|
|
עמוד:7
קהלת המודיעין זוכות ומנציחה את ראובן שילוח ז " ל חבריו ומוקירי זכרו של ראובן שילוח ז " ל WQ משלמים באיחור ממושך בן 35 שנים חוב של כבוד למייסד קהילת המודיעין וראש המוסד הראשון של מדינת ישראל . ראובן שילוח נמנה על מייסדי הקהילה בטרם קמה מדינת ישראל והיה לאיש אמונם של קברניטי היישוב והמדינה . הוא מילא שורה ארוכה של תפקידי שטח ומטה בקו הראשון של החזית המודיעינית והמדינית במאבק המתמשך לבטחון ולשלום . לזכרו מוקמת קרן הנצחה "קון מגן להנצחת ראובן שילוח ז " ל" אשר תעודד פרסומים בנושאי מודיעין . השנה , תתרכז הקרן בהוצאת ספר שיכלול קובץ מאמרים בנושא "המודיעין לקראת ובעת השלום . " הקרן יוזמת גם הפקת סרט שיתעד את תקופת פועלו של ראובן שילוח ז"ל . הקמת הקרן התאפשרה הודות לתרומתו של מגן סלבה p למשפחת אנוסים מספרד , אשר מצא את הקשר הנפשי בין האנוסים לבין אנשי המודיעין הישראלי בארצות יעד - אלה ואלה חיים בכיסוי , אך הלב הוא לב יהודי הפועם בחום . בערב מרשים באולם מלא מפה לפה , שהתקיים באתר ההנצחה בראשית חודש נובמבר נישאו דברים חמים לזכרו של ראובן שילוח ז '' ל . את הערב פתח יו '' ר המ . ל . מ מאיר עמית , וכן נאמו כבוד נשיאי ישראל יצחק נבח וחיים הרצוג , דבר ראש הממשלה הובא בריאיון מוקלט וד " ר יואב גלבר נשא הרצאה על ראשית המודיעין . בסיום הערב הוכרז על נטיעת יער בן כ9000- עצים , כמניין יהודי ספרד בעת הזו ע '' י קרן קיימת ספרד לאות הוקרה לפעילות המ . ל . מ . מיכל , נכדתו של ראובן שילוח הודתה לקרואים על הדברים החרשים שלמדה לדעת על סבא ראובן ז '' ל . דור נו 3 י 1 רא רמ קרנות ומפעלי הנצחה על שם הדים מן העבר המסתערב הראשון המקתערנ הראשי ; בסיפורת התעורית סל ארץיסראל המתחדשת , הופיע לראשונה נקןנ'ן "הארץ , " שערל יהיציא לאור 1 אב יעבץ בשנת תרני א . ( 1891 ) יספר - נפי שנדפס - לכל נפש ולכל בית ישראל . " בין הרשימות שכתב יעבץ , נמצא תיאור מסע עגלות וסוסים במושבות יהודה בשם "שוט בארץ . " המשוטטים יצאו מיהוד ( מקלטם של מפוני פתחתקוה מפני מארת הקדחת שהפיצה העוג י ה , המפותל , שלימים חודש שמו לנהר הירקון . ( בדרכם סיירו בביה " ס לעבודת האדמה מקוה-ישראל , במושבת העולים ראשון-לציון ; בואדי חנין , נחלת יחיד שהיתה לנס-ציונה ; במושבת עשרת הבילויים גדרה ובמושבת אחת-עשרה משפחות האיכרים "בתיה , " לימים " מזכרת בתיה , " היא עקרון . " בצאתנו מאחד הכרמים " - סיפר יעבץ - "והנה ערבי אחד רוכב עטוף באדרת שחורה ( עבייה ) וראש לו חבוש במטפחת לבנה אחוזה בחבל הכרוך פעמיים סביבותיה ( כפייה ועגל , ( נתן שלום לאחד מאנשי המקום , וסוסו השוטף נסב במעגל וקנה-רובה השתקשק בין כתפי הרוכב מן הטלטלה , ויך בו בדרבן ( הצמוד לעקבו ) ויבלמהו ויעצור בו . - 'הגם אתם רבותי פה - ' ? קרא עברית בראותו אותנו ... - 'הגם הערבי ידבר עברית' לחש לי חלדי בתמהון . " - "אחד מאחינו הוא מבחורי גדרה " - "אין זאת כי אם צחוק אתה עושה ליל - - " "הערבי אתה אדוני השיך ? - פניתי אל הרוכב בשחוק - . " "ערבי אני שנעתקו אותיותיו בשמו , שוה אני לו בכל , אך תחת אשר קדמה הריש לביתי קדמה לי הבית לריש " ( עברי-ערבי - . ( "שלום עליכם אדוני , קרא לחלדי , רואה אני כי אדוני אורת . הנני ערב את לבבי לשאול את אדוני מה ראית בי כי כה תתפלא עלי" - - "לו הוגד לי בארצי כי יוכל איש להפך ככה כי עתה לא האמנתי . אי מזה אתה אדוני . וכמה לך פה כי היית ערבי