|
|
עמוד:13
האם החלוקה של האחריות בין שלושת הגופים בקהילה נראית לן נכונה , או שהיית עורן בה שינוי כלשהו , לו יכולת ! ברשותכם אני ארחיב מעבר למה שאתם שואלים . מעמדו של ראש אמ"ן הוא קצת לא טבעי בתוך הקהילה , כי הוא כפוף לרמטכ"ל , שכפוף לשר הביטחון , שהוא מצידו כפוף לראש הממשלה . לעומת זאת ראשי האירגונים האחרים - השכ"כ והמוסד , כפופים ישירות לראש ממשלה . אף ראוי לזכור שאין אצלנו היררכיה מודיעינית ; כמו למשל בארה"ב , ולאמץ , מעצם הגדרת הייעוד שלו ומעצם הגדרת משימותיו , יש את המחוייבות הכי רחבה כקהילה מבחינת האחריות . השב"כ מתמקד כמספר נושאים מאד מצומצם שאותם עליו לבצע הכי טוב . השב"כ לא מתעסק בצבא סוריה , ירדן , איראן , מצרים וכד' אלא אם יש מקרים הקשורים באורח ספציפי לנושאים שבתחום יעודו של השירות . המוסד לעומת זאת דווקא כן עוסק בתחומים שיש בהם לעתים חפיפה עם נושאים שבטיפול אמ"ן . אבל זהו חלק ממגוון העיסוקים שלו . בנושאים הקשורים לסוגיה הפלסטינית למשל , יש למוסד רק מעורכות חלקית . בעקרון אמ"ן הוא האינטגרטור היחיד הרואה את כל היריעה . כל מה שהשב"כ או המוסד עושים כלול למעשה גם בתחום העיסוק של אמ"ן . לא בהכרח קיים ההיפך . ברמה האיסופית , הכוונת הצי"ח , אמורה להעשות ע"י גורמי ההכוונה של אמ"ן . כאן אני חושב שהמצב כקהילה ברור . אני לא נתקל בבעיות . אכל , להגיד שיש לראש אמ"ן יכולת לכוון את אחרונת פעולות האיסוף בשב"כ , או כמוסד - זה לחלוטין כלתי אפשרי ולמען האמת גם לא צריך לרדת לרמות כאלה . חשוב שיש צי"רוים , שיש תיאום בצי"חים והגופים מחוייבים להביא את התוצרים של הצי"חים . בתחום זה , לדעתי , יש עבודת רוחב ראויה . בתחום המחקר , שהוא הדבר העיקרי , כמובן שיכולים להיות גם חילוקי דעות . אם אלו חילוקי דעות מקצועיים , אני מעודד זאת . חילוקי דעות מקצועיים מפרים את המערכת . אם במחקר של השב"כ בוחנים , איך מטפלת הרשות הפלסטינית בטרור ונלחמת בו ועמדתו היא איקס ואילו אמ"ן מציג עמדה וואיי באותו נושא - זה תורם לעבודה . כמי שבא מהמפח"ש , גם שם היו תחומי חפיפה באגפים מסויימים ונוצר פוטנציאל למתח גבוה , השאלה המתבקשת היא , האם אתה מחפש את הסיבה הראשונה למתח שנוצר , או , שעל כל עשר סיבות למתח אתה מחפש את הסיבה האחת שמצדיקה המשך שיתוף פעולה ולא המשך מתח . לתפישת עולמי - אני אחפש תמיד את הסיבה האחת עשרה שתאפשר לעבוד ביחד ואת עשר הסיבות האחרות אשליך . אני והפרטנרים שלי לעבודה מצליחים לעבוד ביחד , וזאת על אף שיש מתיחויות שאינן מתפוגגות . כאשר לאפשרות לחלוקה שונה של משימות ושל אחריות יתכן שאמץ ושב"כ יגיעו בעתיד לדיון משותף כאשר לחלוקת אחריות מול הרשות הפלסטינית . כאשר נגיע לעיסוק כרשות הפלסטינית , בתצורה כזאת או אחרת , ייתכן והשאלה תתחדד ונצטרך להגדיר מחדש מי עושה מה בעבודה המודיעינית . נצטרך לבדוק מצד אחד מה כלול בתחום הייעוד המקורי של האירגונים ומצד שני מהו היתרון היחסי של כל אחד מהם לטיפול בנושא מוגדר . לשב"כ יש למשל יתרון יחסי ברור בעבודה כשטחי יהודה ושומרון , נשאלת השאלה האם שינוי