|
|
עמוד:12
גיחה אל הכפור *** עדות אישית בשלב מסויים ניגש מארחי אל החלון ואמר : "בוא תראה את ה " צל" שלך , אנחנו כבר מכירים ומזהים אותם . " בסוף שנות ה70- בתקופת שירותי ב"נתיב " כראש שלוחה נסעתי לגיחה קצרה לברית המועצות . הייתה זו תקופת השיא של העוינות והאיבה כלפי ישראל . היחסים הדיפלומטיים היו מנותקים ועצם הכניסה של ישראלי לתחומי ארצו של ברז ' נייב הייתה כמעט בלתי אפשרית . היה איפוא צורך בסיפור כיסוי . המשימה שלי הייתה לקיים מגעים עם אנשי קשר וסייענים מזה ועם פעילי עלייה מזה . לאסוף מידע ולמסור הנחיות מצד אחד ולעודד את רוחם של ה " סירובניקים" ואסירי ציון , מצד שני . מלכתחילה היה ברור לכולם כי רוב האנשים שעמם התעתדתי להיפגש היו במעקב צמוד ולפיכך גם כל מי שקיים עמם מגע . כלל הברזל היה איפוא : "יד לפה . " לא מדברים בחופשיות אלא בחוץ , תוך הליכה ובלחש . במקום סגור - אולם האוכל , מטוס , אוטובוס או החדר במלון - יש לשקול היטב כל מילה . אם בחדר המלון רוצים לומר משהו "חריג " - פותחים את הרדיו ב '' פול ווליום " או "מדברים " בהתכתבות ואת קרעי הפתקים משליכים לאסלה . הנשק הסודי של אנשי הקשר שלי היה משחק מימי הילדות : לוח שעווה בתוך מסגרת שקופה שעליו ניתן לחרוט , במשיכה אחת של לוח השעווה - נמחק הכל . החוויה המפחידה ביותר שעברה עלי הייתה בעת ביקור בטביליסי , בירת גרוזיה . הלכתי לחפש את מסורבי העלייה הוותיקים , האחים גולדשטיין . בתדרוך המוקדם הראו לי צילום של האחים וציידו אותי בכתובתם באותיות קריליות . אלא , שהכתובת לא הייתה מדויקת . מה עושים בלב לבו של בלוק מגורים ענק שכולו שיכונים עלובים וזהים ? האם לוותר על הרעיון לפגוש אותם ? החלטתי להמשיך ולחפש , שאלתי את אחד השכנים ; "היכן גרה משפחת גולדשטיין ? " שם יוצא דופן בין ה " שווילי" הנפוץ שבוודאי מעורר תשומת לב . ואכן , מייד היה כל השיכון שותף לבעייתי . כולם החלו לחפש למעני , הכל שאלו את הכל . שכן אחד , אדיב במיוחד אף הכניס אותי למכוניתו והציע לחפש עמי . בשלב מסוים עצר ברחבה חשוכה בין הבניינים ואמר באנגלית רצוצה : "חכה לי במכונית אל תזוז , אני יוצא לחפש . " במוחי חלפה מחשבה מדאיגה - "לאן הוא הולך , האם יחזור עם אנשי ניסיתי להירגע ושאבתי עידוד מן העובדה שלמן הרגע הראשון הצגתי את המשך בעמוד הבא בנתיב הקשו לאורד כל הדון בניגוד לסיפורים ולידיעות שנפוצו בארץ , לא ביקש צ ' אושסקו תמורה כלשהי בעד הסכמתו להקמת מחנה מעבר ברומניה דוד ברטוב שכיהן כמזכיר הראשון של שגרירות ישראל במוסקבה בין השנים 1967-1964 מספר ... " למרות שכל הפעולות היו רק למען עידוד הזיקה והקשר בין היהודים בבריה " מ לבין מדינת ישראל , סבלנו מהתנכלויות ומפרובוקציות מצד השלטונות הסובייטיים שלא הניחו לנו . פעילים נדונו לעונשי מאסר בגלל קשרים עם עובדי השגרירות שלנו . זכור לי מאיר קנבסקי , יהודי יקר , היום קשיש בן 95 שעלה ארצה בשנות ה . 