|
|
עמוד:17
" אתה עובד 30 שנה בשביל למנוע אסון שמתרחש בשנייה אחת" " ראש שירות צריך לדעת לנהל את המערכת על פי אוש'ות החוק והמשפס ולתת דוגמא אישית" ראיון עם גדעון עזרא במשך 33 שנים בשירות הבטחון הכללי מילא ח"כ גדעון עזרא מגוון של תפקידים , התל מתפקידי שטח מבצעיים , טיפול במגזר הערבי , שירות של שנתיים במוסד , ראש אגף משנת 1980 וראש מרחב עזה וסיני של השירות בין השנים . 1980 - 1984 בשנת 1982 עמד בראש כוחות השב"כ שנכנסו לבירות ומשנת 1984 שימש ראש מרחב צפון בלבנון . בין השנים 1987 - 1989 היה ראש מרחב ירושלים - יהודה ושומרון , תפקיד אליו נקרא לשוב פעם נוספת בשנת 1991 משליחות שמילא בחו"ל . בשלהי התפקיד , מאוגוסט 1994 ועד פרישתו בפברואר 1995 שימש גדעון עזרא סגנו של יעקב פוי , ואש השב"כ , בנוסף לתפקידו כראש מרחב ירושלים-יהודה ושומרון . הוא הודיע על פרישה מהשירות כשלא קיבל את תפקיד הראש . מדוע רצית להיות ראש שירות ! חשבתי שאני בשל ומתאים לתפקיד הראש . הכנתי את עצמי לתפקיד במשך 15 שנים . צברתי נסיון עצום , למדתי מכשלונות ומהצלחות שלי ושל חברים לעבודה הכרתי את המערכת מלפני ולפנים , את האנשים , חייתי את הארגון 24 שעות ביממה והאמנתי שאני צריך לקבל את המינוי בזכות , כשזה לא קרה , קמתי והלכתי . אלו תכונות נדרשות לדעתן לראש שירות ! בהתייחס לשירות הבטחון הכללי אני סבור שראש שירות צריך לדעת לדחוף את השירות לעשייה הולמת והכל על פי המצב השורר בשטח - פעם טיפול הולם במגזר הערבי ופעם במגזר היהודי . הראש חייב להיות הבלם של המערכת מפני מעשים שתוצאותיהם עלולים להביא לאסון . עצה אחת גרועה עלולה לעלות לארגון ולמדינה ביוקר רב . לפיכך עליו לדעת לאתר את האנשים הטובים והמקצועיים כיותר ולבחור לעצמו משנה וסגן שישלימו אותו . הוא נדרש לבקיאות בחומר כדי לשפוט באופן בלתי אמצעי את ההערכות שנמסרות לו ע"י אנשיו . מי שעומד בראש השירות צריך להיות ערוך ומוכן לשינויים בשטח היריב , לדוגמא , משהוקמה המשטרה הפלשתינאית צריכה להשתנות תורת העבודה של הארגון מול השטח שבשליטתה . הראש צריך לדעת לנהל את המערכת על פי אושיות החוק והמשפט ולתת דוגמא אישית לאנשיו . תכונה נוספת חשובה - היכולת להקשיב לאנשים החל מהזוטר ועד הבכיר שבהם כ"כ הוא צריך לדעת לטפל נכון ביחסי הארגון עם התקשורת . לאור הקטע האישי שלן אתה בודאי מצדד במינויים פנימיים לראשי שירותים ... צריך לעשות את המירב כדי שיימצא האיש המתאים מתוך המערכת . לעתים קשה להעריך הצלחות של איש שטח כאבן בוחן גם לתפקיד ניהולי עתידי , שהרי אין בית ספר למודיעין או קורסים דוגמת המתקיימים בצה"ל לתפקידי פיקוד . הקורסים בשירות שונים וכל הזמן לומדים מהאירועים בשטח . יתר על כן , השירותים מחוייבים להצמיח מתוכם מחליפים פעילים לתפקידים ניהוליים וזאת על מנת לעודד את כח האדם המשרת בארגון . במידה רבה מינוי סגן מהווה הכשרה טובה , גם לראש כדי לבחון את העתיד לרשת אותו בתפקידו וגם לסגן שיוכל לבחון את עצמו . לדעתי , מהותי ליידע את חברי הארגון העובדים במערכת מי מסומן להחליף את הראש , זה עשוי למנוע "מלחמות ירושה" מיותרות . במוסד אגב , מינוי חיצוני הוא פחות פרובלמטי . אתה יכול להצביע על חסרונות של מינוי ראש שירות חיצוני ! אדם חיצוני שמתמנה לראש שירות חסר את הנסיון גדול עתיר כח אדם , ויש בו מגוון אפשרויות למצוא אנשים מתאימים לתפקידים שונים בכל הדרגים וכמובן גם בדרגי הפיקוד והרמטכ"ליות . יתכן מקרה בודד של בעל תפקיד יחודי שישתלב בצה"ל , אך ככלל , האפשרות שראשי שירותי מודיעין יפתחו קריירה שנייה בצה"ל לא נראית לי מעשית . כיום מתבצעים המינויים ע"י אדם אחד - ראש הממשלה , החוק לא מחייבו להתיעצות , האם זה נכון וראוי ! זה נכון פורמלית . ראש הממשלה הוא שמחליט ומודיע על כך לחברי הממשלה , אך מעשית לא כך נהגו רוב ראשי הממשלה . במינוי שלי למשל התיעץ יצחק שמיר עם יבין ז"ל ופרס , במקרים אחרים ביקש ראש הממשלה לשמוע את דעת האופוזיציה . צריך להבין שראשי המוסד והשב"כ הן דמויות ממלכתיות ועליהן לשרת גם את יוסי שריד וגם את אליקים העצני . לכן מן הראוי להתיעץ ולשמוע הסתייגויות אם קיימות כאלה . פרי אף מציע מעין "הלין של שימוע" לכל מועמד לתפקיד של ראש שירות מודיעין . לדבריו : "כיום כשזהות הראש גלויה ואין יותר צורך להסתירו , יכול המועמד להתיצב לפני ועדת המשנה של ועדת חוץ ובטחון של הכנסת או כל פורום דומה אחר , ולהביע את עמדותיו ודעותיו . חברי הפורום יוכלו להשמיע טענות והסתייגויות , לשאול שאלות ולברר ברורים ולהתרשם , למועמד תהיה הזדמנות להשיב ולהסביר " . פרי חוזר לנסיון האישי שלו ואומי : "הליך כזה מאפשר מעין בדיקה מוקדמת של המועמד לתפקיד , וניתן באמצעותו לנקות חלק מהבוץ לפני הכניסה לתפקיד ולמנוע בעיות מיותרות בהמשך " . פרי שספג בעבר ביקורת בשל פתיחות יתרה , מופיע כחסיד השיטה של חשיפת הזהות וקשר קבוע עם התקשורת . האם נכון לפרסם את זהותם של ראשי השירותים ! הפרסום יקל מאד על ראשי הארגונים להדוף קטעים לא נכונים ולא מדויקים בתקשורת או בציבור . במקרה כזה יוכל ראש השירות להופיע בפני הציבור , או לקיים מספר פגישות עם עיתונאים ובכך להסביר את הטעון הסבר . בעידן המודרני , העובדה שראשי הארגונים גלוים ומוכרים , מבטיחה אפשרות של יתר חיסיון על שאר הדרגים ועל שיטות הפעולה , וזה בעצם מה שחשוב . בארה"נ ובבריטניה מתחלפים ראשי השירותים עם חילופי השלטון . האם גם אצלנו ראוי לנהוג כךז בכלל לא . אצלנו המצב שונה . בארה"ב למשל , הראש הוא דמות יצוגית ולא אופרטיבית . זהו מינוי פוליטי מובהק ולכן אפשר להחליפו . אצלנו ראשי הארגונים עוסקים בפועל במלאכה עצמה . לא מדובר בדמויות יצוגיות , ולא במינויים פוליטיים ולכן אין שום סיבה להחליפם במקרה של חילופי שלטון . מאז פרישתו מראשות השב"כ בשנת 1995 מכהן יעקב פרי כנשיא ומנכ"ל חברת יסלקוםי , כמו כן הוא משמש בתפקיד יועץ מיוחד לראש הממשלה לענייני שבויים ונעדרים . דגנית אנילי
|
|