|
|
עמוד:7
חיסול חוליית בית פוריק היינו מצליחים לאתר אותם ולגלות אוכל חם וסיגריות בוערות אך הם הספיקו להימלט ... אן ; התרחיש הבא סיפר יעקובה כהן איש אלונים . השנה . 1970 דרומית מזרחית לשכם נמצא הכפר בית פוריק . רבים מבניו עסקו בפעילות חבלנית עוינת בשומרון ובמרכז הארץ . בכפר הזה הסתובבו חופשיים שלושה מבוקשים שרצינו מאוד לתפוס . היינו מצליחים לאתר אותם , להגיע למקום נידח ולגלות אוכל חם וסיגריות בוערות , אך הם הספיקו להימלט . ביום לוהט בחודש יולי צץ רעיון בראשו של יהודה אובל ז " ל שהיה ראש מרחב יהודה ושומרון בשירות הבטחון הכללי ובתיאום עם אלוף הפיקוד "גנדי" וצורי שגיא שהיה מח " ט הבקעה הוחלט לנסות להערים עליהם ולחסל אותם . ארבעה מחיילי החטיבה הולבשו בבגדים מנומרים וצוידו בקלצ'ניקובים , כמראה המחבלים . אליהם צורף מחבל משתף פעולה "סולימן . " הם נשלחו לגבעה מזרחית לכפר . הכיסוי שלהם היה כשל חולייה שהגיעה מהגדה המזרחית - על מנת לארגן פיגוע ובדרך אגב למלט את המבוקשים לגדה המזרחית . בלילה נשלח "סולימן " לכפר לבקש לחם ומים , היה ברור שהדבר יוודע ברבים . לקראת זריחה נשלח שוב , והפעם לשביל הרועים שהתפתל לרגלי הגבעה , לשני מקומיים שבאו לתהות על קנקנו הסביר את הימצאותם שלו ושל חבריו בתואנת החילוץ המפוברקת . השניים היתממו , אולי יצליחו למצוא את המבוקשים בכפר ואולי לא ... מכל מקום ברצונם לברר מיהו מפקד החולייה בפגישה פנים אל פנים . " סולימן " הבטיח להם שהעניין יוסדר וקבע לפגוש אותם שוב בשמונה בערב . החולייה דיווחה לעורף וקיבלה הנחיה לשוב לבסיס להתארגנות . כאן נכנסתי אני לתמונה . יהודה ארבל פנה אלי וביקש ממני למלא את מקומו של המפקד . כמובן שהסכמתי . בתפקידי כראש יחידת החוקרים בשומרון מטעם השב " כ הכרתי את הפעילים בשטח וכמסתערב לשעבר בפלמ"ח ובמוסד יכולתי להופיע כערבי לכל דבר . הזמן היה קצר , יצאנו בבהילות , אך לא הצלחנו להגיע לזמן שנקבע . החלטנו להתמקם על הגבעה ולנוח . לקראת אור ראשון שלחתי את " סולימן" ליצור קשר מחדש . נתתי לו הוראות מפורטות ... " אם הם רוצים לפגוש את המפקד , תאמר להם שימתינו ... כביכול אתה הולך לברר אם אפשר להיפגש מיד ... תחזור ותעדכן אותי מי האנשים . " לא עברו דקות והנה אני רואה מן התצפית את האיש שלנו משוחח עם שני אנשים שכנראה המתינו מבעוד לילה . שלא כמוסכם החלו השלושה עולים אל הגבעה . ירדתי לקראתם ופרצתי בקללות ובצעקות בערבית על "סולימן ; " 'מה קורה אתך , אתה עולה לכאן עם אנשים זרים ? אתה יודע שיש בכפר הזה משתפי פעולה ובוגדים , השתגעת ' !? " סולימן " היה מספיק נבון : 'אל תדאג' אמר , אני מכיר אותם , 'הם היו אתי בקשר אתמול והם נאמנים . ' המשכתי להזעיף פנים ושאלתי לרצונם . בנוסף לבקשתם לפגוש את המפקד תהו לדעת מהי סיסמת המפקד . ' מה אתם מבלבלים את המוח , ' התנפלתי עליהם ' , מי אתם , אפשר לחשוב שאתם מגוייסים , מי אמר לכם שיש סיסמא , אנחנו עושים טובה , בדרך לבצע פיגוע והתבקשנו לחלץ אותם לאור הלחץ שמתהדק סביבם ' ... ' אם כך , ' שאלו השניים ' , מדוע לא בא אתכם מישהו שמכיר אותם מהכפר ' ? 'מי אתם רוצים שיבוא , ' שאלתי , ונקבתי בשמות של אחדים מבני הכפר שהיו ידועים לי כמחבלים ומוכרים לי כביכול מהבסיס בעג'לון . 'כולם בסכנה . ' המידע שהרעפתי עליהם הרשים אותם וכנראה הפסיקו לחשוד בנו . הודעתי להם שזמני קצר ושעד השעה חמש צריכים להופיע המבוקשים ולא - לא נהיה כאן . הם "קנו " את הסיפור והלכו . כמובן שדיווחתי לעורף . שכבנו לנוח הרוסים מריצת הלילה . בערך בשעה אחת עשרה נשמע רחש , ראיתי מישהו מתקרב ומיד זינקתי עם הרובה . " סולימן " צעק בעברית 'רגע , רגע !' כדי לטשטש את העברית הפתאומית שקפצה עליו , הרמתי קול בערבית 'מי אתה , מה אתה מחפש , מי שלח אותך ' ... רצף של שאלות משאלות שונות . האורח הלא צפוי השיב לי מניה וביה 'יש כאן שטחי אדמה של המשפחה ובאתי לראות את הזיתים . ' המשכתי , 'איך קוראים לך ' ? והוא : 'קוראים לי סעיד ... ' הראה לי תעודת זהות , ' אמרתי , ומה אני רואה ? שהאדון הנכבד הוא המחבל מנע , שסעיד אחיו נהרג לא מכבר בנסיון חדירה מהגדה המזרחית . חיבקתי אותו והרעפתי עליו נשיקות ... 'אהלן וסהלן מה נשמע , איפה אתה מסתובב ' ? בערבית כמובן . הבעתי את צערי על כך שאחיו נהרג והפלגתי בשבחו . מנע התנצל , 'בכפר חושדים שאתם יהודים . האיש הזה ששלחתם נראה לנו מוג לב ולא עשה רושם רציני , ' דווקא על הערבי חשבו שהוא יהודי ; במצב אחר הייתי פורץ בצחוק . מנע הוציא סיגריות ורדיו טרנזיסטור ורצה ללכת להביא לנו אוכל מהכפר . פתאום העלה רעיון ' , טוב שיחשבו > עקובה כהן במלחמת השחרור במדים של "הנג י אדה" - ארגון ההגנה של הערבים בישראל
|
|