|
|
עמוד:11
פרסומי ע בודות מחקר בנושאי מ ודיעין בספריית המ . ל . מ קרן מת' לויפור כמסגרת קרן גיורג לויפור הוענק פרס לעבודת מחקר על הקשרים הראשונים עם איראן ( תחילת שנות החמישים . ( עבודת המחקר של פרופ' אורי ביאלר שזכתה בפרס , נמצאת בספריה כמ . ל . מ וניתן לעיין בה . דוד כר גיורא קרן שלמה גל ז"ל הקרן שהוקמה בעזרת תרומות של כני משפחה וחברים נועדה לתמוך ולעודד תחומי מחקר ששלמה עסק בהם בחייו ואשר היו קרובים ללבו : ביטחון ישראל והעם היהודי בתפוצות . הפרופ' אהוד שפרינצק מהאוניברסיטה העברית הכין בסיוע הקרן עבודת מחקר בנושא "החברה הישראלית מול אתגר הטרור האסלאמי . " חברי עמותה המעתיינים לקבל את החוברת יכולים להזמינה טלפונית באמצעות מזכירות המ . ל . מ . יעקבבוקאי הי "ד iuuria ביוזמת ועדת הנצחה תופיע החל מגליון זה פינת הנצחה קבועה לזכרם של חללי הקהילה , מקדש מעט להנצחת פועלם וגבורתם . יעקב בוקאי נולד ביום די בחשוון תרצייא 26 . 10 . 1931 ) בדמשק למשפחה מהמעמד הכינוני . את חלום ארץ ישראל הגשים כשנת ' 44 כהעפילו ארצה בדרך היבשה . בפרוץ מלחמת העצמאות , עוד בטרס הגיע מועד גיוסו , התגייס לפלמ"ח , לגדוד הרביעי " ) הפורצים . ( " אותם ימים , מחצית ; 48 נערך ביוזמת מטה הפלמ"ח גיוס של חברים מתאימים ל"השחר . " אחד מהמצטרפים היה יעקב . טירוני היחידה עשו את אימוניהם בקיסריה . עם רקע כמו שלו - נמצא , יחסית מהר כשיר למלא שליחויות שהיחידה אמונה עליהם . דווקא שיערו הגיינג'י וגוון עורו הבהיר כלשהו , אפשרו למפעיליו "לבנות" סוכן עם רקע אמין . אותם ימים , מחצית ; 49 כבר היו קבועים הקווים החוצצים בין מדינת ישראל וארצות ערב . בתהליך הכשרתו כ"סוכן" בארץ אויב נכלא יעקב עם חבר נוסף , באחת ממכלאות שבויים שבהן נכלאו פלסטינים חשודים , כמה מהם מסתננים , שאמורים היו לפחות מרביתם - להיות מועברים במסגרת חילופי השבויים וחילופי אזרחים לירדן . המטרה היתה "לבשל" את אנשי "השחר" בקרב הפליטים עצמם וכך לבנות להם רקע . עוד בהיותם במכלאה נחשדו , בשל החשד שקינן אז בלב ערביי ארץ-ישראל מפני מרגלים ובוגדים . הם החלו לחשוש כי מישהו מקרב הפלסטינים הכלואים עימהם חושד בהם . יעקב וחברו הפנו את תשומת לבו של מפקד המכלאה הישראלי , איש צה"ל , כי הם נחשדים . האיש שספק אם ידע לאשורו כמה מדובר , או מטעמים השמורים עימו , לא העביר לממונים על היחידה את אזהרתם . במאי ' 49 נעשה הנסיון להעבירם דרך מעבר מנדלבאום . - יעקב נעצר בו במקום , ואילו חברו אשר היה עד למעצר , הצליח לעבור לירדן . יעקב הועבר לכלא ברבת עמון ונחקר תוך עינויים קשים . ביוני אותה שנה נשפט ונידון למוות , המלך עבדאללה אישר את גזר הדין ( 18 . 49 ) שהוצא לפועל ב-זי אב תשייט . יעקב נקבר בשם נג'יב איברהים חמודה ועד היום לא הוחזרה גופתו ארצה . מצבה לזכרו הוקמה בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים . לפני מותו , כתב יעקב מכתב הממוען לחברתו ולחבריו ב"השחר . " נפתח דברי הפרידה מספר יעקב כי ידיי רועדות מהתרגשות בכותבו את הדברים , דבריו האחרונים . להלן קטעים ממכתבו : " אלפי נשיקות געגועים ואיחולים ... אושיט ידי מרחוק כדי ללחוץ את ידך ... לו הייתי רוצה לכתוב את כל אשר בלבי כי אז לא היו כל גליונות הנייר מספיקים לגולל את תשוקתי העזה אליכם ואת געגועי למולדת ... אני כותב את הדברים האלה מבית-הכלא ברבת עמון בשתי ידיים רועדות מרוב געגועים אליכם ... דעי לך כי לא בגדתי , מצפוני ולבי נשארו ויישארו אצלכם כל עוד אני חי בעולם האפל הזה . קצתי בחיים הקשים אשר אני עובר יום-יום ושעה-שעה , תוך סבל ועינויים נפשיים . בית המשפט דן אותי לתלייה , ואני יושב כאן ומחכה להוצאת פסק הדין אל הפועל ... התנאים כאן גרועים מאוד . כבול אני בשרשראות ברזל עם משקולות כבדות . מזוני לחם ומים בלבד . מאז שנתפשתי ועד היום איני יודע תנומה מהי ... אין בלבי תרעומת . גם היום נראה לי שהשיטה היתה טובה ורק כמה דברים הם שקלקלו את העניין . אני חושב שהאיש אשר הזכרתי לפני יציאתי הוא אשר הסגיר אותי והפילני בפח , אם אנצל מהצרה הזו ואשוב אליכם עוד נדבר בעניין " ... יעקב לא ניצל . פסק הדין הוצא לפועל . כאשר נחנך אתר הזכרון לחללי "קהילת המודיעין" הוקרא מכתבו של יעקב - הוא משמש כ"מורשת קרב , כמופת , לכל אנשי המודיעין .
|
|