|
עמוד:8
הרכבו של ספר משלי ספר משלי מורכב מתשעה קבצים , הנבדלים זה מזה בכותרת , בתוכן ובצורה הספרותית . קובץ א ( פרקים א-ט . ( הכותרת "משלי שלמה . " קובץ זה נושא אופי של פתיחה לחלק המרכזי של הספר ( קובץ ב . ( הוא מכיל מבוא ( א , א-ז ) וגוף חיבור , המורכב מנאומים זעירים . בגוף החיבור שולטים שני דוברים : האחד אב המורה לבנו ( או מורה לתלמידו ) בלשון ציווי נוכח ; השני החכמה , הלובשת דמות נשית המשמיעה נאום . קובץ ב ( י , א - כב , טז . ( הכותרת "משלי שלמה . " בניגוד לפנייה הרטורית שאפיינה את קובץ א , מופיעה בקובץ זה פנייה בגוף נסתר . הקובץ מכיל פתגמים בודדים , בני פסוק אחד , הבנויים בתקבולת הצלעות . רבות החזרות על פתגמים דומים או זהים ( כגון י , א / טו , כ יד , יב , ו / טז , כה . ( התופעה של פתגמים חוזרים מורה כי הפתגמים הוצאו ולוקטו מתוך אוספים שונים שקדמו לקבצים הנוכחיים ואשר כללו לעתים קרובות פתגמים זהים . ? אפשר להבחין באוספי פתגמים שהיו קיימים כבר כאוסף ביד המלקטים . כך בפרקים י-טו מופיעים פתגמים הכו ללים שתי צלעות בתקבולת ניגודית , בניגוד לשאר הפתגמים , שאינם בנויים לפי דגם זה ( ראה גם מבוא לקובץ השני . ( הפת גמים בקובץ אינם ערוכים לפי נושא אחד , אלא מופיעים בו נושאים רבים ; הבולטים שבהם הם העימות בין הצדיק והרשע , שכר ועונש ופתגמים שעניינם מלך . קובץ ג ( כב , יז-כד , כב . ( הכותרת "ךבךי חכמים . " קובץ זה נחלק לשניים : החלק האחד , כב , יז-כג , יא הוא מקבילה ישירה לחיבור חכמה מצרי הידוע בשם הוראת אימנ מ א'פת ( ראה להלן ;( החלק השני , כג , יב-כד , כב משלב את סגנונם של שני הקבצים שקדמו לו , כלומר את הנימה החינוכית אבהית של הקובץ הראשון ואת הפתגמים המנוסחים בגוף נסתר , המופי עים בקובץ השני . יש שהיחידות מתרחבות לשלושה ארבעה פסוקים רצופים , דוגמת שיר הלעג לשיכורים המופיע בסוף פרק כג . קובץ ד ( כד , כג-לד . ( הכותרת : "גם אלה לחכמים . " זהו ילקוט הנספח לאוסף הקודם . כאן שוב מופיעה הפנייה של אב לבן בצורת נאומים קצרים , שרובם בתים בני שני חרוזים . קובץ ה ( פרקים כה-כט . ( הכותרת : "גם אלה משלי שלמה אשר הץתיקו אנשי חזקיה . " קובץ זה מכיל , בעיקר , פתגמים . הללו ערוכים בנוסח סתמי , דוגמת אלה שבקובץ השני , הבנויים כמותם בתקבולת - אף שזו כאן היא נרדפת או משלימה , ולא ניגודית . הפתגמים אינם ערוכים על פי סדר תוכני כלשהו , אך יש שיחידות ספרותיות מתפשטות על פני כמה פסוקים ( למשל , הקטעים הסאטיריים על הכסיל , העצל ואיש הריב בפרק כו . ( אפשר להבחין בקובץ זה בשני אוספים של אמרות : אוסף אחד , פרקים כה-כז , ששולטת בו החכמה השכלתנית והאוסף השני , כח-כט , שרווחת בו הנימה הדתית . קובץ ו ( ל , א-יד . ( הכותרת : "ךבךי אגור בן יקה . " קובץ ז ( ל , טו-לג . ( הכותרת : "לעלולןה . " קובץ ח ( לא , א-ט . ( הכותרת : "ךבךי למואל מלך משא ואשר יסךתו אמו . " קבצים ו-ח מהווים חטיבה נפרדת בספר משלי . בניגוד לחמשת הקבצים הראשונים אין אלה נתלים בשמו של שלמה אלא בשם של חכמים נוכריים : אגור בן יקה , עלוקה ולמואל ( אם למואל . ( שלושת הקבצים , הקרובים ברקמתם הלשונית והר עיונית לספר איוב , שייכים לספרות החכמה העיונית . הרוח מבוא לספר משלי ספר משלי שייך לסוג הספרותי ( זיאנר ) הקרוי ספרות החכמה . ספרות זו מתייחדת בכך שהיא נטולה כל התייחסות לאומית . אין בה זכר לתורת ישראל או למאורע לאומי כלשהו , כגון יציאת מצרים , מעמד הר סיני או כיבוש הארץ .. הפנייה היא לאדם באשר הוא אדם . ועם זאת יש לציין שלא מדובר כאן בספרות חילונית . ההנחה היסודית של ספרות החכמה היא האמונה באלוהים : "יךאת הי ראשית דעת " ( א , ו ;( "ונחלת חכמה יךאת ה "' ( ט , י ? . ( תכונה אחרת המייחדת את ספרות החכמה היא הגוון האינדיווידואליסטי שלה . ספרות זו מדגישה את המוסר האישי , הווית היחיד והצלחתו . ייחודה של ספרות החכמה איננו אפוא בצד התוכני רעיוני שלה ואף לא בצדה הצו רני ספרותי : הרבה מהשאלות שספרות זו באה לענות עליהן - כגון שאלת צדיק ורע לו , שאלת קיום השגחה אלוהית בעולם וכוי - מופיעות גם בספרות שאיננה ספרות חכמה , והצורות הספרותיות שבה , מפתגם ועד פואמה גדולה , באות גם הן בספרים אחרים . ? עם ספרי החכמה במקרא נמנים גם קהלת ואיוב . למעגל ספרות החכמה שייכים גם מזמורים בספר תהלים , שיש בהם מינוח ורישומים חכמתיים , והמכונים מזמורי חכמה . מזמורים אלה הם : א ; יט , ח-טו ; לד ; לז ; מט ; עג ; עח ; קיא ; קיב . ואולם שקיעים של ספרות החכמה , הבאים לביטוי בתוכן , בצורה הספרותית ובמינוח , מצויים בכל ספרי המקרא . ? ספרות החכמה המקראית נחלקת לשני סוגים בהתאם לטיב השאלות שעליהן היא באה לענות : ספרות חכמה דידקטית וספרות חכמה עיונית . ספרות החכמה הדידקטית נועדה ללמד ולחנך ולכן היא גם ספרות אופטימיסטית מעיקרה . לסוג זה של חכמה שייך ספר משלי . ואילו ספר איוב וספר קהלת שייכים לספרות העיונית .
|
|