תצורה של הרשות , יגרום לכך שנוותר על היתרון היחסי הזה ? לדעתי זו תהיה שטות . לכן אני חוזר ואומר , נצטרך לשבת יחד ולתכנן . כיום כשאנו בוחנים את כל המכלול של הרשות הפלסטינית ועשינו זאת באמ"ן - בדקנו מה מעניין אותנו , ההנהגה ? החינוך ? הכלכלה ? הארגונים ; גופי הביטחון ? קשר עם מדינות חוץ ? ועוד , ומצאנו שכל המרכיבים הללו נכנסו לתוך השלם המודיעיני . את כל המשתנים הללו ואופן הטיפול בהם צריך להמשיך ולבדוק , גם כתקופה של תפר וגם לעתיד . אם וכאשר תשתנה כאמור התצורה . בעתיד כזה אני מעריך שנצטרך לעבד תוכניות לפי יתרונו היחסי של כל גוף ולא לפי תפקידיו העכשוויים . האם אתה סבור שצריכה להיות מתודה מחקרית שונה כאשר עוסקים בסיכונים לעומת זו העוסקת בסיכויים ! יש דברים שבהם אין לנו "מועד כי , " אומנם המושג נלקח בהשאלה מעולם המבחנים האקדמי אבל , אין הגדרה טובה יותר כאשר מדובר בקיום שלנו . ישבתי עם גורמי מודיעין ממדינה אחרת וניסינו לבדוק את המשמעויות של האיום האיראני , וככלל לנתח את סוגיית איראן העוסקת בהתחמשות מואצת כנשק ארוך טווח ולא קונבנציונלי . יש המנתחים את התופעה בראייה של משהו שנועד לצרכים פנימיים , אזוריים ולאו דווקא לצורך שימוש . במילים אחרות אם המדינות שסביב איראן מתחמשות , סביר שגם היא תתחמש . ההבדל בינינו לבין אותם גורמי מודיעין הוא שהם יושבים במקום מסויים שמאפשר להם את "מועד ב . " מבחינת הטעות שלנו , כשמדובר באיום קיומי כלל וכלל לא בטוח שיש כזאת אלטרנטיבה . לפיכך בהסתכלות על סיכונים אנחנו בוחנים תמיד את התסריט החמור ביותר . יתר על כן בתחומים מסויימים הקשורים במענה של מדינה לאיום על הקיום שלה , צריך להכין תשובות לסצנריו החמור ביותר גם אם אין מעמידים אותו כהכרח בהערכה כתסריט בר-מימוש . אם אנחנו מסתכלים היום על איומים קיצוניים פוטנציאלים שמחוברים למשטרים קיצוניים , הפעמון צריך לצלצל ולהתריע . להתכונן ; פירושו גם לנתח את הזירה כולה - איראן ועיראק לדוגמה . כיום העולם כולו עוסק ומתעסק בעיראק . ממשבר למשבר , מפרק א' לפרק בי . ככר שמונה שנים העולם עוסק כמדיניות מגיבה . אם העולם יתחיל מעכשיו לטפל כבעיה האיראנית במדיניות של מניעה יתכן ונמנע מאתנו מהדורה חוזרת של העיסוק העולמי בעיראק . אם לא יעשו את הדברים הנכונים , מאד ייתכן שנמצא את האזור באותו מצב בו אנו נמצאים כרגע מול עיראק . על הסימנים , למ 1 דעץ קל יותר להצניע . לסיכויים לא תמיד rrterj / won להניע . לעתים רק הזרג המדיני מודע לסיכויים מאחר וחלקם הם תוצאה של מנעים נין מנהינים וכד / מה . תפקיד המ / דיע / בתחום הסיכויים הוא להצביע עליהם ולהניחם על השולח / בפני הקברניטים . כל קצה של סיכוי יש להאיר . כשאתה מציג את התזה הזאת בפני קולגות , מה הם אומרים , וכיצד הם מגיבים לדברים הללו ! ברור שאנחנו במדינת ישראל בוחנים את הדברים האלוף עמוס מלכא וות ברמה גבוהה מאוד . ההזדמנות מתבסאת בכן שראש אמ"ן נמצא במקומות לא או חלילה לא נכון , או אמי ^ אתה עלול להיתפס כמי שמנצל הזדמנות במקום יב מול הדרג המדיני . " ו ליין וניצה צמרת
|
|