|
|
עמוד:9
אחדותו של ספר דברי הימים ספר דברי הימים יש בו סוגים ספרותיים שונים , רבדים לשוניים וסגנוניים שונים , מגוון טכניקות ספרותיות והיסטוריוגרפיות , השפעות כוחניות ודויטרונומיסטיות , כפילויות ואף סתירות גלויות בנושאים אחדים . אופיו ההטרוגני של הספר מעורר את השאלה האם הוא חובר בידי מחבר אחד ששיבץ בחיבורו מקורות שונים ? או שמא התהווה הספר בתהליך ממושך ומורכב שבמהלכו נוספו לרובד קדום יסודות מאוחרים שחוברו בידי מהדיר אחד או מספר מהדירים בני תקופות שונות ? מקצת החוקרים מצאו בספר "מקורות " שונים בדומה למקורות שאובחנו בתורה ( קיטל ואחרים . ( אחרים שיערו שהטיבות שונות לא נכללו במהדורה המקורית של הספר אלא נוספו אליו בשלב מאוחר יותר . בכלל התוספות המאוחרות נמנו המבוא לספר ( דברי הימים א א - ט ) וכן פרקים כג - כז בדברי הימים א ( ולץ . ( ' נות , רודולף ואחרים שיערו שלגרעינו של הספר נוספו בתהליך ממושך וסבוך תוספות והשלמות שחוברו בידי מהדירים שונים ; ואילו קרוס ומקצת תלמידיו גרסו שהיצירה הספרותית שכללה את ספרי דברי הימים , עזרא ונחמיה והמצע העברי של עזרא החיצוני נתהוותה בשלושה שלבים עיקריים : ו Ch שחובר בסוף מאה ר וכלל בין השאר את דברי הימים א י - דברי הימים ב לד ; Ch 2 שחובר באמצע מאה ה Ch 3 ;' שחובר בסוף מאה ה ' וכלל גם את דברי הימים א א - ט . 1 הכפילות שבין סופו של ספר דברי הימים לראשיתו של ספר עזרא איננה יכולה להכריע בסוגיה זו ; כנגד ההשערה שהועלתה לעיל ניתן להעלות השערות אחרות לפשר כפילות זו : אפשר שהיא מקרית , וכלל לא ברור אם שני הפסוקים האחרונים בספר דברי הימים חוברו בידי מחבר דברי הימים או אם הם תוספת מאוחרת ; . 2 קיים אמנם דמיון לשוני וסגנוני בין החיבורים , אולם דמיון זה נובע מן העובדה ששניהם חוברו בתקופה הפרסית ( ראה להלן על זמנו של הספר , ( ומצד אחר קיימים גם הבדלים לשוניים וסגנוניים בין החיבורים ; . 3 כנגד הדמיון במקצת ההשקפות התיאולוגיות המובעות בשני החיבורים יש להציג את התפיסות התיאולוגיות וההיסטוריוגרפיות הסותרות המוצגות בספר דברי הימים מזה ובספר עזרא נחמיה מזה ( ראה פירוט להלן . 4 ;( ספר עזרא החיצוני ככל הנראה איננו תרגום של מצע עברי שכלל את ספרי דברי הימים ועזרא ונחמיה בחיבור אחד , אלא קומפילציה של קטעים שונים שהועתקו ממקורות שונים , אשר רק חלקם נשתמרו בידינו : פרק א בעזרא החיצוני אמנם מקביל במידה רבה לדברי הימים ב לה - לו , ועזרא החיצוני ב , א - יד מקביל לפרק א בעזרא . אולם עזרא החיצוני ב , טו - כו מקביל לעזרא ד , ז - כד , ולסיפור שלושת הנערים המובא בעזרא החיצוני ג , א-ה , ו אין מקבילה במקרא . ? נמנה להלן את התפיסות התיאולוגיות וההיסטוריוגרפיות הסותרות הבאות בספר דברי הימים מזה ובספר עזרא ונחמיה מזה : . 1 בספר עזרא ונחמיה יש התנגדות עזה לנישואי תערובת . עזרא עצמו התנגד לתופעה זו ופעל בחריפות לבערה ( עזרא ט , א-ג , יד ; י , ב-ג , יח ; נחמיה י , לא ועוד . ( לעומת זאת מחבר דברי הימים איננו מתנגד לנישואי תערובת , אדרבה כתובים רבים בספרו - שלמרביתם אין מקבילות במקרא - מעידים על נישואין בין ישראלים לנכרים ועל יסודות לא ישראליים שנסתפחו לעם ישראל ( דברי הימים א ב , ג , לד-לה ; ג , ב , יז = 1 שמואל ב יז , כה ;[ ד , יח ; ז , יד ; דברי הימים ב ב , יג ; ח , יא ; יב , יג ; כד , כו = ] מלכים ב יב , כב . ([ יש להניח כי לפי תפיסתו של מחבר דברי הימים נישואי תערובת הופכים את בן הזוג לחלק מעם ישראל ; . 2 מחבר דברי הימים משמיט במכוון את כל חטאיו של שלמה שנמנו בספר מלכים , ומציג אותו כמלך שלא דבק בו רבב ועל כן זכה לבנות את בית ה ' ( ראה בהרחבה "עולם התנ " ך , " דברי הימים ב , עמ ' 8 וו . ( לעומת זאת בספר נחמיה יג , כו יש ציון מפורש ובוטה לחטאי שלמה : "ךולוא על אלה חטא שלמה מלך ישךאל ... גם אותו החטיאו הנשים הנכריות . 3 ;" על פי ספר עזרא ונחמיה תושבי השומרון אינם חלק מעם ישראל , אלא זרים שהובאו לארץ על ידי מלכי אשור , ואין לשתפם בשום פנים ואופן בחיים הפולחניים של "זרע הקודש" ( עזרא ט , ב . ( לעומת זאת לפי השקפתו של מחבר דברי הימים נשארו בשומרון ובגליל ישראלים שלא גלו מן הארץ ; הוא רואה בהם חלק בלתי נפרד מעם ישראל , ומעלה על נס את פעולתו של חזקיהו שקירב את תושבי הצפון ואף ערך חגיגת פסח שבה שותפו תושבי השומרון והגליל ( דברי הימים ב ל , ה - יא ועוד . 4 ;( בספר דברי הימים נזכרים הנביאים תכופות ויש להם תפקיד מרכזי בתולדות ממלכת יהודה . לעומת זאת בספר עזרא ונחמיה תפקידם שולי והם נזכרים לעתים רחוקות בלבד ( עזרא ה , א - ב ; ו , יד . 5 ;( בספר דברי הימים ניכר בבירור עיבוד של אירועי העבר על פי עקרונות הגמול . לא כן בספר עזרא ונחמיה . בדומה לכך אין בספר עזרא ונחמיה תיאורי נסים , הרווחים בספר דברי הימים , ואף לא מצאנו בו הגזמות מספריות כנהוג בספר דברי הימים ; . 6 בספר עזרא ונחמיה נודעת חשיבות עליונה ליציאת מצרים ( ראה בייחוד נחמיה ט ;( לא כן בספר דברי הימים ( ראה להלן : יציאת מצרים בספר דברי הימים . 7 ;( לפי תפיסתו של מחבר דברי הימים הגמול האלהי הוא אישי ומידי ( ראה להלן . ( בספר עזרא ונחמיה אין כל ביטוי לתפיסה זו . אדרבה במקצת הכתובים בספר עזרא נחמיה מובעת גישה שונה לחלוטין : הגמול איננו מידי , והחוטאים אינם באים על עונשם ( ראה בייחוד נחמיה ט , יז , לא ועוד . 8 ;( בספר דברי הימים יש תפקיד מכריע ללויים , ומתוארים בו אירועים רבים שבהם הלויים נוטלים חלק מרכזי " ) חגיגות לויים " בלשונו של פון ראד . ( תיאורים מעין אלה חסרים בספר עזרא ונחמיה על אף שלמחבר ספר זה היו מספר הזדמנויות להדגיש את תפקידם המרכזי של הלויים באירועים שונים הנזכרים בספר . ? יש אפוא להניח שספר דברי הימים מזה וספר עזרא ונחמיה מזה חוברו בידי מחברים שונים . [ ג " ג ]
|
|