יחסי גומלין בין קברניט לראשי השירותים

עמוד:10

יחסי גומלין בין קברניס לראשי השירותים ? צחק שמיר ? ITDU vnn ? אברהם אחיטוב ? יהושע שגיא בירור מרתק על מהות יחס 1 'Vnnn בץ הקברניט לבץ ראש שירות המודיעין בישראל , מעלה קשיים וסוניות כבדות משקל לצד המלצות ליישום . ? צחק שמיר ראש הממשלה ואיש המוסד לשעבר ? "אני תומו בכפיפות של ראשי המודיעין לראש הממשלה ולא לשר הבטחון " " יש להעניק יותר סמכויות למבקרים הפנימיים של זרועות הבטחון " '' ? לא פעם נתגלו לדרג המדיני - מקרי ביש מאותר מדי . " שני כובעים חבש יצחק שמיר במהלך הקריירה הציבורית שלו : בכיר במוסד וראש ממשלה . פנינו אליו אפוא לשמוע מה דעתו על סוגיית יחסי הגומלין בין קהילית המודיעין לבין הדרג המדיני הבכיר . ש : האם לדעתך יש צורך בדרג ביניים , בצורה של יועץ מיוחד או גוף מייעץ בין הדרג המדיני והמודיעיני ? - "חרף ההמלצות והמגמות להקים גוף של ייעוץ לענייני מודיעין ליד ראש הממשלה , לא הוקם גוף כזה . בעיקר עקב התנגדותם של ראשי זרועות המודיעין שסברו , כי גוף כזה ישמש חיץ בינם לדרג המדיני הקובע . לא הוקמה גם מועצת ביטחון פנימית כמו בארה " ב . גם אני אישית לא נלהבתי מהרעיון של הקמת גוף כזה כאשר הייתי ראש ממשלה , כדי שגוף כזה יתפקד כראוי , מן הדין שיכלול כשרונות גדולים , בלתי רגילים ואם אלו אינם בנמצא , אין טעם בגוף כזה . לדעתי הבקרה על זרועות המודיעין נעשית כיאות בידי המבקרים הפנימיים שלהם . גם יצחק רבין ז " ל שאף תחילה להקמת גוף כזה , אך ויתר על הרעיון , כנראה משום שהגיע למסקנה שאין די אנשים בעלי שיעור קומה מספיק למטרה זו . " ש : האם מן הדין ש בתילופי שלטון יוחלפו ראשי השירותים , ומה הקריטריונים למינוים ? - "אין הכרח לכך . לגבי הקריטריונים , בנוסף לקריטריונים המקובלים , הייתי מוסיף היום עוד תכונה הכרחית : צויד שכל . אולי גם מזל , אבל זה דבר שאי אפשר לחזותו מראש . יש כאלה שנתברכו בתכונות אינטלקטואליות אך לא בשכל . הם בבחינת "שוטה מלומד . " צריך אנשים חסוי תסביכים . מסוכן לבחור ב " מגלומנים . " תמיד יש כאלה , גם בצבא וגם בשירותי המודיעין . ש : מה ל גבי הריווח מהמודיעין אל הקברניטים ? - "צריך שיהיה פיקוח רציני ומתמיד . יש להעניק יותר סמכויות למבקרים הפנימיים , ולבחור אנשים מתאימים ואמינים . אני מודע לעובדה שגם בתקופת כהונתי כראש ממשלה , היה צורך ביתר פיקוח . לא פעם נתגלו לדרג המדיני מקרי ביש מאוחר מדי . למשל , 'פרשת פולארד ' . מי שניהל את המבצע פעל ללא פיקוח . אילו ידעתי מראש על כל הרעיון הייתי מונע אותו בכלל ומלכתחילה . " ש : ככל הידוע לך , מהי רמת הריווח במדינות אחרות ? - "זה שונה מארץ לארץ . בבריטניה , יש הקפדה וכללים ויש מסורת ארוכה . בארה " ב , מקיימים ועדות בדיקה בעקבות מחדל , אך בינתיים כבר נגרם נזק רב . הכי גרוע בצרפת . שם מתחלפים תכופות מדי ראשי השירותים - בגלל סיבות אישיות , יחסי חברות וכן מריבות בין הזרועות השונות . בהשוואה למדינות אחוות אנחנו "מלאכי שרת , " חוף מלחמות היהודים . " ש : באיזו מידה מושפע תהליך קבלת ההחלטות המדיניות מן הדיווחים ? - "ברור שקבלת החלטות מושפעת אך לא באורח בלעדי . הדרג המדיני סומך על הדיווח המודיעיני , אך בכל הנוגע ליחסים עם מדינות אחרות יש שיקולי דעת שונים . למשל , אם מתכננים לחסל מחבל במדינה כלשהי ברור שהדרג המדיני חייב להתחשב באותה מדינה וביחסים עמה . יש אין ספור מקרים שהשיקול הדיפלומטי גובר על תוכניות מבצע ושיקולים אופרטיביים . " ש : קצת מנסיונך האיש * כראש ממשלה - ... "אני אישית נהגתי לקרוא את כל הדיווחים . זה שונה ועדיף מהתרשמות באמצעות יועץ או גוף מייעץ . לא פעם נהגתי לקרוא את החומר הגולמי עצמו . אולי בגלל עברי במוסד . לפעמים , גם במישור הדיפלומטי כאשר חשנו בצורך לשקול מיפנה ביחסים עם מדינה מסוימת , הייתי מבקש בירורים ומחקרים מזרועות המודיעין . " ש : האם אתה תומך בכפיפות של זרועות המודיעין ישירות לראש הממשלה ולא לשר הגטהוןז - "גם בארה " ב הנשיא עצמו רואה בכל יום את ראש - Ha 0 אצלנו אני סבור כי אכן טוב שהכפיפות היא לראש הממשלה . את ראש הממשלה מעניין כל דבר ואין זה כך לגבי שר הבטחון . " גיל קיסרי ? צחק שמיר יליד 915 ו . עלה ארצה מפולניה בשנת , 1935 ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים . הצטרף לאצ " ל ובעקבות אברהם שטרן עבר ללח " י ועמד בראשו לאחר הרצחו של שטרן . במהלך שירותו הוגלה לאריתראה ובבריחה נועזת הגיע לצרפת ומשם ארצה לקראת מלחמת השחרור . בשנת 1955 התגייס לפעילות במסגרת המוסד ומילא שורה של תפקידים בכירים בארץ ובחו " ל . עם חילופי השלטון בישראל בשנת 1977 מונה לתפקיד יו"ר הכנסת התשיעית . בין השנים 1980-83 כיהן כשר החוץ . כשפרש מנחם בגין מראשות הממשלה התמנה יצחק שמיר לרה " מ ושימש בתפקיד זה שתי כהונות רצופות עד . 1992

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר