סיכוי מול סיכון

עמוד:4

ס יכוי מול סיכו מדינה ועם , שאינם מסוגלים לעמוד במבחן ההתכחשות למבצע ולמי שהיו מעורבים בו , ויהיו מוכנים להקריב אינטרסים מדיניים אסטרטגיים , חייבים לשקול היסב , אם לאשר מבצע כזה , על סיכוניו , וליטול את הסיכון האפשרי , במקרה של כישלון . שלמה גזית אצלנו בכראנזיה נוהגים לומר , "המודיעין הוא המקצוע השני הוותיק בעולם , אלא שמוסריותן אף פחותה מזה הראשון " . ביסוד עבודת המודיעין עומד הצורך לחשוף מידע על היריב , מידע אשר היריב נמנע מלתת לו פירסום פומבי , ומידע שאי אפשר להגיע אליו אלא בדרכים 'בלתי כשרותי , יכלתי מוסריות . חלק ניכר מן הפעילות המודיעינית חייב להתבצע מחוץ לגב / ל / ת המדינה בתנאים של חשאיות . מניין צומחת הבעיה - חלק ניכר מן הפעילות המודיעינית חייב להתבצע מחוץ לגבולות המדינה בתנאים של חשאיות , בדרכים בלתי חוקיות ולעתים אף כדרכים כלתי מוסריות . הנחת היסוד , הבלתי נמנעת , היא כי אי-אפשר ואסור לבנות על ההנחה של "אפס תקלות" ותקלה , פרושה חשיפה ופרושה התמודדות עם הנזק וההשלכות של המעשה בלתי חוקי ו / או הבלתי מוסרי שנחשף . ארבעה תחומים כעבודת המודיעין עלולים ליצור בעיה : האיסוף , להוציא האיסוף הגלוי והאיסוף החזותי הנעשה כולו מעבר הגבול שלך - כל שאר מקורות האיסוף - היומינט , הסיגינט והאלינט , כולם נעשים בניגוד לידיעתו של היריב ובדרכים שחוקיותם ומוסריותם מפוקפקת . חקירת שבויים ועצירים , אף היא בתחום האיסוף . עצם ניהול החקירה מקובלת וחוקית , אלא שהצורך להשיג מידע חיוני , מפיהם של שבויי אויב ומעצירים מחבלים , מחייבים מדי פעם להשתמש בשיטות 'פסולות ולהפעיל על הנחקרים ילחץ פיסי מתון ; אשר רק באמצעותם ניתן להגיע למידע החיוני בעיתוי המאפשר עדיין את ניצולו . מבצעי מודיעין - תחת כינוי זה מסתתרות פעולות מבצעיות שונות ומגוונות אשר מתבצעות בידי שלוחות מודיעיניות חשאיות , מבצעים אלה חותרים להשיג הישגים טקטיים , אופרטיביים ואפילו אסטרטגיים , תוך הסתרה מוחלטת של זהות המדינה והגוף העומדים מאחורי פעולות אלה , ותוך הכחשה מוחלטת של זהות זו , אפילו יתמקדו החשדות כולם לעבר אותה מדינה . לוחמת מודיעין - בתמצית , מיועדת למנוע , לסכל ולשבש את פעילות האיסוף וההערכה המודיעינית של היריב . צעדים יזומים שונים , - נתפס בגין או תוך כדי ביצוע המעשה ! והרי ההתכחשות דרושה במיוחד ואך ורק במקרה תקלה כאשר דבר המעשה מתגלה ליריב ו / או לציבור הרחב . אם זכות ההתכחשות היא תנאי הכרחי , או אם תרצו היבט הכרחי , לעצם המעשה או למבצע , האי / זכות ההתכחשות חלה נם על ההתנהגות ההכרתית של הזרג המדיני כלפי הדרנ המבצע , נם לאחר שהמבצע סיים שליחזתו וחזר לחיות כאזרח במדינתו ? כאן מגיעים אנו לקו תיחום נוסף , משמעותי מאין כמוהו לחוסנה הערכי של החברה בישראל . האם קיימת סכנת מעבר מזכות ההתכחשות של הדרג המדיני כלפי חוץ , לזכות ההתכחשות של הדרג המדיני כלפי פנים ? במה דברים אמורים ? אם זכות ההתכחשות היא תנאי הכרחי , או אם תרצו היבט הכרחי , לעצם המעשה או למבצע , האין זכות ההתכחשות חלה גם על ההתנהגות ההכרחית של הדרג המדיני כלפי הדרג המבצע , גם לאחר שהמבצע סיים שליחותו וחזר לחיות כאזרח במדינתו ? לשון אחרת : אם שליח בהיותו בשליחות בחו"ל נשפט או נכלא או הושפל , האם מוצדק שהדרג המדיני ימשיך ויתייחס אל אותו אדם כאל מי שהמדינה מתנערת הימנו ואולי אף מטילה בו " מוס" לאורך שנים גם לאחר שנסתיימה שליחותו זה מכבר ? לקברניט אכן שמורה זכות התכחשות לשלוחיו כאשר הם פועלים בניכר , והוא רשאי-זכאי לצפות לכך כי כל קצין מודיעין יקבל על עצמו ויכבד זכות זו , כי בלעדיה לא יהיה טעם לשליחות שאותה הוא מבצע . אולם , לדעתי , אין לקברניט זכות להתכחש לקצין מודיעין לאחר שזה סיים שליחותו . נהפוך הוא , דווקא זכות ההתכחשות יוצרת חובת נאמנות של הקברניט לפקודיו . אם נכונה תפישה זו בכל הקשור למערך שרשרת פיקוד צבאית - היא חזקה ותקפה שבעתיים במיוחד בהיותה כרוכה בזכות ההתכחשות הגורפת שקצין המודיעין מכיר בה במהלך שירותו בעולם הסתר . חובה זו חלה , לדעתי , על הקברניט גם בעת היותו בתפקיד וגם כאשר חדל מלכהן בתפקידו . יתר-על-כן , על-פי הבנתי , חובתו של הקברניט להתייצב בראש מורם נגד כל מי שמעז להשמיע טיעון מהסוג הזה , טיעון שכמוהו כהטלת דופי וכתם בל ימחו בכל מי שנכנס לשרת תחת המעטה של "הסוד והחידה ? . " במאמר זה הובאו קסעים מתוך הספר מודיעין לשלום , על תפקידו של המודיעין בעתות שלום . עורן : חזי כרמל . ידיעות אחרונות , ספרי חמד . הספר יצא לאור בחסות המ . ל . מ . והוא הראשון ב סדרת ראובן שילוח למודיעין ולניסחון . " שלמה גזית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא