|
|
עמוד:9
מלכות בשר ודם כסותרת למלכות שמיים : "ויאמרו איש ישראל אל גךעון : 'משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך , כי הושעתנו מיד מךן . ' ויאמר אליהם גךעון : 'לא אמשול אני בכם ולא ימשל בני בכם , ה ' ימשל בכם "' ( ח , כב -כג . ( תפיסה זו מומחשת היטב בסיפור אבימלך : הניסיון הראשון להמליך מלך בישראל נכשל כישלון חרוץ . אבימלך אינו מושיע את עמו ואינו מיטיב עם החוסים בצלו . בראשית דרכו הוא רוצח את שבעים אחיו , בני גדעון , ובאחרית דרכו הוא משמיד את נתיניו . ההתנגדות למלוכה באה גם במשל יותם ( ט , ז-כא . ( המשל מציג את המלוכה כמוסד טפילי שאין בו כל תועלת , ומדגיש שהמלך אינו יכול למלא את תפקידו העיקרי : מתן חסות והגנה לנתיניו . המלך נמשל לאטד-שיח קוצני , שכל הבא לחסות תחת ענפיו הדלים לא צל נוטל ממנו ולא מחסה , אלא סכנות מרובות ומפח נפש , וסופו שיוצאת "אש מן האטד " ומכלה אותו ואת בני ביתו . ? לעומת זאת , בפרקים יז-כא מובע יחס חיובי למוסד המלוכה . התקופה הקדם מלוכנית מוצגת כתקופת אנארכיה הטומנת בחובה עוולות מוסריות וחטאים פולחניים , ואילו המלוכה מוצגת כיעד נכסף וכמוצא הרצוי היחיד מן התוהו ובוהו החברתי , המדיני והדתי . 2 ? . יתרונו של שבט יהודה ומעמדו הדומיננטי בתקופה הקדם מלוכנית מודגשים במקצת פרקיו של ספר שופטים . הספר נפתח בהצגתו של יהודה כיורשו של יהושע ( האפריימי : ( "וןהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה' לאמר : מי ! עלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו ? ' ויאמר ה : ' 'יהוךה יעלה , הנה נתתי את הארץ בידר" ( א , א-ב . ( בדומה לתפיסה זו , גם סיפור פילגש בגבעה מציין את יתרונו של יהודה ואת בחירתו בידי ה ' להנהיג את ישראל : "ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל : 'מי ? עלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ?' וי י אמר הי : ץהוךה בתחלה "' ( כ , יח . ( הדמיון בין כתוב זה לבין הפסוקים הפותחים את ספר שופטים גלוי לעין . המגמה הפרו יהודאית ניכרת לא רק בפתיחה לפרק א , אלא גם בהמשך : יהודה , הנזכר בפרק עשר פעמים , נוחל נצחונות צבאיים מכריעים , ולוכד ערים חשובות ובהן ירושלים , חברון , אשקלון ועזה . רוב השבטים הנותרים , לעומת זאת , נכשלים בירושת נחלתם . המגמה הפרו יהודאית בספר באה לידי ביטוי גם בהצבתו של עתניאל ( השופט היחיד מיהודה ) בראש השופטים ( ג , ז-יא ? . ( בניגוד למגמה זו , אין זכר לשבט יהודה ברוב פרקיו הנותרים של ספר שופטים . בשירת דבורה , המונה כמעט את כל שבטי ישראל , יהודה אינו נזכר ; ואילו במחזור סיפורי שמשון , בני יהודה אינם עוזרים לשמשון במלחמתו נגד הפלשתים , אף לא נותנים לו מחסה בנחלתם , אלא מתגייסים באלפיהם לאסור אותו ולהסגירו ביד אויביו ( טו , ט-טז . 