחקר , כתובה כהלכה , לא הצליחה להיוולד אלא בחמש השנים האחרונות , וגם היא עדיין לא הושלמה . לא
|
|