|
|
עמוד:3
המודיעין הישראלי - תחילת הדרן קהילת המודיעין - עלייתה מהמחתרת ועיצובה בראשית ימי המדינה החלטת החלוקה של עצרת האו"ם ככ'ט בנובמבר 1947 הכניסה את ארץ-ישראל למערבולת של קרבות . בתחילה היו אלה הפלסטינים אשר פתחו בשורה של פעולות אלימות . בהמשך , עם סיומו של המנדט הבריטי וההכרזה על כינונה של מדינת ישראל ב15- במאי - 1948 הצטרפו אליהם גם צבאות מדינות ערב אשר פלשו לארץ מדרום , מזרח וצפון . עד למועד זה פעלו בישוב היהודי בתחום הפעולה החשאית מספר ארגונים . העיקרי שבהם - "שירות הידיעות" של ה"הגנה" ( ש"י ) אשר הוקם כ1940- ועסק נם באיסוף מודיעין כתחום פעולה נפרד . יתר הגופים - "המוסד לעליה בי , " ארגון "הבריחה , " גופי המ"ן של ה"אצ"ל" וה"לח"י" עסקו כפעילות חשאית ייעודית כגון הצלת יהודים , העפלה , הכנת סליקים , מעבדות לזיוף , רכש וכיו"כ - פעילות שלצרכיה נדרש אכן מודיעין , אך זה היה כעיקרו מ"ן מלווה לצרכים ייעודיים , ולא תחום העומד כפני עצמו . עם זאת היו מבצעי איסוף מודיעיניים ראויים לציון עור בתקופת טרום המדינה ; לוועידת " השולחן העגול" שהתכנסה בלונדון ב1939- ודנה בעתידה של א"י , הוחדרו סוכנים ערבים שהעכירו מדי יום את פרוטוקול הדיונים של 24 השעות האחרונות לידי הש"י . בסתיו 1947 ובפברואר 1948 הושתלו מיקרופונים במכוניותיהן של המשלחות הסורית והבריטית לאו"ם , וההאזנה בוצעה מתוך מכוניות אחרות שנסעו בעקבותיהן . כן מותקן חדר מלונו של פארס אל-חיורי , ראש המשלחת הסורית לאו"ם . מכל מקום ה15- למאי , 1948 יום הכרזת המדינה תפש את גורמי המודיעין בישראל כמצב של גופים אשר שרתו בעיקר מחתרות והנהגה מדינית אשר פעלה כמידה רבה במחתרת . במצב זה הדגש העיקרי היה בתחום הפעלת סוכנים ( HUMINT ) ברמות שונות אך ללא מערכת ממוסדת לעיבוד ומחקר של המידע הנאסף והפצתו לכלל הצרכנים . גם ההפעלות אשר נעשו ברמות שונות , הן ע"י המחלקה המדינית של הסוכנות והן ע"י הש"י , או "דלק" ( ארגון המודיעין של ה"אצ"ל , ( " נוהלו כצורה חובבנית למדי , פעמים רכות ללא תיאום , ועל כן גם ביעילות נמוכה . סוכנויות איסוף אחרות כמו האזנה או צילום אויר ומיפוי היו ברויתוליהן ללא אמצעים או כ"א מספיק למסה קריטית כלשהי . התחומים העיקריים בהם הייתה יכולת מודיעינית מתקבלת על הדעת לגורמי מודיעין שונים היו איסוף מל"מ ברמת השדה ואיסוף מדיני כתחומים מוגדרים לצורך המו"מ של הנהגת היישוב עם גורמים ערכים או בינלאומיים . . HS 1 B כ 1 9 4 7 - כאשר בן-גוריון לקח על עצמו את תיק הביטחון , העריך כי הקמת המדינה תגרור בעקבותיה התנגדות לא רק של ערביי א"י אלא של מדינות ערב אשר בתרחיש הייחוס כנראה ישאפו לבטל את הקמת הישות המדינית היהודית . המסקנה המתבקשת הייתה כי למדינה שתוקם יש להקים צבא סדיר אשר יתעמת מול צבאות ערכיים סדירים . כן יש לארגן קהילת מודיעין אשר תוכל לעסוק באופן שיטתי במודיעין מדיני , אסטרטגי וטקטי כשירות הממשלה והצבא ואשר תכלול את סוכנויות המודיעין החיובי הקלאסיות : - הפעלת סוכנים , האזנה, SIGINIT- מודיעין חזותי ועוד , וכן מודיעין מסכל וגורמים אחרים בדיסציפלינות שונות המרכיבות תמונת מודיעין התומכת כקבלת החלטות , הן בתחום הפוליטי והן כתחום הצבאי . כבר בתחילת לימוד הבעיה הגיע בן-גוריון למסקנה כי בש" ויד בן גוריי !
|
|