3 ? . ( היחס לשבט בנימין בספר שופטים איננו אחיד . סיפור פילגש בגבעה הוא כתב פולמוס קשה נגד אנשי גבעה ( היא גבעת שאול , עירו של שאול ) בפרט , ונגד שבט בנימין בכלל . המחבר מציג במכוון את בנימין בהנגדה ליהודה : בנימין נבאש בעמו , ואילו יהודה עומד בראשו . בדומה לכך , גם בפרק א , מוצג בנימין בהנגדה ליהודה : יהודה כובש את ירושלים ( ח , ( ואילו בני בנימין - שבנחלתם שכנה ירושלים - אינם מצליחים לממש את הצלחתם של בני יהודה ולהוריש את יושבי העיר ( כא ? . ( בניגוד לגישה השלילית לבנימין בפרקים הנזכרים ( שהם גם הפרקים המדגישים את יתרונו של יהודה ומציגים את התקופה הקדם מלוכנית כתקופה של אנארכיה , ( מעלה שירת דבורה על נס את השתתפותו של שבט בנימין במלחמה נגד הכנענים . בנימין מוצג בתחילת רשימת השבטים שהשתתפו במלחמה , מיד אחרי אפרים ( ה , יד , ( ואילו יהודה , כאמור , כלל אינו נזכר בפרק זה . בדומה לכך הוצב כנראה אהוד - השופט הבנימיני - בראש רשימת המושיעים ( בהנחה שסיפור עתניאל הוא תוספת מאוחרת - ראה להלן . 4 ? . ( ספר שופטים מרבה להזכיר את חטאי ישראל ולהציגם כסיבה לפורענויות שפקדו את עם ישראל ב " תקופת השופטים . " הישראלים מואשמים בכריתת ברית עם יושבי הארץ , בנישואים עמהם , באי ניתוץ מזבחותיהם ובהליכה אחר אלוהים אחרים ( ב , ב , יא-כג ; , ג ו ח ; ג , יב ; ד , א-ב ; ו , א , ז-י ; ח , כג לג ואילך ; י , ו-טז ; יג , א . ( לעומת זאת , לפי ^ תפיסה אחרת המוצגת בספר , בני ישראל אמנם שועבדו מפעם לפעם בידי אויביהם , אולם הסיבה לשעבוד איננה נזכרת . באחד הכתובים מוצג ה' כאשם בנטישת עמו , ולא כמאשים את ישראל בחטאים שהביאו לשעבוד : "ויאמר אליו גךעון : בי אדני , ויש ה ' עמנו ? ןלמה מצאתנו כל זאת ? ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו ... ןעתה נטשנו ה ' ויתעו בכף מךין " ( ו , יג . ( בדברי גדעון אין זכר לעוונם של ישראל , ואין בו כל רגשי אשם וחרטה ; וכך גם בגרעינם של רוב סיפורי המושיעים . . 5 ? שני המבואות שהוקדמו לספר שופטים , אף הם מעידים על חוסר אחדותו ( א , א-ב , ה [ להלן : ההקדמה ;[ ב , ו-ג , ו [ להלן : המבוא . ([ לפי תפיסת מחבר ההקדמה , אי הורשת יושבי הארץ היא חטאם של שבטי ישראל שלא הורישו את הכנענים ואף כרתו עמם ברית . לפי תפיסתו של מחבר המבוא , לעומת זאת , אי ההורשה איננה חטא של ישראל , אלא עונש שהטיל ה ' על ישראל בגלל חטאיו . מחבר ההקדמה מציג את "תקופת השופטים " כתקופה שבה חוזרים בני ישראל מדי פעם בתשובה ומתחרטים על חטאיהם , ובזכות התשובה נענה האל לזעקתם ומושיעם מיד אויביהם ( השווה גם ו , ז-י ; י , י-טז . ( במבוא ( ובכתובים נוספים בספר ) לעומת זאת , מוצגת " תקופת השופטים" כשחורה משחור , כולה חטא ועוון מתמשך ואף מתגבר , בלא שמץ תשובה או חרטה . לפי מחבר המבוא , מושיע ה ' את עמו לא מפני שחזר בתשובה , אלא מפני חסדו ורחמיו ( ב , יח . ( ? לנוכח התפיסות השונות הבאות לביטוי בעניינים העיקריים שספר שופטים עוסק בהם , יש להניח שהספר ראה אור בארבע מהדורות . כל מהדורה היתה , לפי הנחה זו , עדכון ( ולא מקבילה ) של קודמתה . להלן נעמוד על היקפן של ארבע המהדורות ועל אופיין . מהדורה א : "ספר המושיעים " ( או : "ספר מלכות ה ' ביד המושיעים . (" תכליתה של מהדורה זו ללמד על מעלותיה של מלכות שמיים המתגשמת ביד המושיעים , ולהדגיש את יתרונה על פני מלכות בשר ודם . מהדורה זו הקיפה כנראה את הרובד
|
|