גמור בדברך , ברכבך , בחין ערכך ובכל הליכותיך ? " - "זה לי ארבע שנים לצאתי מיקב העיר הגדולה ( יקטרינוסלב , ( רך ורפה הייתי חסר כוז באתי הנה , יגעתי , עבדתי , התעניתי , הסתגפתי בחורב ובקרה ברעב ובצמא , ויש אשר נלחמתי מלחמות תנופה ( מלחמות תכסיסים והסתערות ) בגנבים גונבי מקננו , ופתאום הייתי לגבור ולמחתה ( צרה והרס ) לכל הגנבים מרחוק , היראים את תנופת ידי , מיד מי היה לי זאת , אלה בערף " ( ה ' יודע . ( הפוש המסתעונ היה ישואל פיינבוג , שכונה "לוליק . " צעיו בעל שויוים עשוי לבלי חת , שהטיל את מוראו על השכנים שהתנכלו לחלוצי המתיישבים ביהודה . הראשון שמימש את הפסוק במשלי "כי בתחבולות תעשה-לך מלחמה , " בעיקר בעמידת המעטים נגד הרבים . יעבץ הרבה להזכירו בספוריו כגבור פלאי . בלבושו הבדואי הקדים לוליק את חברי "השומר , " אנשי העלייה השנייה , שראו בלבושם ובסוכותיהם המהודרות השתלבות במזרח . לוליק יפה התואר נתקל בחומסים , עורכי ה '' רזו , " הפשיטות על עוברי האורח והעובדים בשדות מושבתו ראשון-לציון ( שאחיו הבכור אוסיפ היה אחד משני מייסדיה . ( כשנודע במושבה על פשיטת קוצרים בשדותיה , רתם עגלת-סולמות להובלת תבואה , כיסה אותה במחצלאות , גייס כתריסר בחורים וצייד אותם בשוטים ארוכים ולאיברים הנפחדים אמר : "הניחו לנו ונפר עצתם ואף נלמדם לקח " ... הבחורים הסתתרו בעגלה ולוליק ישב יחידי על מושב העגלון . כשראו הפושטים את העגלה הדוהרת ולוליק נוהג בה לבדו , הריעו ב"עליהום " המפורסם ... לוליק עצר והבחורים , כשדים משחת , יצאו ממחבואם והסתערו בשוטים על חומסיהם . כמה מהם הובלו בשיר נצחון למושבה : ' ? נשוטיט \ 010 מנזת'ט בשוטים ! / נשמשזן נלחי החמוד - חמיד חמורותיים . / גס אט mar במאות החומסים , / הביאו - V שתל ( הריעי לח"ם " ! Dnaon שצעירות המושבה ענו לחרוזים אלה בשיר : הכי הנחירים נעשדזת ולוליק במאות . " כשפרץ 'מרד האיכרים ' נגד פקידות הברון , התייצב לוליק בין מנהיגיו . הפקיד הראשי הזעיק את ה " חייאלים '' ( הג ' נדרמים התורכים ) מיפו לאסור את ראשי המרד . ה " יוזבשה " שלף את חרבו והחל צועד בראש ה '' פירקה . " לוליק זינק לעומתו , אחז בחרבו ושברה על ברכו . בעקבות ה י מרד , ' גורשו מהמושבה חמש משפחות , לבית בלקינד , פיינברג וחנקין - שהיו קשורות בקשרי משפחה - גורשו מהמושבה והתיישבו בגדרה . ביניהם היו גם לוליק ורעייתו פניה , הבילויית לבית בלקינד . בגדרה ניסו בני הזוג לעברת את שם משפחתם ל '' הררי , '' אך השם שרד רק על גבי אי אלו ניירות רשמיים . כשנשדד העדר של גדרה , יצא לוליק בראש חבורת רוכבים להחזירו . השודדים שזיהו אותו קראו אליו מרחוק : "דהרק יא חואג ' ה לולו '' והטילו בו את כשיליהם ( סוג של גרזנים . ( לוליק תפסם במעופם והחזירם נאמנה על שולחיהם . העדר הוחזר וראש להקת השודדים הובל לאחר כבוד אסור למושבה . ב891- ו נקרא לוליק לעמוד בראש נוטעי האקליפטוסים למניעת הקדחת בביצות חדרה , מלאכה מסוכנת שהכל נרתעו ממנה . לאחר שבע שנים עברה המשפחה למשק שהקים בחדרה . צאצאי בני הזוג היו שושנה , צילה והבכור אבשלום , שנשא את שם החיבה 'אבשה . ' הוא לא היה מסתערב על אף שידע ערבית על בוריה , היה בקיא בקוראן ובמנהגי יושבי הארץ . לימים בימי מלה '' ע הראשונה , יזם הוא אבשלום פיינברג את הקמת רשת הרעול ניל"י , להצלת הארץ מידי התורכים והגרמנים על-ידי שחרורה בידי הבריטים . גרשון גרא לוליק ( ישראל ) פינברג ז"ל
|
|