|
|
עמוד:14
מצאה היונה מנוח לכף רגלה בבית הקברות ברמת הכובש נפרד ח"כ אהוד ברק ממנחם דגלי דיל ... " באנו לנאן , חבריו של דגלי מכל רחבי הארץ ומכל תקופות חייו . באנו לכאן , לרמת הכובש , המקום בו עוצבה זהותו של דגלי כאדם צעיר . באנו לכאן להיפרד מלוחם , מפקד , אדם , מחבר . לא באנו לכאן להיפרד מזכרונותינו , להיפן . באנו לכאן לחרוט אותם בתודעתינו , והם ילוונו כצל בפסענו אל העתיד . ובאנו גם לספר לן , דניאל . דגלי הנער , גנה הקומה וסבון הבלורית , מגיע אלינו לסיירת מטכ"ל , כסגן צעיר מסיירת גולני , ורגליו הארוכות מכריחות אותנו לעבור לריצה בניווטי החוליות בלילה . דגלי המתפרץ אל החיים , בסקרנות , בתיאבון יצרי ובעוצמת נעורים . רוצה לגעת , לטעום , לחוות את כל גילוייהם ... דגלי של מבצעי המודיעין - מוח יצירתי קודח ודבק במטרה - מחפש פרצות ומעקפים מסביב למכשולים - בתחבולות , בעוצמה ובחוש מציאות מחודד למגבלות האויב ולחולשותינו שלנו . ודגלי כמפקד - מעניק לן תמיד תחושה נפלאה של אמון , גיבוי , יוזמה וחופש פעולה . ודגלי של פני הקוב - כלוחם "גולני" צעיר בגדודו של מאיוקה פעיל , בצומת ופיח ב"קדש . " ובראש הכוח של היחידה עליה הוא מפקד בפשיטה על האי גוץ , מערכת ידיעון מ . ל . מ משתתפת בצער המשפחה על מותו ללא עת של חבר המערכת מגחם דגלי . כשהוא חוזר בעיניים כבויות אך בקומה זקופה - עם גופותיהם של אהוד רם , דני ואזה ויובל מירון , לוחמיו שכל-כן אהב , ועם גופותיהם של שלושת לוחמי השייטת ... ודגלי של ערב "מלחמת יום כיפור . " האיש שיותר מרבים אחרים בנה את כושר ההרתעה , ניצב מתוסכל ומתייסר עוו שנים אחרי כן בשאלה מדוע לא הצליח לשכנע את מפקדיו לפנות ברגע האמת אל אותם המקורות האמורים לדעת בוודאות אט זה תרגיל גדול או מלחמה בשער ! ודגלי של ה"דקליה / ' בגלבייה , מוקף חברים ונערות , שתייה ושירי ארץ ישראל אל תוך הלילה ... ודגלי - "המראיין האורח" של דליה , נפי שנתוודע לציבור הרחב . נשאלות סקרניות , חקרניות , תובעניות - ותמיד עם חוט סמוי של אמפתיה - אהבה בלתי מדוברת - אל הארץ הזאת , אנשיה , גורלה ועתידה . ני אין לנו ארץ אחות - כי אין לנו בלתה . איש נפלא אנו קוברים כאן היום . איש רב פנים ואיטיות - שידע תמיד לחוות את החיים , ולהתבונן בהם - בעת ובעונה אחת . להתנסות בהם , לחקור אותם , להתעצב על ידיהם . כל המיצוי של החיים , כל ההנאות וכל ההתבוננות גלוית העיניים , הישרה , לעתים האכזרית . משהו מדיוניסוס ומשהו ממרקוס אורליוס באותו אדם - שהכרנו ואהבנו . היה שלום מנחם דגלי - לוחם , מפקד , אדם . כל כן תחסו לנו . מצאה היונה מנוח לכף רגלה . יהי זכרן ברון . " ? ול » , 1998 ח"נ אהוד ברק ערב מורשת וזכרון למאיר - מקס בינס דל צלחת מגולפת מעשה ידי אביה הוענקה למישל בינס ערב מורשת לזכרו של סא"ל מאיר מקס בינט נערך ב2- ביוני באודיטוריום בהשתתפות בני משפחת בינט , בני משפחות חברים , קצינים וחיילים מחיל המודיעין . להפקת הערב לזכר אביה הי"ד דאגה מישל דגן ( בינט . ( הינחה ברגישות ובחום העתונאי מר צבי גורן . את הבמה כיבדו בנוכחותם חברים של מאיי : מר ליאו קיפניס - ידידו מתקופת עבדאן , הגב' רחל בצר מה"גדעונים , " מר אברהם דר אשר גייס את מאיר לשירות ומר נתן רהב - מדריך החבלה שלו . מישל ייצגה את המשפחה והקריאה מכתמים מיומניו וממכתביו של אביה , הנכדים אמיר ושרון הופיעו בקטעי שירה . במהלך הערב שותפנו אנו הנוכחים במחווה שהעניק למישל מר אורי טהון אשר העביר לידיה קערה מגולפת מעשה ידי אביה . את הקערה גילף מאיר במיוחד לכבוד טקס כלולותיו של אורי . שותפו של מאיר לתא הכלא מר ויקטור לוי הקריא באוזנינו שיר שכתב מאיר בתאו ואשר נכתב בו על מהות החיים והחשש מהמוות , מר לוי המשיך ותיאר את געגועיו הקשים של מאיר לבתו הקטנה מישל . כולנו מחינו דמעה . היה זה ערב מרגש , בבחינת סגירת מעגל של זכרונות לאלמנה ג'ין בינט ולמישל . מרטץ נרתום רמ"ד נפגעים חמץ אל"מ מנחם דגלי ז"ל סא"ל מאיו-מקס בינט דיל
|
|