|
|
עמוד:15
הוא התנדב במצח נחושה בעד בצע כסף ... האם ידיעון מ . ל . מ המעביר את מורשת המודיעין לדורות הבאים היה צריך לתת במה לאיש כזה ? סיפורו של לוינסון מעניין ואולי ניתן להפיק ממנו לקחים , אבל האם כדי להביא את הסיפור לקוראי הידיעון היה צורך לתת ביטוי לאיש עצמו ? אפשר היה לראיין את האנשים שטיפלו בתיק ולהביא את הסיפור תוך הבעת סלידה מהאיש וממעשיו אותם עשה בגלל בצע כסף . לאורך כל הכתבה האיש לא מכונה בשם הראוי לו "בוגד" ועדין שואלים אותו איך הוא ממליץ להתגונן בפני גיוס על ידי שירות זר . האם הוא האיש שיתן עצה ? הוא לא גוייס , הוא התנדב במצח נחושה בעד בצע כסף . כל הסיפור על משחק כפול הינו תרוץ זול ובלתי מתקבל על הדעת . בוגד יש להוקיע ולי אין כל רגש אחר כלפיו אלא , סלידה ... נ . ב . בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 22-8-97 הופיעה כתבה מובלטת , חתומה על ידי גיל קיסרי ובה הראיון . גיל קיסרי מציין אומנם כי את האישור לראיין את הבוגד קיבל צוות "ידיעון מ . ל . מ" אך הראיון נערך ונכתב מחדש על ידו במיוחד עבור " ידיעות אחרונות . " אין זה מקרה ראשון שעיתונאי מנצל את האישור שניתן לראיין אסיר ביטחוני ומפרסם כתבה בעיתון מסחרי ... דוד בר ג > ווא כל עוד לא ריצה את עונשו - הוא לא "יבוא בקהל" תמוה בעיני מדוע עברו בכלל המראיינים " התלבטויות" ( ועוד יותר מזה ) "קשות , 11 ואם ראוי בוגד כלוינסון להישמע ולהראות בקרבנו . יותר מכך , אנחנו שיחרנו לפיתתו ו"הוא הסכים להתראיין . " ... לדעתי , לא היה מקום להתלבט אפילו אם הוא היה מבקש להכות על חטא ולהתוודות , כל עוד לא ריצה עונשו והוא עדיין בחזקת פושע , שנמצא בתהליך של ענישה ולא של מחילה . ומי רץ לקבל את ה"ראיון הבלעדי ? " אלו , שהפשע שעשה פגע כחץ בליכם , שק , הם אמונים בכל מאודם והוויתם על ההבחנה בין האמצעים והמטרה , בין אמונים ובגידה . גם התנאי "להתמקד בצד המקצועי , הריגול נטו , ללא התייחסות להיבט האנושי , " לא עמד במבחן . מיותר לעבור על כל הכתבה ( כולל התמונה ) ולקבוע , שלא היו כאן "לקחים ותגליות" ( מעבר למה שנכתב בזמנו בעיתונות ) הראויים ומצדיקים את הפרסום בידיעון . בעוד , שההתייחסות האישית שולטת לאורך כל הכתבה , ברוח כמעט מרחמת ( אם לא אוהדת - מה ) כפי שהכתבה מסתיימת : " דמותו הנכאה של האיש , כמעט היינו אומרים - סימפאטית . " כל עוד , הוא לא ריצה , לפחות , את עונשו , הוא לא "יבוא בקהל " ... ולבטח אין לו מקום בבטאון אשר מספר עמודים קדימה ( עמי ( 11 אנו קוראים קטעים ממכתבו של יעקוב בוקאי ... " 000 דעי לך שלא בגדתי ... קצתי בחיים הקשים אשר אני עובר יום יום ושעה שעה תוך סבל ועינויים נפשיים . בית המשפט דן אותי לתליה ואני יושב ומחכה להוצאת פסק הדין ... התנאים גרועים כאן מאוד . " אני מתחלחל מן ההשוואה : "לוינסון קיבל את פנינו לבוש סוודר חום ... לא שמענו ממנו טענות כלפי מאסרו ... זה בהחלט לא היה כדאי" 30 ) אלף הדולרים שקיבל , לטענתו , עבור הבגידה ) מעניין מה הוא חושב צריך להיות הסכום שכן כדאי לעשות מה שעשה . לסיכום : יש להצטער על הריצה , שהיתה פה אחרי ה"סקופ" המיותר וחסר הטעם . > וסקה אדמוני מסרתי , למנוע מהאיש לזכות בחנינה מוקדמת ... בעיתוני סוף השבוע , ב- 22 באוגוסט השנה , הופתעתי לקרוא כתבות על לוינסון , מתוכן , בין השיטין , נראים דברי רחמנות . ואף הבנה ל"דמותו הנכאה של האיש . כותרת הכתבה במעריב , שהיא אגב מובאה מהמקור : "אפילו מהצד הכספי זה לא השתלם , " נו באמת . כמעט ובכיתי . טיעונו העיקרי , כך למדתי , כי היתה זו מעידה חד פעמית . עד אז היה האיש "מלח הארץ" (!!!) " יקיר המימסד '' ועוד ממין אלה סופרלטיבים . אני טוען , כי גם בשנות שירותיו הרבות היה לוינסון "עוף חריג . " ראיתי בו נציג ה"גויים" מול צה"ל . הידרדרותו , כך אני סובר ולומד , היתה פועל יוצא , טבעי כמעט של שירותו רב השנים והפעלים בתחומים אלה . אשמת כולנו , ואשמת המימסד והעומדים בראשו היה - האמון הבלתי מוגבל וחופש הפעולה שהיה לאיש . בדצמבר 1964 מוניתי כנציג הזוטר של ישראל בוועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן , לאחר "מלחמת ששת הימים / שימשתי קצין קישור של מפקדת איו"ש לאו"מ , לצלב האדום ולירדנים . בכל התקופה הנזכרת - ובמושגי זמן כין 1982 - 1965 מועד שחרורי מצה"ל היו בינינו- מדי פעם מפגשי עבודה כאלה ואחרים , מעולם לא ירדתי לסוף גישתו של לוינסון "המכינה" את "הגוי" ומבקרת את כוחותינו . גישתו היתה זרה לי , לא הבנתי - ואולי - כאמור הייתי סתם ייקהי נאיבי . מה באמת קרה כאן ? בוגר כיה"ס "תחכמוני" בירושלים , ירושלמי מבית טוב , בעל משפחה , " אחד משלנו , " לא קלינברג , לא ישראל בר , לא וענונו , גרוע מהם . כמו רמי דותן , "אחד משלנו . " לוינסון היה איש רעים להתרועע שפונק ע"י המימסד בכל דרכו . הוא התחיל כסמל מודיעין ב'שנלר / קודם לסגן , לסרן , לרס"נ , לסא"ל ולאל"מ . אל"מ - ללא שעבר ולו קורס אחד (!!!) אלא בפז"מים , המלצות וקשרים , ככה זה קרה , ישמור הי . כאשר גנרל סילאסוואו בראשית שנות ה80- המליץ בפני הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן , לקדם את לוינסון ולהעניק לו דרגת תא"ל , סרב רפול בתוקף . לוינסון - כל חייו בקישור בינלאומי , ללא קורסים , ללא יום אחד בתורנות או בשירות קרבי או אחר בצה"ל - נעלב , התסכל וכאן מתחיל המשכר . "אני אראה להם מה אני באמת שווה . " מטרתי - עם כל הכעס העמוק היא חינוכית - ציבורית נטו . ובין היתר כדי למנוע מהאיש לזכות בחנינה מוקדמת - מטרה שמספר "נשמות טובות" כבר מפעילות . טוביה נבות קוראים המעוניינים להגיב ולהתייחס למאמרים המופיעים בידיעון יכתבו אל : המרכז למורשת המודיעין - ידיעון מ . ל . מ ת"ד 32183 ת '' א 61321
|
|