ראיון עם - קצין הש"י שעיצב את המודיעין הקרבי במלחמת השחרור והיה לראש אמ"ן - בנימין גיבלי

עמוד:9

ובנוסף לכך היו עסוקים בעניינים אחרים ולא שעו למידע הייחודי . לימים כשנתפס אייכמן התברר כי אכן אחת מהשערותיו של ויסליציני לגבי מקום הימצאו של אייכמן היתה מדוייקת . ( אייכמן אכן הסגיר עצמו לידי האמריקנים בתיעוד מזויף , ברח ממחנה השבויים לעיר הנובר , ומשם בתיעוד מזויף שהוכן עבורו המשיך לארגנטינה שבדרום אמריקה . ( עם הקמתה של הוועדה האנגלו אמריקנית לפתרון בעיית הפליטים היהודים , שארית הפליטה ממחנות הריכוז , הרוצים להגיע לארץ ישראל מונה רפאל על ידי משה שרת , ראש המחלקה המדינית בסוכנות , להיות המקשר מטעמה . רפאל הגיע ללוזאן , שם התכנסה הוועדה ומיד נכנס לעובי הקורה . הוא יץר קשר עם חברים שהעבירו לו מידע שוטף כאשר להתפתחויות בוועדה . רפאל העביר את המידע כטלפון לנציגי הסוכנות היהודית בירושלים . לאור קשריו ופעילותו בוועדה זו , נשלח בשנת 1947 לאירופה במשלחת הסוכנות להיות קצין הקישור כוועדת החלוקה של האו"ם שהתכנסה כ1947- כתבה . "תפקידי היה לברר מה נעשה בוועדה . " רפאל הצליח לגייס מספר מקורות חשובים כתוך הוועדה עצמה . מקור המידע השני היה ערכי-פלסטינאי מיפו . " הוא היה סוכן נאמן שעשה עבודה מצויינת , " אומר רפאל . הסוכן היה שותף לדיוני נציגי המדינות הערביות וערביי ארץ ישראל ולכן ידע בדיוק מה הן התכניות , הכוונות העתידיות והדרכים להשיגן . כיום ה- 29 נובמבר 1947 עמדה להצבעה בארם ' תכנית החלוקה' ולא הייתה ודאות כי התכנית תזכה לשני השלישים הנדרשים על מנת להתקבל . " הלחץ היה עד הרגע האחרון . היו חששות שנציג מדינה זו או אחרת יעדר וישנה את החלטתו להצביע בעד , " מספר רפאל . אולם פיסת אינפורמציה שהגיעה אליו הצליחה למנוע את הכשלת התכנית ע"י הערכים . סמוך לשעה 12 : 00 התקשר הסוכן הערבי למשרדו של רפאל כניו-יורק וביקש להיפגש עמו בעניין חשוב ביותר . המפגש נערך במכוניתו של רפאל מעט לאחר השעה . 14 : 00 הסוכן גילה לרפאל כי כישיבת הנציגים הערביים הוחלט למנוע בכל מחיר את ההצבעה . התכנית על פי הסוכן הייתה כי הנציג הלבנוני , כמיל שמעון , יעלה לבמה ברגע האחרון ויודיע כי הערכים נמלכים בדעתם וכי יקבלו את אחת האופציות שהעלתה ועדת החלוקה המתייחסת למדינה פדרלית , אולם הם זקוקים לכמה חודשים על מנת ללמוד את הנושא מקרוב ולכן מבקשים לדחות את ההצבעה . דרך אגב הנציג של הוועד הערבי העליון כארץ ישראל , ג'מאל חוסייני , התנגד לתכסיס . רפאל שהכין מיד את המשמעויות מיהר לעדכן בפרטים את משה שרת . ההצבעה הייתה מתוכננת לשעה . 16 : 00 הרכה זמן כבר לא נותר להיערך . שרת עדכן במהירות את השגריר האמריקני לאו"ם וחשוב יותר את השגריר הסובייטי , אנדריי גרומיקו . גרומיקו שארצו תמכה בהצעת החלוקה הבטיח שהוא יטפל במזימה הערבית החדשה . ישיבת עצרת האו"ם נפתחה , דקות אחר כך עלה כמיל שמעון וביקש את רשות הדיבור ואכן הציע את התכנית עליה דיווח הסוכן . באולם שררה מבוכה גדולה . השגריר האמריקני ניסה לשכנע להמשיך להצבעה אולם העניין סודר רק כשגרומיקו התערב והוחלט כי ההצבעה תתקיים כמועד . 33 כנגד 13 למי שלא זוכר . גדעון רפאל החל את דרכו הציבורית כמוכתר בקיבוץ הזורע , קיבוץ שעלה על הקרקע ב- . 1936 עם קום המדינה עבר רפאל למשרד החוץ והיה מראשוני מקימיו . עם השנים שימש כשגריר במדינות רבות ובין השנים 1972-1968 שימש כמנכ"ל משרד החוץ . שליחותו האחרונה מטעם משרד החוץ היתה בתפקיד שגריר ישראל בלונדון . " באותם ימים פרצה מלחמת 'יום הכיפורים ; דחיתי את שליחותי כי העדפתי להתגייס כמתנדב לצה "ל . תקופה ארוכה שירתת בגולן ביחידת תובלה שעסקה בהובלת תחמושת . " ראיון עם - קצין הש"י שעיצב את המודיעין הקרבי במלחמת השחרור והיה לראש אמ"ן - בנימין גיבלי ניצה צמרת ואורי נאמן בנימין גיבלי צמח ב"הגנה . " הוא שירת כמנגנון הקבע של "ההגנה" ובמקביל ב"גדוד הנוטרים" ועסק כעיקר בהדרכה ובפיקוד על גדודי הנוער בגוש דן . " בשנת 1942 הצטרפתי לש"י . עסקנו בהתארגנות ובאימון החברים לקראת משימות אפשריות שיוטלו עלינו כמאבק הכולל נגד הבריטים ונגד הערבים . אולם לצערי סדר עדיפויות זה נשתבש . פעולות הטרור היהודיות היזומות של האצ"ל והלח"י גרמו למתח בהנהגת היישוב והנסיונות להקים עוצבה יהודית מאוחדת שתילחם נגד הנאצים כמסגרת הצבא הבריטי , נתקלו בקשיים עקב הפעילות המחתרתית של הארגונים הללו . כימים ההם מוניתי לקצין ש"י גליל-דרום והייתי אחראי גם על ביטחון הפנים כ"הגנה . " טיפלנו אז כאופן שוטף כנושא הערבי וכן אספנו מידע על האירגונים הפורשים - אצ"ל ולח"י . בתקופה מסוימת ועפ"י הוראות הנהגת הישוב שיתפנו פעולה עם הבולשת האנגלית בחשיפת מחסני נשק ובאיתורם . אך יש להדגיש כי בשום מקרה לא כלל השת"פ הסגרה של פעילים ומנהיגים מקרב הפורשים לידי הבריטים . חשפנו שמות של פעילים רבים וחקרנו רכים מהם . לא עשינו זאת בשמחה יתרה . היתה זו אחת מהתקופות הקשות הזכורות לי ביחסים הפנימיים ביישוב היהודי , שכן המאבק האלים כין יהודים ליהודים היה מתסכל ומצער מאוד . התפקיד אפשר לי לפגוש את בן גוריון , הוא היה מתחקר אותי על מעשינו ואני הייתי מספר לו בפרוטרוט על פעולות הש"י .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר