|
עמוד:13
בהפגנת כישרונם ורהיטותם , ושגרת יומם גובה את שכרה בדם ! כמה רבים מחווירים מרוב תענוגות ! כמה רבים האנשים שערב רב של בני חסות רוחש סביבם ואינו מניח להם לנפשם ! עתה ראה את כל אלה , מהנקלים עד לנעלים ביותר : זה מבקש לעצמו מליץ יושר , והנה זה ממהר להתייצב ; זה עומד לדין , והנה הטוען לזכותו , והנה גם חורץ המשפט . איש אינו תובע את זכותו על עצמו , האחד מבטל את עצמו מפני האחר . שאל בעצמך על אודות האנשים אשר שמותיהם נלמדים בעל פה ותיווכח כי הם נבדלים אלה מאלה רק בכך שהאחד מטפח את קשריו עם השני , והשני — עם השלישי . איש אינו עומד ברשות עצמו . [ 5 ] וראה גם את העלבון הקוצף של אלה המלינים על התנשאותם של מכובדים מהם , על כך שלא נתפנו עבורם כשביקשו להראות את פניהם ! כיצד מעז מי שאינו מתפנה למען עצמו להלין על יהירותו של אחר ? הרי אותו אדם , על אף עזות פניו , לפעמים נפנה אליך , תהיה אשר תהיה , שמע את דבריך , קירב אותך אל חוגו . ואולם , אתה מעולם לא חשבת את עצמך ראוי לדאגה או לתשומת לב . לפיכך , אין לך כל סיבה לדרוש מאיש
|
|