70- הוא נידון למוות על קיום קשרי טלפון וקבלת עיתון מעובדי השגרירות . גזר דין המוות הוחלף בתקופת מאסר ארוכה ואחריה נהפך לסייען שלנו ועזר כלכלית ורוחנית במשך שנים למשפחות של אסירי ציון שהוחרמו בכל רחבי בריה " מ . האיש הזה הסתכן וחרף נפשו למענם . לעתים לא הצליח להתקשר עמנו לקבלת סיוע והיה מגייס כסף עבור המשפחות בכך שעסק ברוכלות . " בעקבות "מלחמת ששת הימים " נותקו הקשרים הדיפלומטיים עם מוסקבה . 18 שנה שימש ברטוב בתפקידים בכירים במערכת המשפט בארץ וכאשר באמצע שנות ה- 80 גבר הלחץ הציבורי העולמי והשפיע על הסרת מחסומי העלייה - ראה בדאבון לב כיצד ניצני הנשירה תופחים לממדים של אסון גדול . מרגע זה השקיע מאמצים כדי למנוע את הנשירה בדרך ארצה . ברטוב התמנה לראש "נתיב " ועשה לפתרון הבעיה ; באמצעות הקמת מחנה מעבר במדינה שממנה אין אפשרות לנשור למקומות אחרים . באמצעות שלטונות הביטחון של רומניה ולאחר מאמצים ומו " מ ממושך שוכנע נשיא רומניה ניקולאי צ ' אושסקו שעזרתו תהווה פעילות הומאנית לנושא יהודי בריה " מ . " בניגוד לידיעות שנפוצו בארץ לא ביקש צ ' אושסקו שום תמורה בעד הסכמתו , פרט להוצאות שהיו כרוכות בהקמת מחנה מעבר בתחום רומניה " אומר ברטוב . הפסקת הנשירה באופן מיידי וכמעט מוחלט הוכתרה בהצלחה . ב " נתיב " הוחלט על הקמת מחנה מעבר נוסף - בהונגריה . כאשר שני המחנות פעלו כהלכה , הם הועברו לידי הסוכנות היהודית שהמשיכה להפעיל אותם . בשלוש השנים האחרונות חזר ברטוב לעסוק בעבודת שטח בקרב יהדות רוסיה ובעיקר - חיזוק המוטיבציה לעלייה . כיום דוד ברטוב הוא גימלאי . 650 , 000 יהודים עלו ארצה מברית המועצות - עד היום . ניצה צמרת " בשנת 1966 עמדה להיערך במוסקבה תערוכה בינלאומית . ניצלנו במות ציבוריות בינלאומיות כדי להקים ביתן ישראלי במסגרת התערוכה . אורח הכבוד היה שר העבודה יגאל אלון . הביתן הישראלי המה מבקרים יותר מכל ביתן אחר . ביום שהוקדש לקבלת פנים חגיגית לשר הישראלי שהו בביתן עשרות מלשינים ואנשי ק . ג . ב ומנגד עשרות צעירים יהודים . כשהגיע אלון פצחו הצעירים בשירה רועמת "מסביב יהום הסער - ... " ( שיר הפלמ " ח . ( ראיתי אותו מנגב לחלוחית מעיניו והתרגשות גדולה ניכרה בפניו . לצערי , רבים מהמשתתפים נעצרו ונחקרו לאחר מכן ... " פברואר , 1977 גיל קיסרי מרצה למסורבי ופעילי עלייה . יישבים : ראשון מימין - יוסף ביגון , שלישי מימין - יולי קושרובסקי , חמישי מימין - פרופ' לוויץ , ' רביעי משמאל - פרופ ' מארק אשבל .
|
|