להלן הסיכום הרשמי של מבקר המדינה בסוגיה נכבדה זו

עמוד:15

pn to m < DDQii | W נכבדו " בתיקון מתמיד של הערכות המודיעין ועמדות המעריכים , ובחשיבה מחדש על ההיערכ 1 ת הדרושה לעתיד , הן באירג 1 ן , הן בחלוקת האחריות , הן בהקצאת המשאבים הדרושים והן בהכשרה קפדנית של no אדם . תלויה לא במעם התפתחות גופי המחקר המודיעיני , אם ילכו אירגונ המודיעין והקברניט בקו זה , ואם המועצה לביטחון לאומי תפעל כהלכה , גם בתחום של הערכת מודיעין אינטגרטיבית , םבור משרד מבקר המדינה , כי ביטחון ישראל יזכה לשיפור תרומתה החשובה של קהילת המחקר המודיעיני . במרוצת השנים רשם המחקר המודיעיני פרקים חשובים ואף מפוארים במתן מודיעין , הן להערכת המצב הלאומית , הן לניהול מהלך המלחמות והן למבצעים בודדים ולבס"ש . הוא גם רשם ביומנו שגיאות קשות ומכאיבות , במיוחד בתחומי ההתרעה המיוחדת והבסיסית . עתה צריך לבסס את תרומתו ולשכלל את יכולותיו גם כתחום התהליכים החדשים וההתפתחויות שהתחוללו במרוצת תהליך השלום , בתחום הסיכונים החדשים המתפתחים באיזור ובתחומי השינויים הכלכליים , ה 0 כנולוג"ם , החברתיים והפוליטיים במזה'ית ובעולם . מכלל הדברים הללו עולה כדלקמן : א . יש לחדד את הצורך בפעולה ממלכתית בהנחיית רה"מ כשר הממונה וכקברניט - שתמציתה דיון והגדרה של תחומי האחריות והסמכות בקהילה , ושכלול דרכי גיבושה והצגתה של הערכת מודיעין פלורליסטית . ב . מהגדרה זו יש לגזור את הדרוש בתחומי האירגון , המשאבים והמתודה , לשפר את התיאום בור'ש , ובמקרה של מחלוקת - להביאה לפסיקת השר הממונה / רהי'מ . ג . יש צורך לשפר את הפלורליזם . על ידי הבהרת תחומיו והגדרת המתחייב ממנו בתחום הערכות המודיעין , ולבססו על כל המידע הזמין . ראוי , ששיפור זה יתרום תרומה מלאה יותר לגיבושה של הערכת המודיעין הלאומית , כתשתית לקביעת הערכת מצב מבוססת , שממנה תיגזרנה תוכניות עבודה ברמה הלאומית . " הוא אמר לא פחות ולא יותר , כדלקמן : "עיקר תפקידו יהיה ליזום את הפלורליזם ואת הקונפרונטציה בהערכות , יותר מאשר כניסה לעבודת המודיעין עצמה . היועץ תפקידו להדליק נורות אדומות אצל רה"מ וליזום עימות כדי לבדוק אם יש הערכות שונות" . 0975 ) היכן אנחנו והיכן הקביעות הברורות הללו של רבין ? סוגיה אחרת שעלתה בבדיקה היתה מהו פירושו הנכון של המושג פלורליזם בהערכה . בזמנו , חשבו שקמ"ן ביחידות השדה צריך להעריך את המצב בפני מפקדו לפי החומר שאסף באמצעיו בתוספת השלמות שבאות מהפיקוד - אך שנתח הערכה עיקריים 'שארו נחלת הפיקוד בלבד . בייחוד אם המידע הקשור בהם הוא מאוד מסווג . אותו הדבר נתפס כך באמ"ן-מטכ'יל / מחקר של לפני מלחמת יום הכיפ 1 רים . לא היה ספק לגבי חלקיות המידע שיימסר לקמי'ן הפיקוד . עליו לתת הערכת מודיעין למפקדו לפי החומר שבידיו ושנמסר לו מהמטכ"ל , מינוס החומר שראוי לשמרו להערכה מטכיילית . מעניין שכך חשבה גם "ועדת אגרננד , שקבעה את מהות ההערכה הפלורליסטית לפי זה שהמוסד ומשהי'ח יתנו הערכה , בלתי תלויה , על החומר שנאסף על ידם . דבר זה תוקן מיד ע" "ועדת זמיר" שקמה ב1974- כדי לממש את קביעות "ועדת אגרנט . '' ומאז , פחות או יותר , לית מן דפליג , שהערכה פלורליסטית פירושה , גופי מודיעין שונים שמוסרים הערכה בלתי תלויה ועצמאית , אך על בסיס המידע שישנו בכל הקהילה במשמעו-כל המידע השייך לנושא . כמובן שקיים ויתקיים גם העיקרון של "הצורך לדעת" בצד כל העקרונות היפים . אבל זה חייב להתקיים בשטחים שאין האירגון חייב בהערכתם , ובין אנשים שעיקרון המידור חל עליהם . כן דרוש מידור לגבי זיהוי המקורות לפי עומק סודיותם . נראה היה שעקרונות "ועדת זמיר" מתורגמים למעשה , אך הסתבר , כשבדקנו , שאין הדברים הללו מובנים מאליהם וכל אחד מאירגונ המודיעין התאונן בפני המבקר שאיננו זוכה לשקיפות המידע במלואו בתחומי אחריותו . אין טעם להאריך בסוגיה זו , אלא לומר שפתרון נאות חייב להימצא בהכרעה מגבוה , על בסיס הכלל שפלורליזם כהלכה יתקיים כאשר תעשה הערכה נפרדת של כל המידע הנוגע לנושאים שלהערכתם נדרש פלורליזם . עוד מתברר שיש צורך מהותי באי-תלות ועצמאות גופי ההערכה - הרחק מההשפעה הסמכותית של דעת האחרים - אך עיקרון זה אינו מונע את ההגיון במציאת כלים משותפים שיסייעו לשפר את התוצר . ולדוגמא : א . לצורך שקיפות המידע ראוי שיקום גוף מיון וניתוב מידע מרכזי לקהילה . לגוף הזה תהיה בקיאות במטלת הגופים ובצרכי מידור המקורות , והוא ינווט את המידע הנאסף בכל הקהילה לכל גופיה לפי העקרונות של הפלורליזם הנכון רהצורך לדעת" ולפי מטלות הגופים . דוי'ח המבקר קובע את הצורך , אך מדווח שהשעה כנראה עדיין לא הגיע מכיוון שהצעה כזאת לא מקובלת על כל גופי המודיעין . ב . חינוך דורות חדשים של חוקרים . המחקר המודיעיני הוא מקצוע שיש לו מאפיינים חשובים משל עצמו . נכון שלכל גוף מודיעיני ישנה התמחות וישנם צרכים ואופי שונה , אך התורה ביסודה היא זהה , וראוי למצוא את המשאבים לפתיחת קורס בין - שירותי להכנת קציני מחקר לתפקידם . לאחר שילמדו את היסוד , ילמדו "בבית" את ההתמחות המיוחדת הדרושה . זה הצורך המיידי . אך קיימת היום גם הזדמנות בעזרת האקדמיה להניע לימודי המשך במקצועות המודיעין וראוי לראות שהזדמנות זו תתממש . ג . וריש , הגוף לתיאום בין השירותים העיקריים , שקם מזמן , עבר תהפוכות , אך בסה"כ כשבדקנו היה בבחינת הזדמנות "לשתיית תה" ביחד , שלא תמיד נפגש ולא סיכם דברים כהלכה . נראה כי יש ערך לור"ש של ממש ולא למתכונת כזו . לכן נראה היום שהמתכונת הטובה ביותר היא שור'ש תהיה ועדת ראשי שירותים שהעומד כראשה הוא רה"מ עצמו , שיש לה סדר יום ענייני , ושתהיה לה יכולת לקבלת החלטות . ולבסוף , בחינה אמיתית של הדברים מעלה , שקהילת מודיעין / ההערכה שלנו חסרה מבט לעומק ההיסטורי ולעומקם של התהליכים המרכזיים העוברים על מדינות היעד . כל הנוגעים בדבר מעידים שעבודה שיטתית בתחומים האלה לא נעשית ומה שנקרא " התרעה בסיסית" על התהליכים המתפתחים לעומת התרעה קונקרטית על המצב המתפתח ? נמצא מקופח . נסיונות שונים נעשו באמ"ן ובשאר השירותים למצוא פתרון לחוסר הזה , אך עד כה המאמץ הניב פתרונות זמניים או חלקיים . בעלי הנסיון מודיעים לנו שבשיטות העבודה הנוכחיות ובלחצים הקיימים לא ימצא לכך פתרון בקהילה ואין שירות שיכול לקחת זאת על עצמו במלואו . גם מאגר הידע והנסיון העומד לרשות השירותים מופנה ברובו לדחוף ובמידה פחותה לחשוב . לפחות בעניין זה , שלא כמו בעניין מועצה לאומית / גוף מטה מקצועי ע" הממשלה , לא נמצא עד כה חולק שהדבר נחוץ . לקהילה חסרים מחקרי בסיס על ההתפתחויות ארוכות הטווח בתחום הצבאי הכלכלי , החברתי , הטכנולוגי והמשטרים של ארצות היעד ומחקר יסודי לאפיון אישיותם ותפיסותיהם של מנהיגי ארצות היעד . למשל לא נודע שעומד לרשותנו מחקר טוב על הסיבות לתופעה של התייצבות המשטרים העיקר"ם במזה"ת בשנים 71 - 69 והאם היציבות , בת 30 השנה , יכולה להשאר גם בעתיד מרכיב בהערכה האסטרטגית . יכול להיות שיחידה כזאת צריכה לקום במאמץ משותף של הקהילה והאקדמיה ובלבד שאפשר יהיה להעסיק בה את כוח האדם הטוב ביותר ולהוציא לפועל תוכנית מחקרים מסודרת . אין להשלים עם העובדה שכל כך הרבה שנים לא נמצא פתרון מניח את הדעת . האם מתוך הדברים הללו עולה שהמצב הוא רע . לא , כלל לא . יש לנו שירותי מודיעין יעילים עם אנשים מסורים ובתוכם גופי הערכה מוכשרים , וסביר שעד השגיאה האסטרטגית הבאה הם ישרתו את עם ישראל וקברניטיו שירות מצוין . הבעיה היא כיצד למזער את הסיכון של השגיאה הגדולה הבאה , ועל כך ניסה המבקר לחשוב ולהציע תיקונים * . אלוף ( מילין אבי יערי , הממונה על ביקורת מעונת הביטחון במשרד מבקר המדינה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא